התפתחות תינוקות בחורף : המלצות לסביבה מעודדת תנועה גם לימי החורף: משטח פעילות מותאם, נעלי טרום הליכה לרגליים הקרירות, והמלצות לביגוד מתאים

להמשיך לקרוא ←

המושג גריה חושית לתינוקות- מדובר המון בסדנאות וכתבות. לצערי בפועל חלק גדול מההורים מקבלים הדרכה על סביבת גרייה מציפה, מוגזמת ופשוט מפריעה – גם להתפתחות התינוק וגם להתפתחות הקשר הורה ילד. אז מהם הצרכים התחושתיים של תינוק טיפוסי? טיפים ודגשים לכם ההורים לגבי הדרכה וסדנאות אליהם נרשמתם.

נתחיל בטוב! האם ידעתם שתינוק טיפוסי חשוף לעולם המלא ממילא ביום יום המספק לו גרייה תחושתית, שמיעתית, רגשית ותנועתית?

מה תינוק צריך מבחינה תחושתית ?

• הרבה מגע על ידי הוריו: מגע שלא ישתווה לשום אביזר. על ידי אחיזה יומיומית, שהייה במנשא לעיתים, חיבוקים והנחת התינוק עלינו, עיסוי תינוקות על ידי ההורים ורחצה.
• תחושת תנועה באחיזה תמוכה בריקוד ספונטני וכייפי עם ההורה / הדוד / הסבים והסבתות.
• שמיעה של בני משפחתו משוחחים איתו, השירה של משפחתו אליו והדיסק עם שירי הילדים שמידי פעם מתנגן.
• ראיית האם במרחק שבו קל לו למקד את מבטו אליה, והשארות שלה איתו ככה ממול, לשיחה נעימה עד שמתעייף.
• הזדמנות לחוש עם גופו ופיו מרקמים שונים של המשטח (פעם על גבו ופעם על הבטן, פעם על הצד).
• בשכיבה על מגבת לפני ואחרי אמבטיה ובזמן העיסוי.
• על מזרון פעילות.
• על שמיכה שמונחת על הדשא.
• המזרון השונה בעגלה.
• מגע חיתול הבד בידיים ובפנים שלו.
• מספר צעצועים שונים (מספיק כמה, אין צורך לקנות חנות) שמאפשרים לתינוק תחושה שונה בפה ובידיים (אחד עבה, אחד דק, אחד מבד טריקו ואחד מבד אחר, צעצוע מרשרש, אולי אחד מעץ, אולי אחד עם פעמון).
• הזדמנות לגעת במה שהכי מעניין תינוק צעיר: בפנים של אמא ואבא, ובשיער שלהם… בשרשרת ובחולצה שלהם..
• ותינוק בוגר יותר ועצמאי יותר: מקבל גרייה חדשה מהמזון -הטחון, המגורגר והמוצק ממש, מהאמבטיה, ומראה לכם שהציוד הביתי מעניין אותו עשרות מונים יותר מכל הצעצועים ההתפתחותיים שיש בחנויות (כגון העדפה למפתחות, שלטים, קופסאות וסירים..ראו בפוסט הזה דוגמאות נוספות).

  רגע – זהו? מה עם טפיחות, הקשות, צמרורים, הרעדות והנפות?

ראיתם כבר את הסרטון הקצר הזה שהעליתי באינסטגרם של הבלוג?

דעתי המקצועית כפיזיותרפיסטית התפתחותית (תואר שני בהתפתחות הילד, בוגרת קורסים רבים והכשרות לטיפול בילדים עם בעיות בוויסות החושי ובדרך לסיום תואר ד”ר בפיזיותרפיה, עובדת בארה”ב היום כמומחית התפתחותית לטיפול בתינוקות וילדים) – היא שתינוקות אשר מטפלים בהם במסירות, ומשתדלים להעניק להם יומיום המזמן התנסויות שונות ומגוונות, בבית, בפינות שונות למשחק (על הגב על הבטן על הצד), בחוץ ועל הידיים, במנשא ובעגלה, מקבלים את מיטב הגרייה הנדרשת עבורם.

זו אגב, גם דעתי האישית כאמא לשלושה, אבל – הנסיון שלי כהורה אינו מבסס את הדרך בה אני עובדת… שנים של לימודים ועבודה קלינית לימדו אותי שנסיון אישי אינו יכול לבסס את הדרך המקצועית של איש מקצוע. בהחלט הנסיון יכול וצריך לתרום להבנה הכוללת של הבדלים בין משפחות וילדים. וזהו.

ישנה תעשייה שלמה שמבטיחה לכם ההורים, שאם תשתתפו בפעילויות מסויימות הייעודיות לגרייה חושית לתינוקות, התינוק שלכם ירוויח ויתפתח היטב, בזכותן. ואם לא- יהיו לכך השלכות התפתחותיות חמורות.

הורים רבים מחפשים הדרכה והם צודקים! תינוקות לא באים עם חוברת הדרכה. אל תתפשרו וחפשו סדנאות שמועברות על ידי אנשי מקצועות הבריאות המורשים. בקשו להבין מה הידע של המדריכה, האם היא מטפלת מורשית? האם יש לה רשיון משרד הבריאות? זאת כדי שההדרכה שתקבלו תהיה מעודכנת ומותאמת לכם ולתינוקכם.

לתדהמתי בסדנאות הלא מקצועיות מגע מצמרר ומדגדג ניתן לתינוקות רכים ומיוחס כ’חשוב להתפתחות’

ממש לא.

המטרה של גרייה חושית היא ליצור חוויה משמעותית שהמוח מפרש בחיוב ומתגייס לתגובה- תנועה ובהחלט ללמידה. מגע מצמרר ומדגדג אינו נתפס כמגע שיש להתרכז בו להגיב אליו בתנועה רלוונטית ובטח אין מה ללמוד ממנו על מיפוי הגוף ויכולותיו.

טכניקות תחושתיות, שאכן ניתנות במקרה הצורך לתינוקות בעלי קשיים, במסגרת טיפול התפתחותי של אנשי מקצוע מורשים (פיזיותרפיה התפתחותית/ריפוי בעיסוק/קל”ת), עברו מספר ‘גילגולים והסבות’ והגיעו גם לעולם התינוקות הטיפוסי. חשוב לדעת שאין בכך צורך ממשי של רוב התינוקות בעלי ההתפתחות הטיפוסית.

האם יש בכך נזק?

ראשית, אין בכך תמיד תועלת. למשל מגע מצמרר אינו גרייה חושית לתינוקות ואינו מקדם התפתחות מוטורית. שנית, גרייה חושית לתינוקות שאינה מותאמת לתינוק הספציפי, אבל נעשית כי ככה ‘המדריך אמר’ –  עלולה להפריע לתינוק וגם ל’ביחד’ של ההורה והתינוק. זוהי הפרעה משמעותית שאין להקל בה ראש. ההורה צריך להוביל את מערכת היחסים עם תינוקו, להרגיש בטוח ומצליח- ואנו אנשי מקצועות הבריאות ההתפתחותיים משתדלים מאוד לכבד עד מאוד את הקשר הזה, לחזק אותו ולסייע לו, ולא להפריע כשאין בכך צורך ממשי! התינוק צריך להתרגש ולשמוח כשההורה מתקרב אליו – ולא לחשוב שהנה- הסכנה באה. חשוב לשמור על קשר עין נעים ושיח על הפעילות אותה אתם עושים איתו (כולל בפעילויות היום יום: החלפת חיתול, הרמה שלו, העברה לאוטו, וכו’). עלינו לשים לב לאיתותי ותגובות התינוק: האם מסיט את ראשו? האם מבקש מנוחה מהפעילות?

בעייתיות נוספת היא העבודה הקבוצתית בנושא –  מפגשים חוויתיים לאמהות ותינוקות עם ‘פעילות התפתחותית’ יתכן שאינה מותאמת ספציפית לתינוק שלכם (לו עצמו, לגילו, ליכולותיו, לסיטואציה ועוד). כאשר אנו חושפים תינוק למשהו חדש כדאי שנהיה זמינים עבורו, ויחד איתו בחוויה, ולא תמיד ‘פעילות מובנית’ קבוצתית מתאימה. ולכן חפשו קבוצות בהן ההדרכה אינה”שבלונה” ברורה וקבועה אלא הדרכה התפתחותית שמתייחסת ומותאמת ספציפית לכל הורה ותינוק. כך נמנע את החוויה שאמהות פעמים רבות מרגישות “לא בסדר” אם הילד שלהם לא משתף פעולה: זה ממש לא אומר שיש לתינוק או לכם בעיה!

ולכן, לסיכום,

אם בחרתם ללכת עם התינוק שלכם, שבסך הכל מתפתח מצויין, לפעילות קבוצתית שמשלבת גרייה תחושתית עם אביזרים שונים, ראשית בידקו אם ניתן למצוא סדנאות המועברות על ידי אנשי מקצוע התפתחותי מורשים. בכל מקרה בידקו כיצד החוויה מתאימה לתינוק שלכם. בדקו גם מהי עמדתכם כלפי הפעילות. במידה ואתם מרגישים כי התינוק אינו נענה ברצון, לא נורא ! תקשיבו לו ! אולי הוא רומז לכם משהו…

ולגבי שאלות ספציפיות –  אשמח לענות, פה במסגרת התגובות, באינסטגרם או בדף שלי בפייסבוק

התאפקתי ולא התייחסתי לסדנאות להתפתחות המוטורית – הכנה לזחילה/לגלגול/לישיבה ומה לא. שתפו אותי בחוויות שלכם מסדנאות כאלה ובקרוב אעלה פוסט בנושא.

להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.