ארכיון תגית: יציבה

התפתחות מוטורית- מנח 'אוירון' בתינוקות, בהקשר התפתחותי

אין ספק שמגיע ל'מנח אוירון' לקבל פוסט נפרד בסדרת הפוסטים שנוגעים בהתפתחות המוטורית של תינוקות (בסיכום אפנה אתכם לשאר הפוסטים). מנח 'אוירון' בתינוקות הינו 'תחנה' מוטורית דרמטית בהתפתחות מוטורית של תינוקות: בואו נתייחס קצת לשלב הזה, המופיע אצל תינוקות רבים, ולצערי מעט מושמץ לאחרונה:

בפוסט הותיק בנושא עידוד שכיבה על הבטן לתינוקות (שזכה לאלפי צפיות, שיתופים רבים ולייקים, תודה!), הראיתי איך מומלץ להתחיל את עניין השכיבה על הבטן, בלי לחץ, בלי 'אימונים' וחוגים יוקרתיים, פשוט כל פעם קצת, וכמובן בעזרת הידיים המכוונות שלנו.

סביב גיל שלושה חודשים לערך (כמובן שהגיל אינו המשמעותי ביותר כי אם ההתנסות והיכולת שמשתנה בין תינוקות), יש תינוקות רבים שכבר שכבו יפה על הבטן, הרימו את הראש בנחת, ופתאום : אוי, עכשיו פתאום קשה לו יותר, הידיים 'בורחות' לו, הוא מתלונן….. מה קרה שם פתאום???

נו, אז הוא באוירון - אז מה? דווקא נחמד!

נו, אז הוא באוירון – אז מה? דווקא נחמד!

לא, לא קרה כלום. יש פשוט שינויים ביכולותיו של התינוק, ועם ההתקדמות הלאה, מגיעה תמיד קצת 'ירידה' טבעית ביכולות לצורך עלייה בהן, ושכלולן (עוד על כך אצל ד"ר קרן אדולף, החוקרת התפתחות מוטורית בתינוקות, ומחקריה מפורסמים במאמרים וספרים מקצועיים רבים).

אז מה בעצם קורה כשהתינוק מתחיל מנח שנראה כמו 'אוירון'? ומה לעשות?

א. לשמוח שהוא זה שעושה פילאטיס, ולא אני ברגע זה (האמת, ברצינות רגע- צריך לחזור לפעילות גופנית. אבל אצל מדריכה מקצועית שמבינה פילאטיס/התעמלות לאחר לידה – יש אגב הרבה פיזיותרפיסטיות שמוסמכות לכך)

ב. לדעת ולזכור שזהו שלב טבעי, רוב התינוקות עוברים אותו, והוא אפילו חשוב מבחינה שרירית. 

ג. אם קשה לו – לסייע לו מדי פעם להביא את הידיים קדימה, אבל להפסיק לנסות לשים אותן תחת גופו; הוא ממילא לא יאפשר זאת… אלא בבסיס מעט רחב יותר מהכתפיים שלו.

ד. הכי חשוב- יצירת סביבה שמעודדת ומקדמת תנועה (וזאת בניגוד ל'תרגילים' לתינוק, שהורים מקבלים מכל כיוון לצערי) – ובכך תעזור לו להתקדם ולהצליח בעצמו, מתוך המוטיבציה הפנימית שלו- להמשיך הלאה ולהתפתח בכיף. 

רעיונות תכ'לס:

לשים משחקים מוגבהים ממולו, אפשר משחקים עומדים (כמו 'חיות קופצות'), אפשר להניח את המשחק שאוהב על חבילת חיתולים שהיא מדרגה מרופדת.

וגם בדיוק ההיפך: משחקים מתחת לראשו כמו צעצוע רך או מראה לעודד התבוננות מטה. 

הנה כמה רעיונות מצולמים: 

IMG_20140105_125308

 

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

ואם עדיין יש קושי, ונראה שהתינוק לא מצליח להתגבר ולהתרומם, עדיף להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת, כי לפעמים הדרכה אחת עושה את כל השינוי, ללא 'אבחנות יתר' וסדרת 'אימונים' וטיפולים שלא לצורך.

אם צריך, ורק אם צריך, אני מספקת הדרכה וטיפול – טיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקים לתינוק 'רעיונות חדשים' לתנועה, הכל תוך משחק ועניין, המתאים במיוחד ליכולותיו בתחום התקשורת, המשחק והמוטוריקה הגסה (היתרון באיש מקצוע בעל הכשרה התפתחותית מקיפה).

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

מקווה שקיבלתם רעיונות חדשים.. שאלות, תגובות והרהורים:  מוזמנים בתגובות של הפוסט (גם לייק/שיתוף לפוסט אפשר:)  )

פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים בנושא התפתחות מוטורית של תינוקות:

מוזמנים להרשם לבלוג (משמאל למעלה בדף) ולהתעדכן על פוסטים חדשים.

בנוסף, בדף הפייסבוק שלי יש קישורים ורעיונות באופן קבוע, הנה פה 

תודה לדוגמנים!!! לתינוק המתוק של עדי לוסקי, שגיא המקסים, על הדוגמנות המופלאה. עדי היא מרפאה בעיסוק התפתחותית ובקרוב יתפרסם פוסט משותף שלנו לתינוקות וילדים – ממש שימושי, יש למה לצפות. בינתיים אפשר להחכים מכתבות מעניינות שלה בדף הפייסבוק שלה – מוזמנים! ותודה לתינוקת המקסימה של שרון מזעקי צאיג – הקלינאית תקשורת הנהדרת מחיפה שכתבה איתי פוסט על הקראת ספרים לילדים, ממש מהרגע הראשון – פה 

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

מתכוננים לבית הספר- פעילות בגן חובה לקראת כיתה א'

מתכוננים לבית הספר- פעילות בגן חובה לקראת כיתה א'

איזה ילקוט מומלץ לבחור? כיצד מומלץ לשבת ליד שולחן? ממש לפני העליה לבית הספר, אני מנצלת הזדמנות להשפיע על יצירת סביבה מיטיבה שתשמור על גופם המתפתח וגדל של הילדים. כי עם כל הכבוד להורים, הכי טוב פשוט…ללמד ישירות את הילדים. גיליתי שהם מסבירים באריכות להוריהם את העקרונות 😉

בשנה שעברה הבן שלי סיים גן חובה, ומכיוון שזה היה גן כל כך מקסים, עם הורים כאלה משקיעניים, שתרמו לגן באופן קבוע וארגנו המון פעילויות ועניינים, היה לי ברור שגם עליי לתרום את חלקי בעניין (ביננו, הבן שלי די לחץ עליי). ולכן התייצבתי, כמה ימים לפני סוף השנה, להדרכה בנושא הכנה לכיתה א': ילקוטים, ישיבה, פינת עבודה ועוד…

הקבוצה המקסימה של הילדים ציפתה למפגש בהתרגשות, השתתפה נהדר, הבן שלי הציג את התיק החדש שלו, את המשחקים שלימדנו, ובדק את הילדים כפיזיותרפיסט מיומן, והילדים חזרו הביתה עם 'הוראות הפעלה' ממש 🙂

ואלו הנושאים שהתייחסנו אליהם במפגש:

בחירת ילקוט

(משום מה, זה אחד הנושאים שמעסיקים ביותר את ההורים והילדים, אך אם יורשה לי, שתי הפסקאות הבאות בנושא 'ישיבה' ו'גב' חשובות אפילו יותר!)

מכיוון שהילדים סיפרו לי שחלקם הולכים לקבל ילקוט קיים מאח אחות או בני דודים, לא הרחבתי מולם את היתרונות והחסרונות של כל ילקוט אלא בעיקר הראנו והדגמנו על כל ילד איך האורך של הרצועות, והגב של הילקוט משפיעים על הדרך בה הגוף מרגיש את המשקל.

במקרה שרוכשים ילקוט חדש השתדלו לרכוש את הילקוט לפי הכללים הבאים – משקל נמוך ככל האפשר, רצועות מתכווננות באופן נוח (ושיהיו רחבות יחסית), מספר תאים לחלוקה נכונה יותר של העומס, וגב עם תמיכות (גב רך לא מאפשר פיזור של המשקל באופן שווה על הגב), וגם – שהתיק יידע 'לעמוד' בעצמו.

הילדים הרגישו כיצד אורך לא שווה של הרצועות, או רצועות ארוכות מדי (התיק יורד לטוסיק), מרגישות אחרת מתיק שמונח היטב על הגב, ממש צמוד לגב, כשהולכים מרחק מסויים: הם ניסו בעצמם.

לגבי תיק 'טרולי' עם ידית נשלפת בתוכו וגלגלים – לרוב הידית מכבידה מדי על התיק, למרות שיצא השנה דגם חדש קל יותר. אחת הבעיות עם טרולי היא שיוצר אסימטריה בגופו של הילד בזמן שגורר אותו, מה גם שאם הילד גם עולה איתו מדרגות יש סיכוי גדול שלא יקצר את הזרוע וזה יוצר מנוף מאוד ארוך ומכאן המשקל עולה עוד מהמשקל האמיתי של הילקוט. אז אם הדרך ארוכה מדי או שמשקל התיק אמור לצאת גבוה מדי, אפשר לשקול טרולי עם הדרכה טובה לילד על מדרגות והחלפת ידיים בגרירה.

ישיבה

צריך לזכור שעד גילאי הגן הגב של הילדים יחסית במצב מצויין. הישיבה הממושכת אינה בדיוק מה שתוכנן עבור גופינו… ולכן נתנו לילדים המלצות לישיבה נכונה – שאם יתקשו לישם בבית הספר, לפחות בבית בזמן הכנת שיעורים….

הכיסא צריך להיות בגובה שמאפשר הנחת רגליים (העקבים וכף הרגל מונחת) על רצפה (או קופסא, או מקום ייעודי על הכיסא- כמו בכיסאות האוכל לילדים גדולים של איקאה). אפשר גם לשבת בישיבה מזרחית אם זה כיסא של גדולים (שהוא עמוק מדי לירך של ילד בן שש), ושולחן של גדולים…  העקבים צריכים להיות מונחים בצורה נוחה על המשטח/הרצפה לצורך כתיבה נוחה ושיפור מיומנויות. ממש רואים את ההבדל בגב כשיש או אין מקום להניח את הרגליים, והילדים הרגישו זאת יפה בעצמם.

דקה לפני שבחרתם שולחן חדש לחדר של הילד (מגיע ב'סט' עם מיטה וארון תואם) חכו רגע : לא בטוח שזה לא רעיון טוב להמשיך לשבת ליד השולחנות הקטנים שבבית בשנה הראשונה או השנייה!!!! ואם שולחן של 'גדולים'- כדאי לצרף לו כיסא ילד, כמו שיש לדוגמא לאיקאה- הכיסא של פינת האוכל (פרטים והמלצות בפוסט הזה)

 אפשר לגוון ולעשות מידי פעם שיעורים על הרצפה, לצורך שינוי תנוחה. הם יושבים הרבה זמן על כיסאות בבית הספר. אבל –  לקחת בחשבון שלצורך תרגול כתיבה יפה ופיתוח מיומנויות זה פחות יעיל ואידאלי.

שמירה וחיזוק גב הילדים

לימדנו (הבן שלי ואני) את הילדים תרגילים לחיזוק ושמירה על הגב, 'שולחן', הליכת סרטן, ישיבה עם הרגליים ישרות וביצוע תנועות בידיים של שחייה, חתירה בסירה או התמסרות בכדור.

להורים בעלי הסבלנות והזמן, כדאי לדעת, שאם הילד עייף ו'שפוך', כמה דקות של תרגילים כאלה מעלות את מצב הרוח ויוצרות הכנה מצויינת של הגוף לפני ישיבה נוספת להכנת שיעורים. העבודה הממוקדת נותנת לשרירים הרבה תחושה והם ממש מתגייסים לעבודה, ולכן זו דרך טובה להתחיל שיעורי בית, כי לילד תהיה יציבות טובה יותר בעקבות הפעילות.

גם משחקים מוטוריים נוספים מומלצים לפני התחלת הפעילות ה'אקדמית': כגון קפיצה על רגל אחת, ובכלל כמה קפיצות ברצף: אצלנו בבית (ובטח בעבודה שלי), שמתי לב שבנוסף לשיפור בריכוז, גם החיוך מופיע עם התחלת הפעילות- כמה כיף וכמה יעיל, להתיישב בחיוך ללמוד ולתרגל….

נשיאת הציוד בילקוט לבית הספר

שימו לב שיש בתי ספר שמאפשרים לילדים להשאיר את רוב הציוד בכיתה, ולהביא הביתה כל יום רק את מה שחייבים. אני ממליצה בחום על מודל כזה. אני שומעת מאמהות על ילדים שהסתובבו שנה שלמה בתיק עם ציוד שלא בוצע בו שימוש, חבל על הגב של הילדים! ובינינו, סתם 'מתקווצ'ץ' בתיק 😉  )

 בהצלחה לכל הילדים שעומדים לעלות לכיתה א' !

אתם מוזמנים להרשם לבלוג שלי על מנת להשאר מעודכנים, ממש משמאל פה, טיפה למעלה –

ובנוסף, להכנס לדף הפייסבוק שלי, לקרוא על כל מיני מעניינים..

עד לפעם הבאה, להתראות! תגובות יתקבלו בשמחה J

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

על ציוד תינוקות- טיולים וטיולונים

בפוסט הקודם התייחסתי לשיקולים ברכישת עגלת תינוק, וכיצד ניתן להשתמש בה באופן מעניין ומתאים יותר לתינוק, מבחינה התפתחותית.

לא שכחתי שהבטחתי בפוסט הקודם, מילה על טיולונים מומלצים. הורים רבים מחפשים טיולונים מתקפלים, קלי משקל, שלא תופסים מקום באוטו, וגם לפעמים (אבל לא תמיד) – זולים.

פוסט זה הינו חלק מסדרת פוסטים בנושא ציוד מותאם לתינוקות וילדים. פוסטים נוספים בסדרה:

מגיע הרגע, שההורים מתבוננים בעגלה היקרה והכבדה אותה רכשו, ומחליטים: 'די. אנחנו עוברים לטיולון. כבד לי, אין מקום באוטו, לא נוח …' ועוד ועוד. מעבר ל'חבל' הפולני שלי, על המחיר הגבוה של העגלה, שככה עוברת לה מהר כל כך למחסן, יש לי גם התייחסות ל'רכישה הבאה', והמלצות למאפיינים של טיולונים מומלצים :

 פעמים רבות הטיולון אמנם קל משקל, קל קיפול, קל בהכל- אבל המחיר לפעמים הוא ירידה באיכות ההושבה או הישיבה העצמאית של התינוק/ילד.

בידקו כשאתם רוכשים את הטיולון- האם יש תמיכה מספקת לגב ולישבן? האם ניתן לשנות תנוחה ולשכב? איך הילד נראה בפנים?

וכן- לדעתי צריך להושיב את הילד בחנות בעגלה כדי להבין האם יושב כולו כפוף ו'נוזלי', חסר תמיכה, או זקוף ומרוצה, יכול להזדקף, להישכב, להשען לאחור…. כי גם תינוק שכבר מתיישב לבד, בעגלות (טיולונים) מסויימות/ים נראה שאינו יושב טוב.

גם לקראת גיל שנתיים טוב לפעוטות לשבת טוב ולא 'להישפך'

גם לקראת גיל שנתיים טוב לפעוטות לשבת טוב ולא 'להישפך'

העניין רלוונטי במיוחד אם הטיולון נרכש לצורך טיול: אתם מתכננים טיסה, נוסעים לנופש… ומעוניינים כי התינוק/פעוט ישהה בטיולון זמן רב, ובטח ישן בו – מגיעה לו היכולת לשנות תנוחה- לשכב על הצד, על הגב, על הבטן….

ולא… זה לא מייקר את העגלה, אפילו ההיפך. לאחרונה העגלות המעוצבות באות בעיני על חשבון הנוחות של התינוק. לדעתי, זכות התינוק והפעוט לאפשרות של שינוי תנוחה (להשכב אחורנית בישיבה מוטית לאחור זו לא שכיבה, זו הטיית הישיבה לאחור….).

כן – העניין גם משמעותי לפעוטות בני שנתיים ומעלה אשר מסתובבים לעיתים עם עגלה- גם להם טוב לשבת בעגלה שמאפשרת ומעודדת מנח טוב, ולא כפוף ומעוגל. אין סיבה שילד יקבל 'פידבק' לישיבה כל כך לא פעילה, שלא מעודדת את גופו לעבודת ייצוב טובה.

אתם יותר ממוזמנים לכתוב מנסיונכם ולהשמיע את דעתכם…

בינתיים בדף הפייסבוק שלי אפשר להתעדכן גם בהמלצות לטיולונים שמאפשרים שכיבה, ואתם מוזמנים!

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.