בחיאת כיסא אוכל לתינוק
פוסט זה הינו חלק מסדרת פוסטים על בחירת ציוד לתינוקות וילדים, בהתייחסות התפתחותית:
פוסט זה הינו חלק מקבוצת פוסטים בנושאים הקשורים להתפתחות מוטורית בתינוקות:
אני משתדלת להראות לכל ההורים שאני פוגשת, בטיפולים ובסדנאות, כיצד ניתן ליישם את השכיבה על הצד לאורך כל היום! בכל פעם מס’ שניות. זוהי ‘תחנת מעבר’, שניתן להכיר לתינוק לאורך כל היום, לעיתים לשניה שתיים, ולא יותר.
נכון, לעיתים יש צורך בהדרכה ספציפית יותר, על ידי פיזיותרפיסטית התפתחותית, לגבי אופן החזקת התינוק, על ידי הוריו – וזאת בהתאמה לכל תינוק ולסגנון התנועתי שלו (הרי אין דרך אחת לכל התינוקות!), ולא פחות חשוב: בהתאמה לכל הורה… ההתפתחות המוטורית הינה מגוונת ומשתנה מילד לילד. לא נשכח זאת!
הנה סרטון מהאינסטגרם שלי (כבר עוקבים? בואו- שווה!) שמראה כיצד הרמה והורדה מהצד עושים את כל ההבדל!
ואמנם, לא כל התינוקות מסתגלים להשכבתם על הצד מהיום הראשון, לכן הדרך בה אנו ההורים משתמשים במעבר לצד במהלך היום יום, בטיפול השוטף בתינוק (בהחתלה, ובכל הפעילויות!), יכולה ‘לידד’ את התינוק עם המנח. לאורך היום, בכל הרמה של התינוק לידיים, בכל מעבר מהגב לבטן, כל פעם קצת.
חשוב להקפיד כי היד התחתונה משוחררת ונושאת משקל, ואינה נשארת ‘מאחור’, הנה תמונה להדגמה:
התינוק המתוק מתוק הזה, שחלקנו מכירים ממש מצויין, מצליח בשכיבה על הצד לחוש היטב את שתי ידיו האחת בשניה ואף לשים אותן בפיו (כן כן, ‘קו אמצע’, אבל אין טעם סתם להכניס פה מושגים ‘מפוצצים’).
לאחר השכיבה על הצד הוא עובר, כמעט ברצף, לשכיבה יפה על הבטן (שנראית בדיוק כמו שצריכה להראות בגיל חודשיים) – וגם היא נמשכת שניות מספר. לא צריך ‘להשתגע’ בתירגולים ו’אימונים’. פשוט הרבה התנסויות קצרות.
אני שמחה לשתף אתכם בסרטון המקסים ששלחה לי אמא של יהלי, יהלי היתה בת חדשיים, כשהגיעה למפגשי האמהות והתינוקות של לשבת לקום- והיא לא אהבה לשכב על הבטן!
ואיך קשורה השכיבה על הצד? לא תאמינו כיצד השכיבה על הצד איפשרה לה חקירה ומשחק, סקרנות והכנה לשכיבה על הבטן. יהלי הפכה לאחת התינוקות הנינוחות יותר על הבטן, וההתפתחות המוטורית שלה היתה מופלאה. בסרטון מצורפים הסברים רבים- מוזמנים לצפות!
הנה הסירטון הקצר: מאחלת לכם צפייה בהנאה:
גם בגילאים מאוחרים יותר, יתרונות השהיה על הבטן יתבטא בהתרוממות להתישבות דרך הצד- עליה כבר פרטטתי בפוסט ספציפי– כן כן, מפה הכל מתחיל. לא כל התינוקות כמובן יתישבו דרך הצד, וחלקם יגיעו לישיבה זו בהמשך, בהתאם לסגנון התנועתי שלהם. הנה, כך נראה התינוק ששכב על הצד מול המראה בגיל 6-7 חודשים:
מתאמץ אמנם, אבל נראה מקסים, נכון? התפתחות מוטורית יכולה להיות כיף גדול, בלי אימונים ספציפים, פשוט לאפשר לתינוק המון הזדמנויות לשחק וסביבה מתאימה ומעניינת.
אתם מוזמנים לשלוח תמונות של התינוק שלכם על הבטן והצד, ובכלל להתעדכן בתכנים העולים בדף המקצועי שלי בפייסבוק- ממש פה.
מוזמנים להגיב, לשתף, להתייעץ.
להתראות, גליה
יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.
תינוקת מתישבת משכיבה על הצד
נושא זה הינו אחד מקבוצת פוסטים שכתבתי, העוסקים בהתפתחות מוטורית של תינוקות, הנה הקישורים אליהם:
יש בארץ טאבו מסויים בנושא הושבת תינוקות שאינם יושבים. כדי לתת תמונה יותר ‘בינלאומית’, אציין שבארה”ב מדריכים את ההורים להושיב תינוקות בגילאים צעירים מאוד. ממש.
הפיזיותרפיה ההתפתחותית מסתכלת בראייה רחבה על כל הבטי ההתפתחות, ולכן תרצה לאפשר לכל תינוק, בכל גיל, להשתתף בפעילות שמתאימה לבני גילו, בהתאם ליכולותיו המוטוריות הייחודיות.
משחק בישיבה מאפשר לשתי הידיים לעבוד יחד- למחוא כפיים, להכניס צעצוע לקופסא ולהוציא, לאכול לבד ועוד ועוד. לישיבה יתרונות התפתחותיים רבים – לאכילה, לנשימה ולקולות שמפיק, יתרונות קוגנטיבים – וכן שכלול היכולת להתמצאות במרחב (הכל מבוסס ידע ומחקר בינלאומי- זו לא ‘שיטה’: עומד ידע קליני ומחקר רב בינלאומי מאחורי הכתוב, של מקצועות רבים החוקרים התפתחות מוטורית של תינוקות, ביניהם פיזיותרפיה התפתחותית ופסיכולוגיה התפתחותית).
דרך הצד/מעמידה/מעמידת שש/ מעמידת ברכיים מול רהיט. יש לתינוקות מגוון שיטות להתיישב ויש תינוקות שיתיישבו רק לאחר שהם כבר נעמדו, ואף הולכים לאורך רהיטים (הליכה הצידה), הכל ‘חוקי’ ויש מגוון רחב של סגנונות התפתחות. הרבה מתיישבים דרך הצד, ופוסט הזה של שכיבה על הצד יש תמונות שממש מראות כיצד(מוזמנים לקרוא!). היתרון בהתיישבות דרך הצד/עמידת שש היא הנחת הידיים שמלמדת את התינוק להגיב במקרה של איבוד שיווי משקל. מומלץ להקפיד בתקופה מלחיצה זו על משטח בטיחותי וסביבה נוחה ומתאימה לתינוק.
התיישבות וישיבה של תינוקות דרך הצד
היה מאתגר אבל שווה!
עומר בן 6 חודשים מתיישב מעמידת 6
נכון נראה מאושר? טוב שנמצא על משטח מותאם
חשוב שתינוק ילמד להתישב בעצמו: תינוק שלמד להתיישב לבד, לא ישאר ‘תקוע’ בישיבה; תמיד יוכל לבחור באופן עצמאי אם רוצה לשבת, לשכב בחזרה, לעבור לזחילה….ולכן העצמאות בתנועה כל כך משמעותית לתינוקות. איך תינוק מתיישב? לא, לרוב ממש אין צורך באימונים ותרגילים… רק הרבה הזדמנויות לעבוד לבד עם הגוף, והרמות של התינוק דרך הצד על ידי ההורה. כן…זה הכל!
כפי שניתן לראות גם מהנסיון הקליני, וגם מהספרות הבינלאומית בנושא – סביב גיל שישה חודשים, אם התינוק עדיין אינו מתישב בעצמו – כדאי ומומלץ לאפשר לו הזדמנויות לפעילות בישיבה מדי פעם.
שימו לב: לפרקי זמן קצרים, ולשים לב שהילד בעניין, אינו מראה חוסר נוחות או חוסר שליטת ראש (נשמט/מתנדנד בחוסר יציבות).
לא מומלצת לא הושבה פאסיבית כזו, כשמסביב לתינוק פזורות כריות (זו ממש לא דרך טובה לפתח התיישבות עצמאית וזו גם אינה דרך לתינוק לדעת להכנס ולצאת לבד למצב של ישיבה).
תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים
לא לכל התינוקות ההתיישבות מגיעה כל כך בקלות: יש תינוקות, בעלי התפתחות תקינה אבל…קצת איטית. אלו עדיין לא מתיישבים בגיל תשעה, עשרה חודשים. לתינוקות אלו, אנחנו מעדיפים בפיזיותרפיה התפתחותית, שילמדו להתיישב, ולא רק יושבו באופן פאסיבי.
פעמים רבות מגיעים אלי לטיפול תינוקות שגם בגילאי 11 חודשים עדיין לא הושבו מעולם (אפילו את האוכל אכלו בחצי שכיבה, שזה ממש חבל…). אחת ממטרות הטיפול הראשוניות הינה לאפשר עצמאות לתינוק- בין השאר התישבות. אני מתרשמת מהי הדרך המתאימה ביותר ללמד את התינוק להתיישב בעצמו, וההשפעה היא מהירה ויוצרת קפיצה מרשימה בהתפתחות המוטורית, ובתחושת עצמאות וגאווה אצל התינוק.
תינוק מקסים בחדר הטיפולים של ‘לשבת לקום’, אנחנו מתרגלים הפעם התיישבות מהצד
תינוק בגילאי 9-10 חודשים שעדיין לא התיישב בעצמו, אפשר בהחלט להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת לצורך הדרכה והדגמה כיצד שלהתיישבות וישיבה , שההורים יוכלו ליישם בבית. יתכן ויהיה צורך ספציפי לחזק שרירים מסויימים, ודרך משחק והנאה נוכל לסייע לו ליצור בעצמו (הכי טוב!) את התנועה החדשה. לעיתים קרובות מאוד מרגע שמגיע תינוק בגילאים אלו אליי לטיפול- מרגע שהתחלנו להושיבם לפעילות (אני וההורים, תמיד עובדים יחד) – כמובן דרך התייחסות ספציפית לכל תינוק והדרכה מותאמת אליו באופן ייחודי- מגיעה ‘קפיצה גדולה’ מוטורית, ובעיקר רגשית ומשחקית (שזו בעצם בניית מוטיבציה ותשתית ללמידה!)
לעיתים רק מפגש אחד או שניים עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת ישפיע לטובה וישנה את החוויה של התינוק והוריו !
אשמח לשמוע ממכם בתגובות,
ואתם מוזמנים לקרוא עוד על התפתחות מוטורית של תינוקות פה בבלוג (אפשר להרשם ולקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים), וכן בדף הפייסבוק שלי- בקישור הזה.
יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.
פוסט זה הינו חלק מסדרת פוסטים בנושא ציוד מותאם לתינוקות וילדים. פוסטים נוספים בסדרה:
שימו לב שאני מעלה גם המלצות מדף ההמלצות שלי באמזון, בתכנית שיתופים (להסבר לחצו כאן). בחדר הטיפולים שלי, אני מנסה עם ילדים שבטיפול מספר כיסאות ושולחנות, כדי למצוא את מה שמתאים ביותר עבורם- צילמתי עבורכם מספר דוגמאות, ואעלה עוד דוגמאות מחנויות ברשת.
יש גם לליטל טייקס:
שולחן אחד מעניין שיש באיקאה מעץ, בעל רגליים שניתן לשנות את גובהן- מצויין לצורך התאמה לגובה של הילד
בכל מקרה, לשולחן בגובה אחיד מומלץ להניח תחתיו קופסא יציבה, כיסא או שרפרף כדי לאפשר לילד להניח עליהם רגליים. המטרה היא לאפשר לרגליים מגע מלא (עקב ורגל מלאה). זה בסדראם יזיז את הרגליים ולא ירצה תמיד. כשכפות הרגליים מונחות, יש השפעה לטובה על היציבה, ואפשר להתפנות ולשכלל יכולות נוספות: בציור, משחק מאתגר, גזירה ועוד….
נסו שרפרפים שיש בבית (יציבים), בצורות שונות ובגבהים שונים!
הנה דוגמא לשרפרף שמאפשר תנועה ותזוזה (יש ילדים שזה דווקא עוזר להם להתרכז). שימו לב שהגובה משתנה בשביל הנחת כפות הרגליים. דוגמאות:
בדף ההמלצות שלי באמזון תוכלו למצוא רעיונות לתכנון פינת יצירה וללמידה מהבית עם רעיונות חדשים וכיסאות יציבים ודינמיים! לחצו פה להגיע לרשימה.
מקווה שקיבלתם רעיונות חדשים!
ואם יש לכם המלצות משלכם, אשמח אם תעלו תמונות לפוסט בנושא בדף שלי בפייסבוק – הנה פה
כמובן שמוזמנים להרשם לבלוג (בדף למעלה משמאל, או בתחתית בצפייה מהנייד), ולהתעדכן בפוסטים חדשים..
להתראות, גליה
יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.
ולכן, אם תהיה ברקע תכנית של ההורים, הילד ממילא לא מתעניין ומשחק בשלו – האמנם?
הנה מחקר שבחן את ההשערה כי רקע של תכניות טלויזיה למבוגרים, הינו השפעה מפריעה להתנהגות של פעוטות.
50 פעוטות בני שנה, שנתיים ושלוש הוכנסו לחדר יחד עם ההורה, כשברקע דולקת טלויזיה עם תכנית למבוגרים במחצית מהזמן (שעה). כוננית מלאה במשחקים חיכתה לילדים, וכורסא ועיתונים להורה.
המחקר גילה כי כשהטלויזיה פעלה היתה לכך הפרעה משמעותית על משחק הפעוטות. בהשוואה לזמן בו היתה הטלויזיה כבויה, כשהטלויזיה פעלה ברקע- נצפה פחות משחק, אפיזודות משחק קצרות יותר, ופחות מקטעי זמן של ריכוז במשחק, ‘קיטועי’ משחק רבים – הפעוט עצר והביט למרקע.
החוקרים הזהירים, מציינים שכמעט לא מצאו הבדלים בבשלות המשחק (אם כי נטה להיות יותר פונקציונלי ופחות ‘מתקדם’), אך נמצא כי רמת המשחק היה באופן מובהק פחות איכותית. החוקרים מציינים, את האפשרות הברורה כי כל מבט של הפעוט למרקע גורם לו להתחיל מחדש, לאחר מכן, את מהלך המשחק מחדש.
מעניין לציין כי הילדים הגדולים, בני השלוש, הרימו פחות את ראשם לעבר המרקע. אבל: עדיין המשחק שלהם בזמן פעילות הטלויזיה היה מקוטע יותר ובריכוז מופחת.
החוקרים מסיקים שפעוט וילד שמשחקים בבית לאורך זמן עם טלויזיה דולקת, עלולים בהחלט להיפגע הן באיכות המשחק שלהם (ולכן חוששים להתפתחותם הקוגנטיבית הכללית), והן ביכולות הקשב שלהם, כפי שכבר נמצא במספר מחקרים נוספים בנושא.
מסקנות אלינו הביתה? מה דעתכם???
כיתבו לי בתגובות! כאן וכמובן בואו לבקר בדף שלי בפייסבוק, ובאינסטגרם! שווה לעקוב ולהתעדכן בכל מיני בהתפתחות הילד . להתראות, גליה.
The Effects of Background Television on the Toy Play Behavior of Very Young Children, schmidth, et al; Child Development, July/August 2008, Volume 79, Number 4, Pages 1137 – 1151
יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.
ראיתם כבר את הסרטון הקצר הזה שהעליתי באינסטגרם של הבלוג?
דעתי המקצועית כפיזיותרפיסטית התפתחותית (תואר שני בהתפתחות הילד, בוגרת קורסים רבים והכשרות לטיפול בילדים עם בעיות בוויסות החושי ובדרך לסיום תואר ד”ר בפיזיותרפיה, עובדת בארה”ב היום כמומחית התפתחותית לטיפול בתינוקות וילדים) – היא שתינוקות אשר מטפלים בהם במסירות, ומשתדלים להעניק להם יומיום המזמן התנסויות שונות ומגוונות, בבית, בפינות שונות למשחק (על הגב על הבטן על הצד), בחוץ ועל הידיים, במנשא ובעגלה, מקבלים את מיטב הגרייה הנדרשת עבורם.
זו אגב, גם דעתי האישית כאמא לשלושה, אבל – הנסיון שלי כהורה אינו מבסס את הדרך בה אני עובדת… שנים של לימודים ועבודה קלינית לימדו אותי שנסיון אישי אינו יכול לבסס את הדרך המקצועית של איש מקצוע. בהחלט הנסיון יכול וצריך לתרום להבנה הכוללת של הבדלים בין משפחות וילדים. וזהו.
הורים רבים מחפשים הדרכה והם צודקים! תינוקות לא באים עם חוברת הדרכה. אל תתפשרו וחפשו סדנאות שמועברות על ידי אנשי מקצועות הבריאות המורשים. בקשו להבין מה הידע של המדריכה, האם היא מטפלת מורשית? האם יש לה רשיון משרד הבריאות? זאת כדי שההדרכה שתקבלו תהיה מעודכנת ומותאמת לכם ולתינוקכם.
ממש לא.
המטרה של גרייה חושית היא ליצור חוויה משמעותית שהמוח מפרש בחיוב ומתגייס לתגובה- תנועה ובהחלט ללמידה. מגע מצמרר ומדגדג אינו נתפס כמגע שיש להתרכז בו להגיב אליו בתנועה רלוונטית ובטח אין מה ללמוד ממנו על מיפוי הגוף ויכולותיו.
ראשית, אין בכך תמיד תועלת. למשל מגע מצמרר אינו גרייה חושית לתינוקות ואינו מקדם התפתחות מוטורית. שנית, גרייה חושית לתינוקות שאינה מותאמת לתינוק הספציפי, אבל נעשית כי ככה ‘המדריך אמר’ – עלולה להפריע לתינוק וגם ל’ביחד’ של ההורה והתינוק. זוהי הפרעה משמעותית שאין להקל בה ראש. ההורה צריך להוביל את מערכת היחסים עם תינוקו, להרגיש בטוח ומצליח- ואנו אנשי מקצועות הבריאות ההתפתחותיים משתדלים מאוד לכבד עד מאוד את הקשר הזה, לחזק אותו ולסייע לו, ולא להפריע כשאין בכך צורך ממשי! התינוק צריך להתרגש ולשמוח כשההורה מתקרב אליו – ולא לחשוב שהנה- הסכנה באה. חשוב לשמור על קשר עין נעים ושיח על הפעילות אותה אתם עושים איתו (כולל בפעילויות היום יום: החלפת חיתול, הרמה שלו, העברה לאוטו, וכו’). עלינו לשים לב לאיתותי ותגובות התינוק: האם מסיט את ראשו? האם מבקש מנוחה מהפעילות?
בעייתיות נוספת היא העבודה הקבוצתית בנושא – מפגשים חוויתיים לאמהות ותינוקות עם ‘פעילות התפתחותית’ יתכן שאינה מותאמת ספציפית לתינוק שלכם (לו עצמו, לגילו, ליכולותיו, לסיטואציה ועוד). כאשר אנו חושפים תינוק למשהו חדש כדאי שנהיה זמינים עבורו, ויחד איתו בחוויה, ולא תמיד ‘פעילות מובנית’ קבוצתית מתאימה. ולכן חפשו קבוצות בהן ההדרכה אינה”שבלונה” ברורה וקבועה אלא הדרכה התפתחותית שמתייחסת ומותאמת ספציפית לכל הורה ותינוק. כך נמנע את החוויה שאמהות פעמים רבות מרגישות “לא בסדר” אם הילד שלהם לא משתף פעולה: זה ממש לא אומר שיש לתינוק או לכם בעיה!
ולגבי שאלות ספציפיות – אשמח לענות, פה במסגרת התגובות, באינסטגרם או בדף שלי בפייסבוק
להתראות, גליה.
יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.
אז, אני …. מאחלת לכולנו :
שנת בריאות שנת שלום ושנת שמחה,
שנה טובה לכל התינוקות והילדים המקסימים שאני מטפלת בהם! תודה לכם הורים יקרים על שיתוף הפעולה הנפלא, שמוביל אותנו יחד לרגעים נפלאים של נחת, והצלחות קטנות כגדולות.
שנה טובה, גליה.
גליה.
חברים, עזבו אתכם מאימונים ותרגילים לתינוקות! סביבה ביתית מעניינת ומתחדשת מעודדת ומקדמת את התינוק – בחקירה ופיתוח סקרנות, בפתרון בעיות, וקידום התפתחותם. גם המוטוריקה הגסה מתפתחת לה יופי, אבל בואו נשים את הדברים במקומם: תינוקות רבים מתפתחים מוטורית לצורך קידום התפתחותם הקוגנטיבית, וטוב שכך!
ולכן אני ממש לא משתגעת על ‘אימונים’ ו’תרגילים’ לתינוקות עם התפתחות טיפוסית – אלא סביבה מעודדת התפתחות ספונטנית איכותית! עבור התינוקות שמציגים קושי (קל או אפילו משמעותי ביותר), טיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית אצלי נעשים דרך משחק מעניין ואטרקטיבי לתינוק, דרכו הוא יעז יותר, יתאמן יותר ויתחזק בהתאם לצרכיו.
כחלק מקבוצת הפוסטים בנושא התפתחות מוטורית בתינוקות, אני מעוניינת לתת לכם רעיונות סופר קלילים לבית: בשימוש בדברים שנצמאים בו גם ככה… אבל לפני כן, רק שתדעו – הנה פוסטים נוספים שהכנתי, בנושא התפתחות מוטורית של תינוקות:
אז במסגרת ההמלצות שלי – אני ממש לא מתכוונת שכל אחד יצור לו בבית ג’ימבורי.. אפילו חדר הטיפולים בקליניקה שלי אינו נראה כחדר ג’ימבורי, ובכוונה, מדמה יותר סביבה ביתית, שיהיה קל יותר ליישם רעיונות בבית. הרי בטח שמתם לב, שהציוד היומיומי בבית מעניין את התינוק שלכם הרבה הרבה יותר, מה‘צעצוע ההתפתחותי’ שעלה כל כך הרבה כסף….
הנה כמה רעיונות שההורים מקבלים ממני בטיפולים, למה שלא תנסו גם אתם:
אבל תהיו נחמדים וספרו אם ניסיתם…
חבילת חיתולים: גם לקידום התפתחות מוטורית!
למי שאין כמה ב’ספייר’, שיקום.
לתינוקות שכבר מתחילים להתייצב על הבטן, נעודד התרוממות על מרפקים מול חבילת החיתולים. (שהיא מדרגה מרופדת), ניתן להניח עליה משחק גבוה, ולעודד הזדקפות של התינוק ואפילו הושטת יד לגובה. מתאים למצב בו התינוקות כבר מתחילים ליישר מרפקים על הבטן, ויכולים לנסות להעביר משקל משכמה לשכמה, ולהרים לפנים את היד. אפשר לשדרג ולהצמיד שתיים לריבוע יציב יותר (עם מסקינגטייפ). אפשר לעטוף בציפית או חיתול, כדי שלא יהיה מקושקש מדי. רק נקפיד שחב’ החיתולים לא תחליק בהשענות עליה. אפשר להצמיד למשהו יציב כמו ספה/קיר וכו’.
לתינוקות שכבר עולים על שש, נצמיד לספה או למקרר – להוריד מגנטים למשל… לעמידת ברכיים מול רהיט.
הנה דוגמא שקיבלתי לשמחתי מאמא:
איזה יופי! עמידת ברכים מול חב’ חיתולים
הנה תמונה מקסימה שהגיעה אלי מאמא לתינוק מתוק בן חצי שנה, שנהנה מאוד לטפס על חבילות החיתולים ולאחרונה גם מתישב בעזרתן, ומה רבה שמחתו (זו גם תבנית התיישבות ממש יפה – עוד על ישיבה בפוסט הזה)
תראו כמה חופש ותנועה מאפשרת לתינוק חבילת חיתולים אחת…
אני מקבלת לאחרונה סרטונים מקסימים מהורים שהתינוקות החלו להנאתם גם לדחוף את חבילת החיתולים לפנים, ולהתקדם עם הברכיים. זו יופי של פעילות (מומלץ שיהיה על משטח מעט מחוספס, שהתינוק לא יחליק מהר מדי).
הנה לינק לסירטון קצרצר ממש, של תינוק מקסים (שזכיתי לפגוש לאורך תקופה במפגשי האמהות והתינוקות של ‘לשבת לקום’ :
קופסת אחסון בגבהים שונים- גם היא עם פוטנציאל אדיר לקידום ההתפתחות המוטורית של תינוקות
הנה דוגמא מאחד ממפגשי האמהות והתינוקות של ‘לשבת לקום: מפגשי אמהות ותינוקות בעמק’:
פה הקופסא, בגודל בינוני, משמשת כמדרגה כשהיא הפוכה
האם נאמר לכם ש’לא בריא’ לתינוק ללמוד להתהלך בדחיפת רהיט לפנים? אז זהו, שזה בהחלט מאוד מתאים לדרך בה ההליכה מתפתחת, ומי שלמד התפתחות הליכה וניתוח הליכה יאמר לכם שזה יופי ( אלו קורסים הפתוחים לאנשי מקצוע מורשים)
הנה תמונה נוספת – הפעם של תינוק שעומד מול קופסא גבוהה יותר:
והנה 30 שניות של הליכה עם תיבת אחסון חמודה מאיקאה:
אני שואבת סיפוק גדול מהורים לילדים המטופלים אצלי (או שפנו למפגש הדרכה או שניים), המתארים לי כיצד היומיום בבית עם הילד נראה אחרת לגמרי: פתאום יש המון רעיונות לאילו צעצועים תואמי גיל ניתן להציע לתינוק, והתינוק עצמו מלא סקרנות ועניין, והופך לעצמאי יותר, שמח ונינוח יותר, ככל שהסביבה מותאמת לו (המשחקים והמרחב בו משחק), וכמובן ככל שיכולותיו המוטוריות משתפרות (בשביל זה הרי הגיעו!). לשמחתי הם מתארים לי כיצד הקשר ביניהם לתינוק קיבל תוספת חיובית של נחת וביטחון….
רוצים המלצות למשחקים לפי גיל או נושא, ועגלות דחיפה ובימבות שמתאימות לטיפים שקראתם פה? כנסו לדף ההמלצות שלי באמזון!
לטיפים נוספים מוזמנים לדף המקצועי שלי בפייסבוק – מתעדכן באופן קבוע. ואם תרשמו לבלוג שלי (השאירו כתובת מייל בתיבה המיועדת) תוכלו להתעדכן באופן קבוע ..
גליה.
יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.