מהי זחילה אסימטרית? והאם היא מציגה בעיה בהתפתחות התינוק?

בפוסט זה אנמק מדוע זוהי בדרך כלל זחילה טיפוסית, ולמה כדאי לשים לב. בנוסף, ארבעה טיפים לצירוף היד והרגל ‘הסוררות’ לתנועה.

להמשיך לקרוא ←

ההתפתחות המוטורית של תינוקות מתרחשת במנחים שונים. שכיבה על הצד הינה מנח חשוב ושימושי: מאפשרת לתינוק פעילות, תנועה ומשחק.

הפעם נתיחס, בהסברים תמונות וסרטון מקסים – ליתרונות השכיבה על הצד בזמן פעילות.

פוסט זה הינו חלק מקבוצת פוסטים בנושאים הקשורים להתפתחות מוטורית בתינוקות:

• שכיבה על הבטן בתינוקות
• התהפכות תינוקות
• ‘מנח אוירון’ – והתייחסות להתפתחות מוטורית
• שימוש באביזרים ביתיים לקידום התפתחותו המוטורית של התינוק
• התייחסות לחורף וטיפים לסיוע לקידום התפתחותו המוטורית של התינוק, גם בקור:)
• על התיישבות וישיבה בתינוקות
• זחילת גחון אסימטרית
• חמישה טיפים לעידוד שכיבה על הבטן בתינוקות 

לתינוק שלכם קשה לשכב על הבטן? שימו אותו על הצד!

וגם כשהוא גדל, זוהי תנוחה חשובה ביותר:

השכיבה על הצד מהווה מנח מעבר: ממנו מתהפכים ומתיישבים, ומכינה את הגוף לשכיבה על הבטן.

השכיבה על הצד מאפשרת לתינוק להכיר את גופו באופן משמעותי, שיסייע לו גם בהמשך הפעילות.

אני משתדלת להראות לכל ההורים שאני פוגשת, בטיפולים ובסדנאות, כיצד ניתן ליישם את השכיבה על הצד לאורך כל היום! בכל פעם מס’ שניות. זוהי  ‘תחנת מעבר’, שניתן להכיר לתינוק לאורך כל היום, לעיתים לשניה שתיים, ולא יותר.

נכון, לעיתים יש צורך בהדרכה ספציפית יותר, על ידי פיזיותרפיסטית התפתחותית, לגבי אופן החזקת התינוק, על ידי הוריו – וזאת בהתאמה לכל תינוק ולסגנון התנועתי שלו (הרי אין דרך אחת לכל התינוקות!), ולא פחות חשוב: בהתאמה לכל הורה… ההתפתחות המוטורית הינה מגוונת ומשתנה מילד לילד. לא נשכח זאת!

הנה סרטון מהאינסטגרם שלי (כבר עוקבים? בואו- שווה!) שמראה כיצד הרמה והורדה מהצד עושים את כל ההבדל!

View this post on Instagram

A post shared by ד״ר גליה דאובה פישמן,BPT, MA, DPT🔅התפתחות תינוקות וילדים (@lashevet_lakum)

ואמנם, לא כל התינוקות מסתגלים להשכבתם על הצד מהיום הראשון, לכן הדרך בה אנו ההורים משתמשים במעבר לצד במהלך היום יום, בטיפול השוטף בתינוק (בהחתלה, ובכל הפעילויות!), יכולה ‘לידד’ את התינוק עם המנח. לאורך היום, בכל הרמה של התינוק לידיים, בכל מעבר מהגב לבטן, כל פעם קצת.

חשוב להקפיד כי היד התחתונה משוחררת ונושאת משקל, ואינה נשארת ‘מאחור’, הנה תמונה להדגמה:

התינוק המתוק מתוק הזה, שחלקנו מכירים ממש מצויין, מצליח בשכיבה על הצד לחוש היטב את שתי ידיו האחת בשניה ואף לשים אותן בפיו (כן כן, ‘קו אמצע’, אבל אין טעם סתם להכניס פה מושגים ‘מפוצצים’).

לאחר השכיבה על הצד הוא עובר, כמעט ברצף, לשכיבה יפה על הבטן (שנראית בדיוק כמו שצריכה להראות בגיל חודשיים) – וגם היא נמשכת שניות מספר. לא צריך ‘להשתגע’ בתירגולים ו’אימונים’. פשוט הרבה התנסויות קצרות.

נכון שאין כמו מראה עיניים ?

אני שמחה לשתף אתכם בסרטון המקסים ששלחה לי אמא של יהלי, יהלי היתה בת חדשיים, כשהגיעה למפגשי האמהות והתינוקות של לשבת לקום- והיא לא אהבה לשכב על הבטן!

ואיך  קשורה השכיבה על הצד? לא תאמינו כיצד השכיבה על הצד איפשרה לה חקירה ומשחק, סקרנות והכנה לשכיבה על הבטן. יהלי הפכה לאחת התינוקות הנינוחות יותר על הבטן, וההתפתחות המוטורית שלה היתה מופלאה. בסרטון מצורפים הסברים רבים- מוזמנים לצפות!

הנה הסירטון הקצר: מאחלת לכם צפייה בהנאה:

גם בגילאים מאוחרים יותר, יתרונות השהיה על הבטן יתבטא בהתרוממות להתישבות דרך הצד- עליה כבר פרטטתי בפוסט ספציפי– כן כן, מפה הכל מתחיל. לא כל התינוקות כמובן יתישבו דרך הצד, וחלקם יגיעו לישיבה זו בהמשך, בהתאם לסגנון התנועתי שלהם. הנה, כך נראה התינוק ששכב על הצד מול המראה בגיל 6-7 חודשים:

מתאמץ אמנם, אבל נראה מקסים, נכון? התפתחות מוטורית יכולה להיות כיף גדול, בלי אימונים ספציפים, פשוט לאפשר לתינוק המון הזדמנויות לשחק וסביבה מתאימה ומעניינת.

אתם מוזמנים לשלוח תמונות של התינוק שלכם על הבטן והצד, ובכלל להתעדכן בתכנים העולים בדף המקצועי שלי בפייסבוק- ממש פה.

מוזמנים להגיב, לשתף, להתייעץ.

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

כיצד מתיישבים תינוקות? האם צריך להושיב תינוקות? ואם כן – מאיזה גיל וכיצד? האם יש צורך בפיזיותרפיה התפתחותית במקרה שהתינוק עדיין אינו מתיישב בגיל עשרה חודשים? פוסט מעודכן בספטמבר 2019 לפי ההמלצות החדשות של ארגון הפיזיותרפיה האמריקאי

בפוסט זה אנסה ‘לשפוך אור’ בנושא כל כך עקרוני, בהתפתחות מוטורית בתינוקות. מהם יתרונות הישיבה, מתי מומלץ לסייע לתינוק ומה תפקיד הפיזיותרפיה ההתפתחותית בענין.

נושא זה הינו אחד מקבוצת פוסטים שכתבתי, העוסקים בהתפתחות מוטורית של תינוקות, הנה הקישורים אליהם:

• שכיבה על הבטן בתינוקות
• שכיבה על הצד בתינוקות
• ‘מנח אוירון’ בתינוקות
• התייחסות לחורף ולהתפתחות תינוקות: כיצד ליצור סביבה מקדמת התפתחות, גם בקור 🙂
• שימוש באביזרים ביתיים לקידום התפתחות מוטורית בתינוקות
• זחילת גחון אסימטרית
• תאור מקרה: תינוקת בת 9 חודשים שאינה שוכבת על הבטן
• חמישה טיפים לעידוד שכיבה על הבטן
• התהפכות תינוקות

יש בארץ טאבו מסויים בנושא הושבת תינוקות שאינם יושבים. כדי לתת תמונה יותר ‘בינלאומית’, אציין שבארה”ב מדריכים את ההורים להושיב תינוקות בגילאים צעירים מאוד. ממש.

הפיזיותרפיה ההתפתחותית, התיישבות וישיבה של תינוקות

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מסתכלת בראייה רחבה על כל הבטי ההתפתחות, ולכן תרצה לאפשר לכל תינוק, בכל גיל, להשתתף בפעילות שמתאימה לבני גילו, בהתאם ליכולותיו המוטוריות הייחודיות.

יתרונות המשחק בישיבה:

משחק בישיבה מאפשר לשתי הידיים לעבוד יחד- למחוא כפיים, להכניס צעצוע לקופסא ולהוציא, לאכול לבד ועוד ועוד. לישיבה יתרונות התפתחותיים רבים – לאכילה, לנשימה ולקולות שמפיק, יתרונות קוגנטיבים – וכן שכלול היכולת להתמצאות במרחב (הכל מבוסס ידע ומחקר בינלאומי- זו לא ‘שיטה’: עומד ידע קליני ומחקר רב בינלאומי מאחורי הכתוב, של מקצועות רבים החוקרים התפתחות מוטורית של תינוקות, ביניהם פיזיותרפיה התפתחותית ופסיכולוגיה התפתחותית).

כיצד תינוק מתיישב?

דרך הצד/מעמידה/מעמידת שש/ מעמידת ברכיים מול רהיט. יש לתינוקות מגוון שיטות להתיישב ויש תינוקות שיתיישבו רק לאחר שהם כבר נעמדו, ואף הולכים לאורך רהיטים (הליכה הצידה), הכל ‘חוקי’ ויש מגוון רחב של סגנונות התפתחות. הרבה מתיישבים דרך הצד, ופוסט הזה של שכיבה על הצד יש תמונות שממש מראות כיצד(מוזמנים לקרוא!). היתרון בהתיישבות דרך הצד/עמידת שש היא הנחת הידיים שמלמדת את התינוק להגיב במקרה של איבוד שיווי משקל. מומלץ להקפיד בתקופה מלחיצה זו על משטח בטיחותי וסביבה נוחה ומתאימה לתינוק.

הנה דוגמא להתישבות שמתחילה משכיבה על הצד:

דרך נוספת להתיישב היא דרך מעבר מעמידת ברכיים לישיבה צידית:

האם יש צורך לעודד התיישבות וישיבה של תינוקות?

חשוב שתינוק ילמד להתישב בעצמו: תינוק שלמד להתיישב לבד, לא ישאר ‘תקוע’ בישיבה; תמיד יוכל לבחור באופן עצמאי אם רוצה לשבת, לשכב בחזרה, לעבור לזחילה….ולכן העצמאות בתנועה כל כך משמעותית לתינוקות. איך תינוק מתיישב? לא, לרוב ממש אין צורך באימונים ותרגילים… רק הרבה הזדמנויות לעבוד לבד עם הגוף, והרמות של התינוק דרך הצד על ידי ההורה. כן…זה הכל!

אבל, מה קורה אם התינוק עדיין לא התיישב?

כפי שניתן לראות גם מהנסיון הקליני, וגם מהספרות הבינלאומית בנושא – סביב גיל שישה חודשים, אם התינוק עדיין אינו מתישב בעצמו – כדאי ומומלץ לאפשר לו הזדמנויות לפעילות בישיבה מדי פעם.

שימו לב: לפרקי זמן קצרים, ולשים לב שהילד בעניין, אינו מראה חוסר נוחות או חוסר שליטת ראש (נשמט/מתנדנד בחוסר יציבות).

אבל- בואו נתייחס לאופן בו כדאי לעשות זאת:

לא מומלצת לא הושבה פאסיבית כזו, כשמסביב לתינוק פזורות כריות (זו ממש לא דרך טובה לפתח התיישבות עצמאית  וזו גם אינה דרך לתינוק לדעת להכנס ולצאת לבד למצב של ישיבה).

• מומלץ להושיב בכיסא אוכל לפרקי זמן קצרים (צריך כיסא שהתינוק נראה שיושב בו טוב) לצורך אכילה- עצמאית ומשולבת בהאכלת המטפל. לא בטוחים איזה כיסא לבחור? לחצו כאן לקריאת פוסט בנושא בחירת כיסאות אוכל לתינוק.
• להושיב עלינו, ובין רגלינו – לצורך משחק עם שתי ידיים – למשל הקשת חפץ בחפץ, הכנסה והוצאה של צעצוע מתוך קופסא, מחיאות כפיים וכו’.

הנה לינק לסרטון שמתאר התפתחות מוטורית בגיל חצי שנה ויש בו דוגמאות כיצד הושבה של תינוק לפרקי זמן קצרים בעת פעילות (מומלצת תמיכת הורה ובטח לא להשאיר לבד/מול מסך). שימו לב שעדיף להושיב על משטח יציב (ולכן בעגלה זו אינה הדרך לספק את מה שישיבה על משטח יחסית קשיח (מרופד-כן, מוגן-כן, כמזרון פעילות או משטח סול)

לא לכל התינוקות ההתיישבות מגיעה כל כך בקלות: יש תינוקות, בעלי התפתחות תקינה אבל…קצת איטית. אלו עדיין לא מתיישבים בגיל תשעה, עשרה חודשים. לתינוקות אלו, אנחנו מעדיפים בפיזיותרפיה התפתחותית, שילמדו להתיישב, ולא רק יושבו באופן פאסיבי.

פעמים רבות מגיעים אלי לטיפול תינוקות שגם בגילאי 11 חודשים עדיין לא הושבו מעולם (אפילו את האוכל אכלו בחצי שכיבה, שזה ממש חבל…).  אחת ממטרות הטיפול הראשוניות הינה לאפשר עצמאות לתינוק- בין השאר התישבות. אני מתרשמת מהי הדרך המתאימה ביותר ללמד את התינוק להתיישב בעצמו, וההשפעה היא מהירה ויוצרת קפיצה מרשימה בהתפתחות המוטורית, ובתחושת עצמאות וגאווה אצל התינוק.

לסיכום, טוב לתינוק בן 9-10 חודש’ לדעת להתיישב בעצמו, לצורך עצמאות (החופש להחליט מתי בא לו להיות באיזו תנוחה) ולצורך משחק שמתאים ליכולותיו הקוגנטיביות.

תינוק בגילאי 9-10 חודשים שעדיין לא התיישב בעצמו, אפשר בהחלט להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת לצורך הדרכה והדגמה כיצד שלהתיישבות וישיבה , שההורים יוכלו ליישם בבית. יתכן ויהיה צורך ספציפי לחזק שרירים מסויימים, ודרך משחק והנאה נוכל לסייע לו ליצור בעצמו (הכי טוב!) את התנועה החדשה.  לעיתים קרובות מאוד מרגע שמגיע תינוק בגילאים אלו אליי לטיפול- מרגע שהתחלנו להושיבם לפעילות (אני וההורים, תמיד עובדים יחד) – כמובן דרך התייחסות ספציפית לכל תינוק והדרכה מותאמת אליו באופן ייחודי- מגיעה ‘קפיצה גדולה’ מוטורית, ובעיקר רגשית ומשחקית (שזו בעצם בניית מוטיבציה ותשתית ללמידה!)

לעיתים רק מפגש אחד או שניים עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת ישפיע לטובה וישנה את החוויה של התינוק והוריו !

אשמח לשמוע ממכם בתגובות,

ואתם מוזמנים לקרוא עוד על התפתחות מוטורית של תינוקות פה בבלוג (אפשר להרשם ולקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים), וכן בדף הפייסבוק שלי- בקישור הזה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים. 

כשהורים קובעים תור לפיזיותרפיה התפתחותית, פעמים רבות לא ברור להם מה הולך לקרות שם, ואיך נראה חדר הטיפולים. האם הוא דומה למכון הפיזיותרפיה של המבוגרים? האם זהו ג’ימבורי?

בתור אחת שעובדת בתחום ההתפתחותי – שיקומי כבר למעלה מעשור, ואמא בעצמי, יצא לי לעבוד במקומות מאוד יפים ומהנים לילדים, אשר מספקים לתינוקות וילדים חוויה, על אף הפעילות המאומצת, בחלק מהמקרים…

ברור לי שארגון ועיצוב של חלל יכול ממש להשפיע על הדרך בה החוויה נתפסת. באופן אישי, גם אני מאוד אוהבת עיצובים מסויימים, וכמה כיף שאני יכולה לעצב לי חדר טיפולים פרטי בבית, לתינוקות וילדים, בדיוק לפי טעמי האישי….

אז מה היה לי חשוב בחדר?

ראשית, היכולת לשנות את החדר לפי הצרכים המשתנים: לתינוק, לפעוט ולילד יש צורך בפעילויות שונות, וככל שהחדר יהיה נייטרלי יותר, כך ניתן לגוון בציוד ולהוציא את המיותר – לא להעמיס, ולתת לכל ילד הרגשה שהחדר מוכן….בדיוק בשבילו!

שנית, פינה נוחה להורים. אמנם הפעילות תמיד משותפת בין ההורה והילד, וההורה יושב ברוב המקרים איתנו על המזרון.  המטרה שלי היא להדריך את ההורים להתנהלות יומיומית תומכת ומקדמת, אך ישנם מקרים שונים וגילאים שונים של הילדים. לשמחתי הרבה, פעמים רבות באים זוג הורים, ואחד מעדיף לשבת .. חשוב שיהיה לו נוח!

שלישית, לא רציתי יותר מידי מאפיינים של ‘חדר ספורט’. השאיפה שלי היא להטמיע את הפעילות הנלמדת כמשהו תפקודי, יום יומי, הקשור לפעילויות היום יום (זו ממש מהות הפיזיותרפיה ההתפתחותית- מתן כלים ליכולת ושיפור השתתפות בפעילויות תואמות גיל וחברים), ואינו פעילות ספורטיבית אחת ל… . ולכן, החדר נראה כמו … חדר משחקים. ופחות כמו חדר טיפולים.

רביעי- איכות הצעצועים. רוב רובם של המשחקים אצלי מעץ, איכותיים ובטוחים, אבל הכי הכי אני אוהבת להמליץ על משחקים מחיי היומיום, ולכן משחקים גם בסירים, כפות, וקופסאות פלסטיק מהמטבח…

חמישי ואחרון –  חצר נעימה לכניסה…עצי הדר כמעט ונכנסים לנו לחדר..בלב המושב…. האמירה ברורה:  ‘ברוכים הבאים!’

תודה שביקרתם בפינה המיוחדת שלי, ואם יש לכם שאלות, אם הייתם רוצים לבוא להתייעץ ולקבל הדרכה להתפתחותו של התינוק/ הילד שלכם – אשמח לעזור.

אפשר גם להכנס לדף הפייסבוק שלי, לעשות לייק ולקבל הרבה רעיונות לפעילויות – ממש פה

להתראות, גליה