ארכיון תגית: פיזיותרפיה התפתחותית

התפתחות מוטורית – זחילת גחון אסימטרית

מהי זחילה אסימטרית? והאם היא מציגה בעיה בהתפתחות התינוק?

בפוסט זה אנמק מדוע זוהי בדרך כלל זחילה טיפוסית, ולמה כדאי לשים לב. בנוסף, ארבעה טיפים לצירוף היד והרגל 'הסוררות' לתנועה.

פוסט זה הינו חלק מקבוצת פוסטים בנושאים הקשורים להתפתחות מוטרית בתינוקות. פוסטים נוספים:

שאלה שאני נשאלת עליה באופן קבוע:

  • התינוק שלי זוחל זחילת גחון לא סימטרית – מה לעשות?

  • הבת שלי בת חצי שנה והחלה לזחול. ממה ששמתי לב רגל אחת שלה תמיד נראית כאילו נגררת או מקופלת פנימה … האם זה תקין? מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב?

פעמים רבות הזחילה הראשונית על הגחון נראית לא סימטרית. יד אחת דוחפת, רגל אחת ישרה ו'נגררת' מאחור.

התמונה נראית להורה מדאיגה ומייד מתחילים לחפש באינטרנט אינפורמציה בנושא – ומכאן מתחילה 'חגיגה' של דאגות.

זחילה אסימטרית ראשונית

אין כמו לינה בשטח במאהל אירוח בדואי מרווח, לעידוד זחילה..

חשוב לציין:

תינוקות רבים מתחילים בזחילת גחון אסימטרית שכזו, מתוך הרצון העז להניע את גופם במרחב לעבר משחק, וככל תנועה, גם זו עוד תתפתח ותשתכלל.

מה שנרצה לבדוק, הוא אם קיימת סימטריה בשאר התנועות של התינוק. אם התינוק נראה פעיל וסימטרי בשאר תנועותיו, כלומר:

  • מניע שתי ידיים ושתי רגליים באופן זהה על הגב ועל הבטן
  • אינו מעדיף להתבונן רק לצד אחד
  • לא נראה ששוכב בצורה 'מעוגלת' לצד אחד על הגב/בטן
  • הסתובב על הבטן בסיבובי ציר לשני הצדדים
  • התהפך דרך שני הצדדים

סיכוי סביר שעם התפתחות התנועה, תצטרף לה הרגל השניה, וגם היד. רוב התינוקות משנים את הזחילה עם הזמן, וחלקם הגדול, בסופו של דבר עולים על שש ובכך משלבים את שתי הידיים והרגליים.

אם כך, האם יש צורך לעודד זחילה סימטרית? ואם כן, כיצד ניתן  לעודד סימטריה בזחילה?

בגדול, זה יקרה מעצמו במרבית המקרים. תינוקות רבים מתחילים בזחילות שונות ומגוונות, על פי תכונות הגוף שלהם, ועם הזמן משתתפים עוד ועוד שרירים והתנועה מתפתחת. ולכן חלקם יפתחו זחילת גחון אסימטרית כי זה מה שנוח להם ומתאים לגופם כרגע, כאסטרטגיה תנועתית להגיע ממקום למקום.

ניתן לראות כיצד שינוי בסביבה (למשל הגבההת המשחקים על ידי יצירת מדרגה קטנה), יוצר התגייסות גופנית חדשה אצל התינוק והוא מגיב גופנית באופן חדש ומנסה תנועה חדשה- במקרה זה נוכל לעודד את התינוק לתנועה סימטרית.

אז כן, נרצה לשתף את הצד השני בפעילות, אבל לחלוטין צריך לזכור שברגע האמת, כשהתינוק רוצה להגיע עכשיו ומהר למשחק שממש אוהב (פלאפון/מפתחות מישהו?!) – יתכן שישוב לזחילת הגחון האסימטרית גם אם כבר מתנדנד על שש.

הנה 4 רעיונות קלים, זמינים שכל הורה יכול ליישם בכיף : 

  1. עידוד לעלייה על שש ונדנוד הגו (הסעיפים הבאים יסייעו לכך).
  2. מעבר מעל מכשולים – מעודד מאוד פעילות של שני צידי הגוף. המכשול הטוב והבטוח ביותר הינו רגל ההורה היושב על משטח פעילות (תמיד עדיף מעל משטח בטוח) ומעודד את הילד לעבור מעל הרגל (אפשר לעזור בפעמים הראשונות!).
  3. עידוד להתרוממות לעמידת ברכיים מול רהיט (למשל חבילת חיתולים, שהיא מרופדת ונוחה, ומי יודע, אולי יתחיל פתאום לזחול כך. לפרוט נוסף ראו דוגמאות מצולמות בפוסט הזה)
  4. עם התקדמות הזחילה, נאפשר לתינוק זחילה במעלה מדרגות (גם המרופדות של הג'ימבורי יקלו על ההורים הדאגנים, זה בסדר)

כל הדוגמאות הנ"ל ניתנו לעשייה בבית, ללא צורך ברכישת ציוד וללא ריצה להדרכה פרטנית. אולם, אם בכל זאת אתם מרגישים כי יש צורך בעין בוחנת ומקצועית – כדאי להתייעץ עם רופא הילדים. בנוסף ניתן לפנות לפיזיותרפיסט התפתחותי (מדוע דווקא פיזיותרפיסט התפתחותי? ראו הרחבה בפוסט הזה)

עלייה על הברכיים לעבר משחק - שתי הברכיים בפעולה

עלייה על הברכיים לעבר משחק – שתי הברכיים בפעולה

 לסיכום, אנו שמחים עם כל התפתחות והתקדמות ביכולת התינוק לעצמאות ובחירה באיזה משחק לשחק, ואיפה. אמנם יש מספר נקודות שאנו ההורים יכולים לשים לב אליהן, אבל בסך הכל, בית המאפשר לתינוק תנועה, מרחב, וגם מעט אתגרים מענינים, יסייע ויקדם במרבית המקרים את התפתחות התנועה והחקירה אצל התינוק.
זחילת גחון אסימטרית או לא: מה שבעצם משמעותי הוא שהתינוק מתפתח יפה, מניע היטב את ארבעת הגפיים ומראה תבניות תנועה מגוונות- ולא אסימטריה כללית בגופו. העיקר שיוכל להגיע בעצמו להוריו כשהוא מעוניין בכך, וכמובן לצעצועים; לפתח את החשיבה, התפיסה, והתקשורת עם המשפחה. זחילה היא בסה"כ הדרך!

לשאלות, התלבטויות והערות- ניתן להגיב פה, או בדף הפייסבוק שלי – פה.

קינזיוטייפ לתינוקות וילדים בטיפולי פיזיותרפיה התפתחותית

קינזיוטייפ לתינוקות וילדים

קינזיוטייפ לתינוקות וילדים

  קינזיו…מה?

הרצועות הדביקות הצבעוניות האלה, שאולי כבר ראיתם בעבר, מודבקות על גופם של ספורטאים: לטניסאים על הכתף, לאצנים על הרגל ועוד ועוד, מתחילות לקחת חלק שוטף בטיפולי הפיזיותרפיה. הן הופכות שכיחות בטיפול במבוגרים (בפגיעות ספורטאים, בבעיות אורטופדיות ונוירולוגיות), ובהחלט גם בתחום השיקום והטיפול בתינוקות וילדים.

פוסט זה הינו חלק מסדרת פוסטים, בנושא שימוש בטכניקות ויישומים מעניינים וחדשניים בפיזיותרפיה התפתחותית:

  • על המשמעות של בחירת מקצוע המטפל לסייע בהתפתחות התינוק – בפוסט מי מטפל בתינוקות שלנו?
  • בקרוב ממש! פוסט בנושא שימוש במשחקי מחשב ייעודיים במהלך טיפול בילדים

לפלסטרים האלו, העשויים בד צבעוני, הקרויים קינזיוטייפ ('מדבקות', כך אני נוהגת לקרוא להן ) שימושים ויישומים שונים, יתרונן הוא ביכולת להשאיר אותם על העור למשך 3-5 ימים! (כולל מקלחות). ניתן לרכוש אותם באופן עצמאי, בבתי מרקחת שונים, וכן בקליניקות המטפלות. ישנם סוגים שונים,המון חברות- ואפילו סוג עדין במיוחד המתאים מאוד לתינוקות.

הנה כמה דוגמאות לצבעים היפים של סלילים פתוחים אצלי בקליניקה, שתתרשמו:

סלילי קינזיוטייפ

סלילי קינזיוטייפ צבעוניים- חלק ממגוון רחב

מטרת ההדבקה של קינזיוטייפ לתינוקות וילדים:

הקינזיוטייפ (הצבעוני והמקסים) נועד לתת לתינוק ולילד תחושה עורית מסויימת, ששואפת ליצור גרייה לפעולה כלשהיא בשריריו, כלומר- יוצרת תנועה (או מפחיתה תנועה). זהו ההגיון הטיפולי מאחורי הטכניקה, ומחקרים מתחילים להראות שיש משהו בעניין – בהמשך אציג כמה.

אבל – חשוב לציין! הקינזיוטייפ איננו הטיפול הפיזיותרפי. הקינזיוטייפ היא שיטה שמתלווה לטיפול, ומושפעת ממטרות הטיפול הייחודיות לכל תינוק וילד. אופן העבודה אינו 'פרוטוקול' אלא התבוננות והערכה של יכולות הילד וחשיבה טיפולית: מה הילד רוצה לעשות וקשה לו? למה קשה לו? מה ההורים חושבים שהתינוק צריך? ולכן, מומלץ כי מי שמבצע את ההדבקה לתינוק יהיה בעל חשיבה קלינית ונסיון מקצועי, שכן השימוש בקינזיוטייפ הינו חלק מטיפול, ואיננו טיפול בפני עצמו.

קיימים עקרונות מפתח בהדבקת קינזיוטייפ לתינוקות וילדים:

  • התאמת סוג הטייפ לעורו של התינוק/הילד וכן עריכת בדיקות רגישות מקדימות.
  • הדרכה למשפחה כיצד מתבצעת הסרת הטייפ, ומתי (חשוב!!)
  • כמות המתח בטייפ משתנה בהתאם למטרה הטיפולית
  • כיוון ההדבקה משתנה לפי המטרה הטיפולית
  • האזורים אותם נבחר להדביק – האם נדביק מעל שריר ספציפי? או באזורים מייצבים מרכזיים יותר בגוף?

באילו מקרים מומלץ לנסות את הקינזיוטייפ בטיפול הפיזיותרפיה ההתפתחותית?

הנה מספר דוגמאות עקריות:

  1. קינזיוטייפ לתינוקות ופעוטות בעלי טורטיקוליס עקשן –

הרשת מלאה בתמונות של תינוקות ופעוטות המטופלים בשילוב של קינזיוטייפ:

בחרתי להציג תמונה מבלוג מעניין: My Tortocollis Baby, בו האם משתפת בחוויותיה כאמא לתינוקת עם טורטיקוליס משמעותי. תאור התהליך הטיפולי, חוויות המשפחה וכן החשיבה הטיפולית יוצרים בלוג מעניין. באופן ספציפי יש התייחסות לקינזיוטייפ בטיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית, ובכלל את ההתקדמות (המרשימה), של הילדה.

הנה דוגמא אחת להדבקה (האם תארה אותה כמוצלחת, לאחר נסיון קודם שהיה פחות מוצלח בכיוון השני):

 

התמונה מתוך הבלוג - my torticollis baby

התמונה מתוך הבלוג – my torticollis baby

שימו לב שהקינזיוטייפ בתמונה הינו בצבע גוף. אצלי בקליניקה, אם ההורים בעניין – אנו משתמשים בצבעים זוהרים- אם כבר, אז כבר 🙂

בדוגמא הבאה – הדבקת קינזיוטייפ בטורטיקוליס השונה מעט מהתמונה הקודמת, מהקליניקה שלי (תודה להורים שאישרו לי את העלאת התמונה!):

בתינוק החמוד שבתמונה הבאה הוספתי הדבקה לעידוד ייצוב השכמה.

החשיבה הקלינית כאמור משנה את ההדבקה בין המטופלים. ואכן קיימת שונות בהדבקות גם באותו מטופל, לפי התמונה הקלינית ביום הטיפול –

קינזיוטייפ לטורטיקוליס+ ייצוב שכמה

קינזיוטייפ לטורטיקוליס + ייצוב שכמה

שמחה לתאר כי פורסם מחקר ראשוני בנושא, עם תוצאות מעניינות לטובת ההדבקה כמשפיעה מיידית על האיזון בכוחות השרירים של שני צדדי הצוואר (Ohman (2012. זהו עדיין מחקר ראשון, עם קבוצה קטנה ומגבלות מחקריות (שהוצגו בפירוט בהגינות הנדרשת מכל כותב מאמרים ועורך מחקרים, יש לציין).

  1. קינזיוטייפ לתינוקות בעלי טונוס נמוך-

במקרים שהתינוקות מראים קושי להפעיל את גופם כנגד כוח הכובד, לנוע ולשנות מנחים (שכיבה על הבטן, התישבות וזחילה), הקינזיוטייפ שואף לרמוז לתינוק אילו שרירים כדאי 'להעיר'.

במקרים אלו ניתן להדביק קינזיוטייפ באזורים רבים בגוף, לפי מטרות הטיפול של הפיזיותרפיסט המטפל.

  1. קינזיוטייפ לתינוקות וילדים בעלי שיתוק מוחין –

פה מטרות הטיפול קשורות לתבניות תנועה, ולשיטת ההדבקה יש חשיבות רבה לצורך הפחתת/העלאת התנועה באזורים שונים בגוף.

פורסמו עד כה מספר מחקרים בנושא השפעת ההדבקה על יציבה ועל מנח הישיבה של ילדים בעלי CP, הנה שלושה מהם –

  • בילדים בגילאי 5-11 שילוב עם פיזיותרפיה נמצאה השפעה לטובה על מנח ישיבה. ההשפעה לטובה נצפתה גם בהערכה מאוחרת יותר, לאחר סיום הטיפול. (Simsek et al 2011)
  • נמצא כי טיפול משולב בובט +קינזיו במשך חצי שנה, בילדים עם המיפלגיה שיפר תפקודי ניידות (Losa et al, 2010)
  • מחקר פיילוט קטן – השפעה חיובית על פעילויות דינמיות (Da Costa, 2013)

קיימים שימושים רבים למקרים מגוונים נוספים בהם ניתן ומומלץ לנסות להעזר בקינזיוטייפ לצורך שיפור התפקוד של התינוק, הפעוט והילד. במקומות בהם אני עובדת, הקינזיוטייפ הינו כלי טיפולי נוסף אינטגרלי בטיפול, בהתאם לצורך.

לסיכום, אנו בעיצומה של הלמידה הקלינית בנושא השימוש בקינזיוטייפ בטיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית, וממש בחיתולים בהבט המחקרי בנושא. דרוש מחקר והמשך נסיון בנושא, וכמובן שניתן לבצע טיפולי פיזיותרפיה נהדרים גם ללא השימוש בקינזיוטייפ, אולם זוהי עוד טכניקה מעניינת לארגז הכלים של הפיזיותרפיסט ההתפתחותי, ומומלץ להכירה, ושווה לנסות.

מטרות ההדבקה משתנות מילד לילד, וכן בהתאם למטרות הטיפול- ולכן ישתנו באותו המטופל בהתאם להשגת מטרות הטיפול, וקביעת מטרות הטיפול החדשות.

קינזיוטייפ לעידוד סופינציה

קינזיוטייפ לעידוד סיבוב האמה

מילה קטנה, לפני שאתם רצים לרכוש סליל קינזיוטייפ: האינטרנט מלא בסרטוני הדגמה לשימוש בקינזיוטייפ בקרב מבוגרים- במקרים של הפחתת כאבים, ייצוב מפרקים ועוד…
אני ממליצה כי בתינוקות הזקוקים לטיפול- הנחת הקינזיוטייפ תעשה על ידי איש מקצוע מוסמך, שבנוסף למקצוע טיפולי מוכר, יהיה גם מוסמך לשימוש בקינזיוטייפ- ולא רק 'מטפל בקינזיוטייפ', ללא מקצוע. שהרי זהו כלי טיפולי, ולא הטיפול עצמו.

בשיטת הטיפול בקינזיוטייפ בה אני משתמשת הינה נוירו פדיאטרית, אותה למדתי לפני מספר שנים מד"ר סינדי ביילי, פיזיותרפיסטית ילדים בכירה ומרצה נפלאה, שהגיעה מארה"ב (ועדיין מגיעה מידי פעם) ללמד פיזיותרפיסטים התפתחותיים מרחבי הארץ.

לעדכונים נוספים בנושאי מחקר וטיפול, אתם מוזמנים להרשם לבלוג, וכן להתעדכן בדף המקצועי שלי בפייסבוק, פה בלינק.

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

התפתחות מוטורית: שכיבה על הצד בתינוקות

ההתפתחות המוטורית של תינוקות מתרחשת במנחים שונים. שכיבה על הצד הינה מנח חשוב ושימושי: מאפשרת לתינוק פעילות, תנועה ומשחק.

הפעם נתיחס, בהסברים תמונות וסרטון מקסים – ליתרונות השכיבה על הצד בזמן פעילות.

פוסט זה הינו חלק מקבוצת פוסטים בנושאים הקשורים להתפתחות מוטורית בתינוקות:

לתינוק שלכם קשה לשכב על הבטן? שימו אותו על הצד!

וגם כשהוא גדל, זוהי תנוחה חשובה ביותר:

השכיבה על הצד מהווה מנח מעבר: ממנו מתהפכים ומתיישבים, ומכינה את הגוף לשכיבה על הבטן.

השכיבה על הצד מאפשרת לתינוק להכיר את גופו באופן משמעותי, שיסייע לו גם בהמשך הפעילות.

אני משתדלת להראות לכל ההורים שאני פוגשת, בטיפולים ובסדנאות, כיצד ניתן ליישם את השכיבה על הצד לאורך כל היום! בכל פעם מס' שניות. זוהי  'תחנת מעבר', שניתן להכיר לתינוק לאורך כל היום, לעיתים לשניה שתיים, ולא יותר.

נכון, לעיתים יש צורך בהדרכה ספציפית יותר, על ידי פיזיותרפיסטית התפתחותית, לגבי אופן החזקת התינוק, על ידי הוריו – וזאת בהתאמה לכל תינוק ולסגנון התנועתי שלו (הרי אין דרך אחת לכל התינוקות!), ולא פחות חשוב: בהתאמה לכל הורה… ההתפתחות המוטורית הינה מגוונת ומשתנה מילד לילד. לא נשכח זאת!

ואמנם, לא כל התינוקות מסתגלים להשכבתם על הצד מהיום הראשון, לכן הדרך בה אנו ההורים משתמשים במעבר לצד במהלך היום יום, בטיפול השוטף בתינוק (בהחתלה, ובכל הפעילויות!), יכולה 'לידד' את התינוק עם המנח.

חשוב להקפיד כי היד התחתונה משוחררת ונושאת משקל, ואינה נשארת 'מאחור', הנה תמונה להדגמה:

בן חדשיים מתנסה בשכיבה על הצד

בן חדשיים מתנסה בשכיבה על הצד

התינוק המתוק מתוק הזה, שחלקנו מכירים ממש מצויין, מצליח בשכיבה על הצד לחוש היטב את שתי ידיו האחת בשניה ואף לשים אותן בפיו (כן כן, 'קו אמצע', אבל אין טעם סתם להכניס פה מושגים 'מפוצצים').

לאחר השכיבה על הצד הוא עובר, כמעט ברצף, לשכיבה יפה על הבטן (שנראית בדיוק כמו שצריכה להראות בגיל חודשיים) – וגם היא נמשכת שניות מספר. לא צריך 'להשתגע' בתירגולים ו'אימונים'. פשוט הרבה התנסויות קצרות.

בן חדשיים על הבטן, עם סבתא

בן חדשיים על הבטן, עם סבתא

נכון שאין כמו מראה עיניים ?

אני שמחה לשתף אתכם בסרטון המקסים ששלחה לי אמא של יהלי, יהלי היתה בת חדשיים, כשהגיעה למפגשי האמהות והתינוקות של לשבת לקום- והיא לא אהבה לשכב על הבטן!

ואיך  קשורה השכיבה על הצד? לא תאמינו כיצד השכיבה על הצד איפשרה לה חקירה ומשחק, סקרנות והכנה לשכיבה על הבטן. יהלי הפכה לאחת התינוקות הנינוחות יותר על הבטן, וההתפתחות המוטורית שלה היתה מופלאה. בסרטון מצורפים הסברים רבים- מוזמנים לצפות!

הנה הסירטון הקצר: מאחלת לכם צפייה בהנאה:

גם בגילאים מאוחרים יותר, יתרונות השהיה על הבטן יתבטא בהתרוממות להתישבות דרך הצד- עליה כבר פרטטתי בפוסט ספציפי– כן כן, מפה הכל מתחיל. לא כל התינוקות כמובן יתישבו דרך הצד, וחלקם יגיעו לישיבה זו בהמשך, בהתאם לסגנון התנועתי שלהם. הנה, כך נראה התינוק ששכב על הצד מול המראה בגיל 6-7 חודשים:

תינוק מתיישב דרך שכיבה על הצד-1

תינוק מתיישב דרך שכיבה על הצד-1

תינוק מתיישב מהצד-2

תינוק מתיישב מהצד-2

מתאמץ אמנם, אבל נראה מקסים, נכון? התפתחות מוטורית יכולה להיות כיף גדול, בלי אימונים ספציפים, פשוט לאפשר לתינוק המון הזדמנויות לשחק וסביבה מתאימה ומעניינת.

אתם מוזמנים לשלוח תמונות של התינוק שלכם על הבטן והצד, ובכלל להתעדכן בתכנים העולים בדף המקצועי שלי בפייסבוק- ממש פה.

מוזמנים להגיב, לשתף, להתייעץ.

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

התפתחות מוטורית: על התיישבות וישיבה של תינוקות

כיצד מתיישבים תינוקות? האם צריך להושיב תינוקות? ואם כן – מאיזה גיל וכיצד? האם יש צורך בפיזיותרפיה התפתחותית במקרה שהתינוק עדיין אינו מתיישב בגיל עשרה חודשים?

בפוסט זה אנסה 'לשפוך אור' בנושא כל כך עקרוני, בהתפתחות מוטורית בתינוקות. מהם יתרונות הישיבה, מתי מומלץ לסייע לתינוק ומה תפקיד הפיזיותרפיה ההתפתחותית בענין.

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

 

נושא זה הינו אחד מקבוצת פוסטים שכתבתי, העוסקים בהתפתחות מוטורית של תינוקות, הנה הקישורים אליהם:

יש בארץ טאבו מסויים בנושא הושבת תינוקות שאינם יושבים. כדי לתת תמונה יותר 'בינלאומית', אציין שבארה"ב מדריכים את ההורים להושיב תינוקות בגילאים צעירים מאוד. ממש.

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מסתכלת בראייה רחבה על כל הבטי ההתפתחות, ולכן תרצה לאפשר לכל תינוק, בכל גיל, להשתתף בפעילות שמתאימה לבני גילו, בהתאם ליכולותיו  המוטוריות הייחודיות. משחק בישיבה מאפשר לשתי הידיים לעבוד יחד- למחוא כפיים, להכניס צעצוע לקופסא ולהוציא, לאכול לבד ועוד ועוד. לישיבה יתרונות התפתחותיים רבים – לאכילה, לנשימה ולקולות שמפיק, יתרונות קוגנטיבים – וכן שכלול היכולת להתמצאות במרחב (הכל מבוסס ידע ומחקר בינלאומי- זו לא 'שיטה': עומד ידע קליני ומחקר רב בינלאומי מאחורי הכתוב, של מקצועות רבים החוקרים התפתחות מוטורית של תינוקות, ביניהם פיזיותרפיה התפתחותית ופסיכולוגיה התפתחותית).

כיצד תינוק מתיישב? דרך הצד/מעמידה/מעמידת שש/ מעמידת ברכיים מול רהיט. יש לתינוקות מגוון שיטות להתיישב ויש תינוקות שיתיישבו רק לאחר שהם כבר נעמדו, ואף הולכים לאורך רהיטים (הליכה הצידה), הכל 'חוקי' ויש מגוון רחב של סגנונות התפתחות. הרבה מתיישבים דרך הצד, ופוסט הזה של שכיבה על הצד יש תמונות שממש מראות כיצד(מוזמנים לקרוא!).

האם יש צורך לעודד התישבות של תינוק?

עדיף שתינוק ילמד להתישב בעצמו: תינוק שלמד להתיישב לבד, לא ישאר 'תקוע' בישיבה; תמיד יוכל לבחור באופן עצמאי אם רוצה לשבת, לשכב בחזרה, לעבור לזחילה….ולכן העצמאות בתנועה כל כך משמעותית לתינוקות. איך תינוק מתיישב? לא, לרוב ממש אין צורך באימונים ותרגילים… רק הרבה הזדמנויות לעבוד לבד עם הגוף, והרמות של התינוק דרך הצד על ידי ההורה. כן…זה הכל!

אבל, מה קורה אם התינוק עדיין לא התיישב?

כפי שניתן לראות גם מהנסיון הקליני, וגם מהספרות הבינלאומית בנושא – סביב גיל תשעה חודשים, אם התינוק עדיין אינו מתישב בעצמו – כדאי ומומלץ לאפשר לו הזדמנויות לפעילות בישיבה מדי פעם. אבל- בואו נתייחס לאופן בו כדאי לעשות זאת:

לא מומלצת לא הושבה פאסיבית כזו, כשמסביב לתינוק פזורות כריות (זו ממש לא דרך טובה לפתח התיישבות עצמאית  וזו גם אינה דרך לתינוק לדעת להכנס ולצאת לבד למצב של ישיבה), מומלץ להושיב בכיסא אוכל לפרקי זמן קצרים (צריך כיסא שהתינוק נראה שיושב בו טוב) לצורך אכילה- עצמאית ומשולבת בהאכלת המטפ. בנוסף, להושיב עלינו, ובין רגלינו – לצורך משחק עם שתי ידיים – למשל הקשת חפץ בחפץ, הכנסה והוצאה של צעצוע מתוך קופסא, מחיאות כפיים וכו'.

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

לא לכל התינוקות ההתיישבות מגיעה כל כך בקלות: יש תינוקות, בעלי התפתחות תקינה אבל…קצת איטית. אלו עדיין לא מתיישבים בגיל תשעה, עשרה חודשים. לתינוקות אלו, אנחנו מעדיפים בפיזיותרפיה התפתחותית, שילמדו להתיישב, ולא רק יושבו באופן פאסיבי. פעמים רבות מגיעים אלי לטיפול תינוקות שגם בגילאי 11 חודשים עדיין לא הושבו מעולם (אפילו את האוכל אכלו בחצי שכיבה, שזה ממש חבל…).  אחת ממטרות הטיפול הראשוניות הינה לאפשר עצמאות לתינוק- בין השאר התישבות. אני מתרשמת מהי הדרך המתאימה ביותר ללמד את התינוק להתיישב בעצמו, וההשפעה היא מהירה ויוצרת קפיצה מרשימה בהתפתחות המוטורית, ובתחושת עצמאות וגאווה אצל התינוק.

לסיכום, טוב לתינוק בן 9-10 חודש' לדעת להתיישב בעצמו, לצורך עצמאות (החופש להחליט מתי בא לו להיות באיזו תנוחה) ולצורך משחק שמתאים ליכולותיו הקוגנטיביות.

גליה בטיפול

תינוק מקסים בחדר הטיפולים של 'לשבת לקום', אנחנו מתרגלים הפעם התיישבות מהצד

תינוק בגילאי 9-11 חודשים שעדיין לא התיישב בעצמו, אפשר בהחלט להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת לצורך הדרכה והדגמה כיצד לסייע לו להתיישב. יתכן ויהיה צורך ספציפי לחזק שרירים מסויימים, ודרך משחק והנאה נוכל לסייע לו ליצור בעצמו (הכי טוב!) את התנועה החדשה.  לעיתים קרובות מאוד מרגע שמגיע תינוק בגילאים אלו אליי לטיפול- מרגע שהתחלנו להושיבם לפעילות (אני וההורים, תמיד עובדים יחד) – כמובן דרך התייחסות ספציפית לכל תינוק והדרכה מותאמת אליו באופן ייחודי- מגיעה 'קפיצה גדולה' מוטורית.

לעיתים מפגש אחד או שניים עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת ישפיע לטובה, ולכן אני שמחה להציע מפגשי הערכה והדרכה, להורים שמעוניינים לשאול, להתייעץ, ולקבל הדרכה ספציפית לתינוקם (לפרטים לחצו כאן).

גם במפגשי האמהות והתינוקות של 'לשבת לקום', בראשית כל חודש אנו מתמקדות בשאלות ותשובות בנושא התפתחות מוטורית, לטובת נושאים כגון התיישבות וישיבה בתינוקות.

אשמח לשמוע ממכם בתגובות,

ואתם מוזמנים לקרוא עוד על התפתחות מוטורית של תינוקות פה בבלוג (אפשר להרשם ולקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים), וכן בדף הפייסבוק שלי- בקישור הזה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

התפתחות מוטורית- מנח 'אוירון' בתינוקות, בהקשר התפתחותי

אין ספק שמגיע ל'מנח אוירון' לקבל פוסט נפרד בסדרת הפוסטים שנוגעים בהתפתחות המוטורית של תינוקות (בסיכום אפנה אתכם לשאר הפוסטים). מנח 'אוירון' בתינוקות הינו 'תחנה' מוטורית דרמטית בהתפתחות מוטורית של תינוקות: בואו נתייחס קצת לשלב הזה, המופיע אצל תינוקות רבים, ולצערי מעט מושמץ לאחרונה:

בפוסט הותיק בנושא עידוד שכיבה על הבטן לתינוקות (שזכה לאלפי צפיות, שיתופים רבים ולייקים, תודה!), הראיתי איך מומלץ להתחיל את עניין השכיבה על הבטן, בלי לחץ, בלי 'אימונים' וחוגים יוקרתיים, פשוט כל פעם קצת, וכמובן בעזרת הידיים המכוונות שלנו.

סביב גיל שלושה חודשים לערך (כמובן שהגיל אינו המשמעותי ביותר כי אם ההתנסות והיכולת שמשתנה בין תינוקות), יש תינוקות רבים שכבר שכבו יפה על הבטן, הרימו את הראש בנחת, ופתאום : אוי, עכשיו פתאום קשה לו יותר, הידיים 'בורחות' לו, הוא מתלונן….. מה קרה שם פתאום???

נו, אז הוא באוירון - אז מה? דווקא נחמד!

נו, אז הוא באוירון – אז מה? דווקא נחמד!

לא, לא קרה כלום. יש פשוט שינויים ביכולותיו של התינוק, ועם ההתקדמות הלאה, מגיעה תמיד קצת 'ירידה' טבעית ביכולות לצורך עלייה בהן, ושכלולן (עוד על כך אצל ד"ר קרן אדולף, החוקרת התפתחות מוטורית בתינוקות, ומחקריה מפורסמים במאמרים וספרים מקצועיים רבים).

אז מה בעצם קורה כשהתינוק מתחיל מנח שנראה כמו 'אוירון'? ומה לעשות?

א. לשמוח שהוא זה שעושה פילאטיס, ולא אני ברגע זה (האמת, ברצינות רגע- צריך לחזור לפעילות גופנית. אבל אצל מדריכה מקצועית שמבינה פילאטיס/התעמלות לאחר לידה – יש אגב הרבה פיזיותרפיסטיות שמוסמכות לכך)

ב. לדעת ולזכור שזהו שלב טבעי, רוב התינוקות עוברים אותו, והוא אפילו חשוב מבחינה שרירית. 

ג. אם קשה לו – לסייע לו מדי פעם להביא את הידיים קדימה, אבל להפסיק לנסות לשים אותן תחת גופו; הוא ממילא לא יאפשר זאת… אלא בבסיס מעט רחב יותר מהכתפיים שלו.

ד. הכי חשוב- יצירת סביבה שמעודדת ומקדמת תנועה (וזאת בניגוד ל'תרגילים' לתינוק, שהורים מקבלים מכל כיוון לצערי) – ובכך תעזור לו להתקדם ולהצליח בעצמו, מתוך המוטיבציה הפנימית שלו- להמשיך הלאה ולהתפתח בכיף. 

רעיונות תכ'לס:

לשים משחקים מוגבהים ממולו, אפשר משחקים עומדים (כמו 'חיות קופצות'), אפשר להניח את המשחק שאוהב על חבילת חיתולים שהיא מדרגה מרופדת.

וגם בדיוק ההיפך: משחקים מתחת לראשו כמו צעצוע רך או מראה לעודד התבוננות מטה. 

הנה כמה רעיונות מצולמים: 

IMG_20140105_125308

 

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

ואם עדיין יש קושי, ונראה שהתינוק לא מצליח להתגבר ולהתרומם, עדיף להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת, כי לפעמים הדרכה אחת עושה את כל השינוי, ללא 'אבחנות יתר' וסדרת 'אימונים' וטיפולים שלא לצורך.

אם צריך, ורק אם צריך, אני מספקת הדרכה וטיפול – טיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקים לתינוק 'רעיונות חדשים' לתנועה, הכל תוך משחק ועניין, המתאים במיוחד ליכולותיו בתחום התקשורת, המשחק והמוטוריקה הגסה (היתרון באיש מקצוע בעל הכשרה התפתחותית מקיפה).

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

מקווה שקיבלתם רעיונות חדשים.. שאלות, תגובות והרהורים:  מוזמנים בתגובות של הפוסט (גם לייק/שיתוף לפוסט אפשר:)  )

פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים בנושא התפתחות מוטורית של תינוקות:

מוזמנים להרשם לבלוג (משמאל למעלה בדף) ולהתעדכן על פוסטים חדשים.

בנוסף, בדף הפייסבוק שלי יש קישורים ורעיונות באופן קבוע, הנה פה 

תודה לדוגמנים!!! לתינוק המתוק של עדי לוסקי, שגיא המקסים, על הדוגמנות המופלאה. עדי היא מרפאה בעיסוק התפתחותית ובקרוב יתפרסם פוסט משותף שלנו לתינוקות וילדים – ממש שימושי, יש למה לצפות. בינתיים אפשר להחכים מכתבות מעניינות שלה בדף הפייסבוק שלה – מוזמנים! ותודה לתינוקת המקסימה של שרון מזעקי צאיג – הקלינאית תקשורת הנהדרת מחיפה שכתבה איתי פוסט על הקראת ספרים לילדים, ממש מהרגע הראשון – פה 

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.