ארכיון תגיות: טיפולי פיזיותרפיה בתינוקות

כובע טורטל לסיוע בטורטיקוליס אצל תינוקות

כובע טורטל הוא כובע מקסים ולעיתים יעיל כתוספת לטיפול פיזיותרפי להעדפת צד ומניעת השטחת גולגולת אצל תינוקות.

בטורטיקוליס קיימת אצל התינוק העדפה לסיבוב הראש לצד אחד, אותה כובע הטורטל בא לנסות לפתור ולשפר טווחי תנועה (רק כשהתינוק ער- אסור בשינה)

התינוק מעדיף להתבונן לצד אחד בלבד? שוכב על גבו בהטייה של אוזן לכתף? יתכן ויש לו טורטיקוליס.

הטיפול בטורטיקוליס בתינוקות, לפי המלצות בינלאומיות, הוא פיזיותרפיה התפתחותית (המקצוע המורשה לטפל במצב זה בכל העולם), ומטרת הפיזיותרפיה הינה לתווך ולספק לתינוק תשתית לפיתוח התפתחות סימטרית ככל האפשר כנדרש בגילאים הצעירים. מנסיוני בקליניקה (יחד עם מס’ פיזיותרפיסטיות בארץ), לשלב בטיפול שימוש בכובע טורטל. ההורים ואני התרשמנו משיפור בטווחי התנועה, ולשיפור במצבי השטחת הגולגולת של התינוק. להמשיך לקרוא

התפתחות מוטורית: על התיישבות וישיבה של תינוקות

כיצד מתיישבים תינוקות? האם צריך להושיב תינוקות? ואם כן – מאיזה גיל וכיצד? האם יש צורך בפיזיותרפיה התפתחותית במקרה שהתינוק עדיין אינו מתיישב בגיל עשרה חודשים? פוסט מעודכן בספטמבר 2019 לפי ההמלצות החדשות של ארגון הפיזיותרפיה האמריקאי

בפוסט זה אנסה ‘לשפוך אור’ בנושא כל כך עקרוני, בהתפתחות מוטורית בתינוקות. מהם יתרונות הישיבה, מתי מומלץ לסייע לתינוק ומה תפקיד הפיזיותרפיה ההתפתחותית בענין.

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

נושא זה הינו אחד מקבוצת פוסטים שכתבתי, העוסקים בהתפתחות מוטורית של תינוקות, הנה הקישורים אליהם:

יש בארץ טאבו מסויים בנושא הושבת תינוקות שאינם יושבים. כדי לתת תמונה יותר ‘בינלאומית’, אציין שבארה”ב מדריכים את ההורים להושיב תינוקות בגילאים צעירים מאוד. ממש.

הפיזיותרפיה ההתפתחותית, התיישבות וישיבה של תינוקות

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מסתכלת בראייה רחבה על כל הבטי ההתפתחות, ולכן תרצה לאפשר לכל תינוק, בכל גיל, להשתתף בפעילות שמתאימה לבני גילו, בהתאם ליכולותיו המוטוריות הייחודיות.

יתרונות המשחק בישיבה:

משחק בישיבה מאפשר לשתי הידיים לעבוד יחד- למחוא כפיים, להכניס צעצוע לקופסא ולהוציא, לאכול לבד ועוד ועוד. לישיבה יתרונות התפתחותיים רבים – לאכילה, לנשימה ולקולות שמפיק, יתרונות קוגנטיבים – וכן שכלול היכולת להתמצאות במרחב (הכל מבוסס ידע ומחקר בינלאומי- זו לא ‘שיטה’: עומד ידע קליני ומחקר רב בינלאומי מאחורי הכתוב, של מקצועות רבים החוקרים התפתחות מוטורית של תינוקות, ביניהם פיזיותרפיה התפתחותית ופסיכולוגיה התפתחותית).

כיצד תינוק מתיישב?

דרך הצד/מעמידה/מעמידת שש/ מעמידת ברכיים מול רהיט. יש לתינוקות מגוון שיטות להתיישב ויש תינוקות שיתיישבו רק לאחר שהם כבר נעמדו, ואף הולכים לאורך רהיטים (הליכה הצידה), הכל ‘חוקי’ ויש מגוון רחב של סגנונות התפתחות. הרבה מתיישבים דרך הצד, ופוסט הזה של שכיבה על הצד יש תמונות שממש מראות כיצד(מוזמנים לקרוא!). היתרון בהתיישבות דרך הצד/עמידת שש היא הנחת הידיים שמלמדת את התינוק להגיב במקרה של איבוד שיווי משקל. מומלץ להקפיד בתקופה מלחיצה זו על משטח בטיחותי וסביבה נוחה ומתאימה לתינוק.

הנה דוגמא להתישבות שמתחילה משכיבה על הצד:

התיישבות וישיבה של תינוקות דרך הצד

היה מאתגר אבל שווה!

דרך נוספת להתיישב היא דרך מעבר מעמידת ברכיים לישיבה צידית:

עומר בן 6 חודשים מתיישב מעמידת 6

נכון נראה מאושר? טוב שנמצא על משטח מותאם

האם יש צורך לעודד התיישבות וישיבה של תינוקות?

חשוב שתינוק ילמד להתישב בעצמו: תינוק שלמד להתיישב לבד, לא ישאר ‘תקוע’ בישיבה; תמיד יוכל לבחור באופן עצמאי אם רוצה לשבת, לשכב בחזרה, לעבור לזחילה….ולכן העצמאות בתנועה כל כך משמעותית לתינוקות. איך תינוק מתיישב? לא, לרוב ממש אין צורך באימונים ותרגילים… רק הרבה הזדמנויות לעבוד לבד עם הגוף, והרמות של התינוק דרך הצד על ידי ההורה. כן…זה הכל!

אבל, מה קורה אם התינוק עדיין לא התיישב?

כפי שניתן לראות גם מהנסיון הקליני, וגם מהספרות הבינלאומית בנושא – סביב גיל שישה חודשים, אם התינוק עדיין אינו מתישב בעצמו – כדאי ומומלץ לאפשר לו הזדמנויות לפעילות בישיבה מדי פעם.

שימו לב: לפרקי זמן קצרים, ולשים לב שהילד בעניין, אינו מראה חוסר נוחות או חוסר שליטת ראש (נשמט/מתנדנד בחוסר יציבות).

אבל- בואו נתייחס לאופן בו כדאי לעשות זאת:

לא מומלצת לא הושבה פאסיבית כזו, כשמסביב לתינוק פזורות כריות (זו ממש לא דרך טובה לפתח התיישבות עצמאית  וזו גם אינה דרך לתינוק לדעת להכנס ולצאת לבד למצב של ישיבה).

  • מומלץ להושיב בכיסא אוכל לפרקי זמן קצרים (צריך כיסא שהתינוק נראה שיושב בו טוב) לצורך אכילה- עצמאית ומשולבת בהאכלת המטפל. לא בטוחים איזה כיסא לבחור? לחצו כאן לקריאת פוסט בנושא בחירת כיסאות אוכל לתינוק.
  • להושיב עלינו, ובין רגלינו – לצורך משחק עם שתי ידיים – למשל הקשת חפץ בחפץ, הכנסה והוצאה של צעצוע מתוך קופסא, מחיאות כפיים וכו’.

הנה לינק לסרטון שמתאר התפתחות מוטורית בגיל חצי שנה ויש בו דוגמאות כיצד הושבה של תינוק לפרקי זמן קצרים בעת פעילות (מומלצת תמיכת הורה ובטח לא להשאיר לבד/מול מסך). שימו לב שעדיף להושיב על משטח יציב (ולכן בעגלה זו אינה הדרך לספק את מה שישיבה על משטח יחסית קשיח (מרופד-כן, מוגן-כן, כמזרון פעילות או משטח סול)

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

לא לכל התינוקות ההתיישבות מגיעה כל כך בקלות: יש תינוקות, בעלי התפתחות תקינה אבל…קצת איטית. אלו עדיין לא מתיישבים בגיל תשעה, עשרה חודשים. לתינוקות אלו, אנחנו מעדיפים בפיזיותרפיה התפתחותית, שילמדו להתיישב, ולא רק יושבו באופן פאסיבי.

פעמים רבות מגיעים אלי לטיפול תינוקות שגם בגילאי 11 חודשים עדיין לא הושבו מעולם (אפילו את האוכל אכלו בחצי שכיבה, שזה ממש חבל…).  אחת ממטרות הטיפול הראשוניות הינה לאפשר עצמאות לתינוק- בין השאר התישבות. אני מתרשמת מהי הדרך המתאימה ביותר ללמד את התינוק להתיישב בעצמו, וההשפעה היא מהירה ויוצרת קפיצה מרשימה בהתפתחות המוטורית, ובתחושת עצמאות וגאווה אצל התינוק.

לסיכום, טוב לתינוק בן 9-10 חודש’ לדעת להתיישב בעצמו, לצורך עצמאות (החופש להחליט מתי בא לו להיות באיזו תנוחה) ולצורך משחק שמתאים ליכולותיו הקוגנטיביות.

גליה בטיפול

תינוק מקסים בחדר הטיפולים של ‘לשבת לקום’, אנחנו מתרגלים הפעם התיישבות מהצד

תינוק בגילאי 9-10 חודשים שעדיין לא התיישב בעצמו, אפשר בהחלט להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת לצורך הדרכה והדגמה כיצד שלהתיישבות וישיבה , שההורים יוכלו ליישם בבית. יתכן ויהיה צורך ספציפי לחזק שרירים מסויימים, ודרך משחק והנאה נוכל לסייע לו ליצור בעצמו (הכי טוב!) את התנועה החדשה.  לעיתים קרובות מאוד מרגע שמגיע תינוק בגילאים אלו אליי לטיפול- מרגע שהתחלנו להושיבם לפעילות (אני וההורים, תמיד עובדים יחד) – כמובן דרך התייחסות ספציפית לכל תינוק והדרכה מותאמת אליו באופן ייחודי- מגיעה ‘קפיצה גדולה’ מוטורית, ובעיקר רגשית ומשחקית (שזו בעצם בניית מוטיבציה ותשתית ללמידה!)

לעיתים רק מפגש אחד או שניים עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת ישפיע לטובה וישנה את החוויה של התינוק והוריו !

אשמח לשמוע ממכם בתגובות,

ואתם מוזמנים לקרוא עוד על התפתחות מוטורית של תינוקות פה בבלוג (אפשר להרשם ולקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים), וכן בדף הפייסבוק שלי- בקישור הזה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים. 

התפתחות מוטורית- מתכוננים לחורף עם התינוקות

התפתחות תינוקות בחורף : המלצות לסביבה מעודדת תנועה גם לימי החורף: משטח פעילות מותאם, נעלי טרום הליכה לרגליים הקרירות, והמלצות לביגוד מתאים

להמשיך לקרוא

סדנאות עם מתן גרייה חושית לתינוקות …אזהרה להורים.

המושג גריה חושית לתינוקות- מדובר המון בסדנאות וכתבות. לצערי בפועל חלק גדול מההורים מקבלים הדרכה על סביבת גרייה מציפה, מוגזמת ופשוט מפריעה – גם להתפתחות התינוק וגם להתפתחות הקשר הורה ילד. אז מהם הצרכים התחושתיים של תינוק טיפוסי? טיפים ודגשים לכם ההורים לגבי הדרכה וסדנאות אליהם נרשמתם.

נתחיל בטוב! האם ידעתם שתינוק טיפוסי חשוף לעולם המלא ממילא ביום יום המספק לו גרייה תחושתית, שמיעתית, רגשית ותנועתית?

מה תינוק צריך מבחינה תחושתית ?

  • הרבה מגע על ידי הוריו: מגע שלא ישתווה לשום אביזר. על ידי אחיזה יומיומית, שהייה במנשא לעיתים, חיבוקים והנחת התינוק עלינו, עיסוי תינוקות על ידי ההורים ורחצה.
  • תחושת תנועה באחיזה תמוכה בריקוד ספונטני וכייפי עם ההורה / הדוד / הסבים והסבתות.
  • שמיעה של בני משפחתו משוחחים איתו, השירה של משפחתו אליו והדיסק עם שירי הילדים שמידי פעם מתנגן.
  • ראיית האם במרחק שבו קל לו למקד את מבטו אליה, והשארות שלה איתו ככה ממול, לשיחה נעימה עד שמתעייף.
  • הזדמנות לחוש עם גופו ופיו מרקמים שונים של המשטח (פעם על גבו ופעם על הבטן, פעם על הצד).
  • בשכיבה על מגבת לפני ואחרי אמבטיה ובזמן העיסוי.
  • על מזרון פעילות.
  • על שמיכה שמונחת על הדשא.
  • המזרון השונה בעגלה.
  • מגע חיתול הבד בידיים ובפנים שלו.
  • מספר צעצועים שונים (מספיק כמה, אין צורך לקנות חנות) שמאפשרים לתינוק תחושה שונה בפה ובידיים (אחד עבה, אחד דק, אחד מבד טריקו ואחד מבד אחר, צעצוע מרשרש, אולי אחד מעץ, אולי אחד עם פעמון).
  • הזדמנות לגעת במה שהכי מעניין תינוק צעיר: בפנים של אמא ואבא, ובשיער שלהם… בשרשרת ובחולצה שלהם..
  • ותינוק בוגר יותר ועצמאי יותר: מקבל גרייה חדשה מהמזון -הטחון, המגורגר והמוצק ממש, מהאמבטיה, ומראה לכם שהציוד הביתי מעניין אותו עשרות מונים יותר מכל הצעצועים ההתפתחותיים שיש בחנויות (כגון העדפה למפתחות, שלטים, קופסאות וסירים..ראו בפוסט הזה דוגמאות נוספות).

  רגע – זהו? מה עם טפיחות, הקשות, צמרורים, הרעדות והנפות?

ראיתם כבר את הסרטון הקצר הזה שהעליתי באינסטגרם של הבלוג?

דעתי המקצועית כפיזיותרפיסטית התפתחותית (תואר שני בהתפתחות הילד, בוגרת קורסים רבים והכשרות לטיפול בילדים עם בעיות בוויסות החושי ובדרך לסיום תואר ד”ר בפיזיותרפיה, עובדת בארה”ב היום כמומחית התפתחותית לטיפול בתינוקות וילדים) – היא שתינוקות אשר מטפלים בהם במסירות, ומשתדלים להעניק להם יומיום המזמן התנסויות שונות ומגוונות, בבית, בפינות שונות למשחק (על הגב על הבטן על הצד), בחוץ ועל הידיים, במנשא ובעגלה, מקבלים את מיטב הגרייה הנדרשת עבורם.

זו אגב, גם דעתי האישית כאמא לשלושה, אבל – הנסיון שלי כהורה אינו מבסס את הדרך בה אני עובדת… שנים של לימודים ועבודה קלינית לימדו אותי שנסיון אישי אינו יכול לבסס את הדרך המקצועית של איש מקצוע. בהחלט הנסיון יכול וצריך לתרום להבנה הכוללת של הבדלים בין משפחות וילדים. וזהו.

ישנה תעשייה שלמה שמבטיחה לכם ההורים, שאם תשתתפו בפעילויות מסויימות הייעודיות לגרייה חושית לתינוקות, התינוק שלכם ירוויח ויתפתח היטב, בזכותן. ואם לא- יהיו לכך השלכות התפתחותיות חמורות.

הורים רבים מחפשים הדרכה והם צודקים! תינוקות לא באים עם חוברת הדרכה. אל תתפשרו וחפשו סדנאות שמועברות על ידי אנשי מקצועות הבריאות המורשים. בקשו להבין מה הידע של המדריכה, האם היא מטפלת מורשית? האם יש לה רשיון משרד הבריאות? זאת כדי שההדרכה שתקבלו תהיה מעודכנת ומותאמת לכם ולתינוקכם.

לתדהמתי בסדנאות הלא מקצועיות מגע מצמרר ומדגדג ניתן לתינוקות רכים ומיוחס כ’חשוב להתפתחות’

ממש לא.

המטרה של גרייה חושית היא ליצור חוויה משמעותית שהמוח מפרש בחיוב ומתגייס לתגובה- תנועה ובהחלט ללמידה. מגע מצמרר ומדגדג אינו נתפס כמגע שיש להתרכז בו להגיב אליו בתנועה רלוונטית ובטח אין מה ללמוד ממנו על מיפוי הגוף ויכולותיו.

טכניקות תחושתיות, שאכן ניתנות במקרה הצורך לתינוקות בעלי קשיים, במסגרת טיפול התפתחותי של אנשי מקצוע מורשים (פיזיותרפיה התפתחותית/ריפוי בעיסוק/קל”ת), עברו מספר ‘גילגולים והסבות’ והגיעו גם לעולם התינוקות הטיפוסי. חשוב לדעת שאין בכך צורך ממשי של רוב התינוקות בעלי ההתפתחות הטיפוסית.

האם יש בכך נזק?

ראשית, אין בכך תמיד תועלת. למשל מגע מצמרר אינו גרייה חושית לתינוקות ואינו מקדם התפתחות מוטורית. שנית, גרייה חושית לתינוקות שאינה מותאמת לתינוק הספציפי, אבל נעשית כי ככה ‘המדריך אמר’ –  עלולה להפריע לתינוק וגם ל’ביחד’ של ההורה והתינוק. זוהי הפרעה משמעותית שאין להקל בה ראש. ההורה צריך להוביל את מערכת היחסים עם תינוקו, להרגיש בטוח ומצליח- ואנו אנשי מקצועות הבריאות ההתפתחותיים משתדלים מאוד לכבד עד מאוד את הקשר הזה, לחזק אותו ולסייע לו, ולא להפריע כשאין בכך צורך ממשי! התינוק צריך להתרגש ולשמוח כשההורה מתקרב אליו – ולא לחשוב שהנה- הסכנה באה. חשוב לשמור על קשר עין נעים ושיח על הפעילות אותה אתם עושים איתו (כולל בפעילויות היום יום: החלפת חיתול, הרמה שלו, העברה לאוטו, וכו’). עלינו לשים לב לאיתותי ותגובות התינוק: האם מסיט את ראשו? האם מבקש מנוחה מהפעילות?

בעייתיות נוספת היא העבודה הקבוצתית בנושא –  מפגשים חוויתיים לאמהות ותינוקות עם ‘פעילות התפתחותית’ יתכן שאינה מותאמת ספציפית לתינוק שלכם (לו עצמו, לגילו, ליכולותיו, לסיטואציה ועוד). כאשר אנו חושפים תינוק למשהו חדש כדאי שנהיה זמינים עבורו, ויחד איתו בחוויה, ולא תמיד ‘פעילות מובנית’ קבוצתית מתאימה. ולכן חפשו קבוצות בהן ההדרכה אינה”שבלונה” ברורה וקבועה אלא הדרכה התפתחותית שמתייחסת ומותאמת ספציפית לכל הורה ותינוק. כך נמנע את החוויה שאמהות פעמים רבות מרגישות “לא בסדר” אם הילד שלהם לא משתף פעולה: זה ממש לא אומר שיש לתינוק או לכם בעיה!

ולכן, לסיכום,

אם בחרתם ללכת עם התינוק שלכם, שבסך הכל מתפתח מצויין, לפעילות קבוצתית שמשלבת גרייה תחושתית עם אביזרים שונים, ראשית בידקו אם ניתן למצוא סדנאות המועברות על ידי אנשי מקצוע התפתחותי מורשים. בכל מקרה בידקו כיצד החוויה מתאימה לתינוק שלכם. בדקו גם מהי עמדתכם כלפי הפעילות. במידה ואתם מרגישים כי התינוק אינו נענה ברצון, לא נורא ! תקשיבו לו ! אולי הוא רומז לכם משהו…

ולגבי שאלות ספציפיות –  אשמח לענות, פה במסגרת התגובות, באינסטגרם או בדף שלי בפייסבוק

התאפקתי ולא התייחסתי לסדנאות להתפתחות המוטורית – הכנה לזחילה/לגלגול/לישיבה ומה לא. שתפו אותי בחוויות שלכם מסדנאות כאלה ובקרוב אעלה פוסט בנושא.

להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

התפתחות מוטורית- הדברים הטובים שנמצאים אצלינו בבית ואפילו לא ידענו עד כמה הם ‘מעודדי התפתחות’ לתינוקות

אז מה לחבילת חיתולים ולקופסת איחסון ולהתפתחות מוטורית של תינוקות?

התפתחות מוטורית של תינוקות הינה נושא המעלה שאלות, חששות והתלבטויות אצל ההורים- ולעיתים רבות הורים מחפשים ‘תרגילים’, ‘אביזרים’ וכל מיני ‘שיטות’ כדי לקדם את התפתחותם המוטורית של ילדיהם.

 חברים, עזבו אתכם מאימונים ותרגילים לתינוקות! סביבה ביתית מעניינת ומתחדשת מעודדת ומקדמת את התינוק – בחקירה ופיתוח סקרנות, בפתרון בעיות, וקידום התפתחותם. גם המוטוריקה הגסה מתפתחת לה יופי, אבל בואו נשים את הדברים במקומם: תינוקות רבים מתפתחים מוטורית לצורך קידום התפתחותם הקוגנטיבית, וטוב שכך!

ולכן אני ממש לא משתגעת על ‘אימונים’ ו’תרגילים’ לתינוקות עם התפתחות טיפוסית – אלא סביבה מעודדת התפתחות ספונטנית איכותית! עבור התינוקות שמציגים קושי (קל או אפילו משמעותי ביותר), טיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית אצלי נעשים דרך משחק מעניין ואטרקטיבי לתינוק, דרכו הוא יעז יותר, יתאמן יותר ויתחזק בהתאם לצרכיו.

כחלק מקבוצת הפוסטים בנושא התפתחות מוטורית בתינוקות, אני מעוניינת לתת לכם רעיונות סופר קלילים לבית: בשימוש בדברים שנצמאים בו גם ככה… אבל לפני כן, רק שתדעו – הנה פוסטים נוספים שהכנתי, בנושא התפתחות מוטורית של תינוקות:

אז במסגרת ההמלצות שלי – אני ממש לא מתכוונת שכל אחד יצור לו בבית ג’ימבורי.. אפילו חדר הטיפולים בקליניקה שלי אינו נראה כחדר ג’ימבורי, ובכוונה, מדמה יותר סביבה ביתית, שיהיה קל יותר ליישם רעיונות בבית. הרי בטח שמתם לב, שהציוד היומיומי בבית מעניין את התינוק שלכם הרבה הרבה יותר, מה‘צעצוע ההתפתחותי’ שעלה כל כך הרבה כסף….

הנה כמה רעיונות שההורים מקבלים ממני בטיפולים, למה שלא תנסו גם אתם:

אבל תהיו נחמדים וספרו אם ניסיתם…

1. חבילת חיתולים

חבילת חיתולים- כל סוג עושה את העבודה..

חבילת חיתולים: גם לקידום התפתחות מוטורית!

למי שאין כמה ב’ספייר’, שיקום.

לתינוקות שכבר מתחילים להתייצב על הבטן, נעודד התרוממות על מרפקים מול חבילת החיתולים. (שהיא מדרגה מרופדת), ניתן להניח עליה משחק גבוה, ולעודד הזדקפות של התינוק ואפילו הושטת יד לגובה. מתאים למצב בו התינוקות כבר מתחילים ליישר מרפקים על הבטן, ויכולים לנסות להעביר משקל משכמה לשכמה, ולהרים לפנים את היד. אפשר לשדרג ולהצמיד שתיים לריבוע יציב יותר (עם מסקינגטייפ). אפשר לעטוף בציפית או חיתול, כדי שלא יהיה מקושקש מדי. רק נקפיד שחב’ החיתולים לא תחליק בהשענות עליה. אפשר להצמיד למשהו יציב כמו ספה/קיר וכו’.

לתינוקות שכבר עולים על שש, נצמיד לספה או למקרר – להוריד מגנטים למשל… לעמידת ברכיים מול רהיט.

הנה דוגמא שקיבלתי לשמחתי מאמא:

איזה יופי! עמידת ברכים מול חב’ חיתולים

הנה תמונה מקסימה שהגיעה אלי מאמא לתינוק מתוק בן חצי שנה, שנהנה מאוד לטפס על חבילות החיתולים ולאחרונה גם מתישב בעזרתן, ומה רבה שמחתו (זו גם תבנית התיישבות ממש יפה – עוד על ישיבה בפוסט הזה)

תראו כמה חופש ותנועה מאפשרת לתינוק חבילת חיתולים אחת...

תראו כמה חופש ותנועה מאפשרת לתינוק חבילת חיתולים אחת…

אני מקבלת לאחרונה סרטונים מקסימים מהורים שהתינוקות החלו להנאתם גם לדחוף את חבילת החיתולים לפנים, ולהתקדם עם הברכיים. זו יופי של פעילות (מומלץ שיהיה על משטח מעט מחוספס, שהתינוק לא יחליק מהר מדי).

הנה לינק לסירטון קצרצר ממש, של תינוק מקסים (שזכיתי לפגוש לאורך תקופה במפגשי האמהות והתינוקות של ‘לשבת לקום’ :

2. קופסת איחסון

קופסת איחסון - ניתן לבחור בגבהים שונים

קופסת אחסון בגבהים שונים- גם היא עם פוטנציאל אדיר לקידום ההתפתחות המוטורית של תינוקות

שימו לב שיש גבהים שונים: לכל גובה יש את יתרונותיו השונים למשחק שונה.

בגיל שהתינוק מתחיל לעמוד, מייצבים את הקופסא עם ספרים כבדים יחסית למטה, ואת כל הצעצועים שכבר ‘משעמים’ את התינוק- זורקים פנימה. פתאום יהיה לו מרתק מעניין לעמוד, לפתוח ולהוציא משחק משחק, להחזיר (גם מתאים לגיל) ואפילו בהמשך, עם הזמן – להוליך את עצמו עם הקופסא! חסכנו ‘הליכון דחיפה’, קיבלנו איחסון שווה ופעילות כייפית של הילד…

הנה דוגמא מאחד ממפגשי האמהות והתינוקות של ‘לשבת לקום: מפגשי אמהות ותינוקות בעמק’:

פה הקופסא, בגודל בינוני, משמשת כמדרגה כשהיא הפוכה

האם נאמר לכם ש’לא בריא’ לתינוק ללמוד להתהלך בדחיפת רהיט לפנים? אז זהו, שזה בהחלט מאוד מתאים לדרך בה ההליכה מתפתחת, ומי שלמד התפתחות הליכה וניתוח הליכה יאמר לכם שזה יופי ( אלו קורסים הפתוחים לאנשי מקצוע מורשים)

הנה תמונה נוספת – הפעם של תינוק שעומד מול קופסא גבוהה יותר:

קופסת אחסון

והנה 30 שניות של הליכה עם תיבת אחסון חמודה מאיקאה: 

אני שואבת סיפוק גדול מהורים לילדים המטופלים אצלי (או שפנו למפגש הדרכה או שניים), המתארים לי כיצד היומיום בבית עם הילד נראה אחרת לגמרי: פתאום יש המון רעיונות לאילו צעצועים תואמי גיל ניתן להציע לתינוק, והתינוק עצמו מלא סקרנות ועניין, והופך לעצמאי יותר, שמח ונינוח יותר, ככל שהסביבה מותאמת לו (המשחקים והמרחב בו משחק), וכמובן ככל שיכולותיו המוטוריות משתפרות (בשביל זה הרי הגיעו!). לשמחתי הם מתארים לי כיצד הקשר ביניהם לתינוק קיבל תוספת חיובית של נחת וביטחון….

רוצים המלצות למשחקים לפי גיל או נושא, ועגלות דחיפה ובימבות שמתאימות לטיפים שקראתם פה? כנסו לדף ההמלצות שלי באמזון!

לטיפים נוספים מוזמנים לדף המקצועי שלי בפייסבוק – מתעדכן באופן קבוע. ואם תרשמו לבלוג שלי (השאירו כתובת מייל בתיבה המיועדת) תוכלו להתעדכן באופן קבוע ..

גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.