ארכיון תגית: התפתחות תינוקות

חציית קו אמצע בתינוקות

הפעם חברתי הפיזיותרפיסטית מיכל נעם הצטרפה לכתוב איתי פוסט מרגיע לכל ההורים לתינוקות! ננסה לעשות קצת סדר בבלגן ולאפשר אויר לנשימה לאימהות ואבות מודאגים, שנאמר להם שתינוקם אינו חוצה את קו האמצע או אינו מפעיל את 'מערכת ההצלבות'. כמה טיפים בסיום, כמובן.

פוסט זה הוא חלק מקבוצת פוסטים שבאו לתת ידע ולהרגיע הורים (ולספק מידע מבוסס מחקר) במקרה הצורך:

פוסט בנו

חציית קו אצמע

אז הדאיגו אתכם עם מושג בשם 'מערכת ההצלבות' ? נא להרגע. זוהי מערכת built in בגופינו…בהקבלה למערכת הפעלה שבאה עם המחשב אנו נולדים עם מערכת הצלבות מובנית – המוח!! אונה ימנית אחראית על צד שמאל ושמאלית על צד ימין.

אז…. מהו קו האמצע? קו האמצע, הינו קו דמיוני החוצה את גופינו, מלמעלה למטה, מחלק בצורה שווה את צד ימין ושמאל.

מהי חציית קו אמצע? היכולת לבצע תנועות עיניים, ידיים או רגליים (גם לשון..) מעבר לקו האמצע של הגוף. היכולת להעביר יד מעבר לקו זה דורשת תאום ותכנון ברמה המוחית – מתחיל בחצי השנה השנייה לחיים (מתחיל כבר בזחילה, במעבר מישיבה לזחילה, בהושטת יד לצד הנגדי בישיבה…)

ראשית, בואו נבין את רצף ההתפתחות המוטורית בקצרה: כשהתינוק נולד, תנועותיו הראשוניות הינן בעיקר במישור 'כיפוף ויישור'. סביב גיל חצי שנה, מתפתחת תנועה נוספת במישור הצדי– למשל בסיבוב 'מחוגה' בשכיבה על הבטן ולאחריו מצטרפת ה'רוטציה' בגוו (כאשר האגן מיוצב והכתפיים מסתובבות לצד או ההיפך- הכתפיים מיוצבות והאגן נע לאחד הצדדים) – זו מהווה בסיס חשוב ברכישת היכולת לחצות את קו האמצע…

מתי מתחילה חציית קו האמצע? חציית קו האמצע מתחילה כשהתינוק משכלל את היכולת להעביר חפצים בין ידיו. נוכל להבחין בה לרוב סביב גילאי 9-12 חודשים, למשל כשהתינוק יושב ומשחק, ומקיש משחקים בידיו (חפץ בחפץ). הוא נשען בישיבה על יד אחת והושטת השנייה לעבר המשחק במין 'אלכסון' (זה משמעותי להשגת תנועה במרחב – ביכולת של התינוק לעבור מישיבה לעמידת שש בצורה יעילה). פיתוח יכולת זו תבשיל ותשתכלל בהמשך, לאורך שנות חייו הראשונות.

האם ההורה צריך לאמן את הילד שלו בתחום? אם קראתם שעליכם להצליב לתינוק ידיים ורגליים כדי לפתח לו את מערכת ההצלבות, דעו כי זו מתפתחת באופן טבעי אצל תינוק טיפוסי שמגדלים אותו בסביבה טיפוסית שמעודדת תנועה. המלצות וטיפים להורים לגבי סביבה שכזו – בעוד שתי פסקאות.

מה קורה אם התינוק שלי חוצה קו אמצע רק בשכיבה על הגב לדוגמא, ולא בישיבה? לא לדאוג! זהו תהליך ואנו לא מצפים לראות אותו בכל מנח של התינוק, בגילאים צעירים כל כך.

האם צריך לבדוק חציית קו אמצע בתינוק בשנה הראשונה לחייו? כמו תמיד, יש בארץ למיטב דעתנו, הצפה של ההורים במונחים 'מקצועיים' ושימוש בהם בכל מיני הערכות לתינוקות על ידי אנשים שאינם בעלי רישיון מקצועי של משרד הבריאות. התשובה היא שבדרך כלל לא. מגיעים אלינו לקליניקות הורים עם דאגות ולחץ רב, עקב משפטים ששמעו בסביבתם כמו 'התינוק אינו חוצה קו אמצע בשכיבה על הבטן על כדור פיזיו'. חשוב לדעת שההתפתחות הינה מורכבת ממאפיינים רבים. אם כבר לפנות לבדיקה – בואו נתחיל ברופא הילדים, ובהחלט ניתן בפיזיותרפיסט התפתחותי, איש מקצוע מוסמך ומורשה שיעריך את התינוק באופן רב תחומי, יראה את כל היכולות היפות של התינוק, ויתייחס לקשיים שעולים בצורה מקצועית ובמקרה הצורך ישלב הערכה וטיפול עם אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים נוספים (במקרה זה מרפאים בעיסוק התפתחותיים שעובדים עם תינוקות).

ומה הטיפול? ראשית הטיפול מתייחס לקשיים תפקודיים שעולים אצל הילד, ולא למושגים 'נטו'. כלומר, אנו מבינים שלתינוקות וילדים יש קצב ורצף התפתחות שונים, ויש טווחי זמן רחבים שמאפשרים שונות בהתפתחות. אם נבחין בקשיים תכל'ס, אליהם נתייחס. וכמובן הטיפול כולל הדרכה למשחקים משותפים כיפים שמתאימים לגילו ולתחומי העניין של הילד והפעוט.

כיצד הסביבה יכולה לקדם? להורה בפרט, ולמשפחה והסביבה הקרובה בכלל, יש תפקיד ביצירת סביבה מקדמת התפתחות. זו מאפשרת לתינוק להתנסות ולשכלל את יכולותיו.

אז הנה הם באים: טיפים להורים לתינוקות:

  • מתן סביבה המאפשרת תנועה לתינוק השוכב על גבו ובטנו. צעצועים במיקומים שונים ולא רק מלפנים.

  • בתינוקות צעירים, בחצי השנה הראשונה לחיים, לפני שהם נעים במרחב בעצמם – מתן מגע באופן קבוע לתינוק, שנעים לו והוא נהנה ממנו – עוזר לתינוק להרגיש את גופו ולהכיר אותו (למשל עיסוי תינוקות, מגע תוך שיר או משחק) שנחמד לשני הצדדים שנמצאים באינטראקציה. שימו לב- מגע לתינוק שלא פנוי באותו רגע, או הצלבת יד ורגל מהירה/פתאומית/פאסיבית ללא הזדמנות לזמן עיבוד המידע החדש- לא יקדמו למידה.

  • תינוק יושב- מתן משחקים בצדי הגוף ולא רק בין רגליו, מאפשרת לתינוק להעביר משקל לצדדים ולהתנסות בחציית קו האמצע.

  • הושבת התינוק בתמיכה על ההורה, פותחת מישור חדש ועמו עולם שלם של למידה ומאפשרת הזדמנויות לחציית קו האמצע

  • הושבה מותאמת בכיסא אוכל, מאפשרת לתינוק חוויה תחושתית ותפיסתית חדשה, וכך יוכל להאכיל עצמו ולחקור את האוכל בידיו – בצורה שמזמנת חצייה ספונטנית של קו האמצע. זו תלך ותשתכלל עם השנים, גם בציור ובפעילויות שונות של ידיו.

חשוב מאוד לזכור כי קשת ההתפתחות התקינה הינה רחבה וכי לא כל "עיכוב" או איחור דורשים התייחסות טיפולית. ולכן, אם יש לכם שאלה הנוגעת להתפתחות תינוקכם או שברצונכם לקבל הדרכה בנושא משחק ויצירת סביבה מוטורית מקדמת אנא התייעצו עם פיזיותרפיסט/ית ילדים הקרובה למקום מגורכם.

תודה רבה למיכל נעם על השתתפותה בפוסט חשוב זה! מיכל נעם הינה פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית מורשית, בעלת רישיון ישראלי ואמריקאי. מטפלת בתינוקות וילדים באזור תל אביב והמרכז. בעלת תואר שני מאוניברסיטת NYU (ניו יורק) בארה"ב והינה חברה בהנהלת העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל. בעלת הכשרות רבות בהתפתחות הילד. לאתר של מיכל לחצו כאן  ולדף הפייסבוק שלה (שמלא בטיפים טובים והרגעות להורים) – כאן

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בצפון

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בכפר יהושע

מקווה שנהנתם! מוזמנים להישאר בקשר ולהרשם לבלוג (במשבצת משמאל לפוסט או מתחתיו מהנייד), וכן לעקוב בדף הפייסבוק שלי.  חדש! יש לי גם פינטרסט! להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

האם ניתן ורצוי להעלים רפלקסים של תינוקות?

שאלה שאני נשאלת עליה לא מעט בשנים האחרונות… היא חוזרת בוורסיות שונות-  'לתינוק שלי יש עדיין רפלקס מורו – מה עושים' או – 'כיצד אני מעלימ/ה רפלקסים של התינוק שלי ?' 

בסיום הפוסט אתן המלצה לפעילות לתינוקות קטנטנים, שהינה מותאמת ומשמעותית ביותר להתפתחותם (וגם מוכחת מחקרית). החשוב ביותר – אין צורך בשום סדנה או קורס יוקרתי כדי לבצע אותה, ואין צורך ברכישה מוקדמת של ציוד.

נראה כי קיים שיח כזה על 'העלמת רפלקסים של תינוקות' – חשוב להקדים ולומר שהיום (טוב, כבר עשרות שנים), מתייחסים לרוב התנועות האופייניות ליילודים פחות כ-'רפלקסים' ויותר כ'תגובות ראשוניות'.

לא! לא ניתן ל'העלימן'! ולא, אין תרגול שאפשר/צריך לעשות כדי שיעלמו. הן מאפיינות חלק ממגוון התנועות איתן נולד התינוק הצעיר (ולא, אין 'מלאי רפלקס' שאותו צריך לסיים, כפי ששמעתי שנאמר לאחת האמהות)

בהמשך חלק מה'רפלקסים' יעלמו מהעין ולעומת זאת נוכל להבחין במספר תגובות חדשות. וגם הן ישתנו עם התפתחותו הכללית, ובמיוחד עם הבשלת מערכת העצבים של התינוק. ניתן לקרוא עליהן בכל ספר בסיסי התפתחותי לאנשי מקצוע ולמתענינים בקהל.

תגובות אלו קיימות, ככל הנראה, להגן על היילוד והתינוק במצבים שונים, והן חוזרות ומופיעות באופן זהה פחות או יותר, בתנאים מסויימים ש'מפיקים' את התגובה. ניתן להתרשם מהן לצורך הערכת התפתחותה של מערכת העצבים המרכזית אצל התינוק. בטיפת חלב, ובבדיקות השגרתיות של רופא הילדים נערכות בדיקות כלליות של התינוק
ואכן, לעיתים קרובות בדיקתן על ידי אנשי מקצוע (מקצועות הבריאות המורשים!) מסייעת להתרשמות על פעילותה של מערכת העצבים. האם על כל הורה להכיר את הרפלקסים ולבדוק אותם בעצמו (כי מציעים להם בלא מעט כתבות להורים באתרים הפופולריים) ?? אני ממליצה ש….לא. זאת מכיוון שיש צורך במיומנות בבדיקה, וכן גורמים רבים משפיעים על איכותה. ולכן גם רופא הילדים והפיזיותרפיסט ההתפתחותי מפנים לנוירולוג התפתחותי כשעולה חשד מה.

ולכן כשההורים חוששים כי משהו לא נראה תקין – שווה לפנות לאיש מקצועות הבריאות (שמכיר את ה'נורות האדומות' למקרים מגוונים, וידע להפנות הלאה אם צריך). ולשאלה למי יש רשיון לטפל בתינוקות שלנו כתבתי בעבר בפוסט הזה

נושא נוסף ולא פחות חשוב –  השיח כבר התרחב הרבה מעבר ל'תנועות רפלקסיביות של היילוד'  — כיום אנו כבר יודעים שלתינוק הרך שרק נולד יש תנועות נוספות- שאינן 'רפלקסים', או 'תגובות ראשוניות'. אלו הן תנועות ספונטניות, לא רצוניות, ואף הן מאפשרות חלון להבנת הבשלתה של מערכת העצבים המרכזית. מי שעבר הכשרה  יכול ללמוד מניתוח התנועות האלו הרבה מאוד על מצבו הנוירולוגי של היילוד, ויעידו על כך מחקרים רבים רבים בנושא (כדי ללמוד את השיטה עליך להיות איש מקצועות הבריאות המורשים הספציפיים ) General movements

ועכשיו אולי תשאלו –

אז אם לא צריך 'להעלים לתינוק רפלקסים', אז מה צריך לעשות עם התינוק היילוד? איך 'מבשילים אותו'?

הנה ההמלצה העיקרית לפעילות משותפת עם תינוקות רכים:

בהתחלה, בשבועות הראשונים – מאפשרים לו סביבה חמה, תומכת, מלאה בגרייה מותאמת (לא מציפה ולא דלה מדי). היופי הוא לנסות לתפוס את רגעי הקסם האלו, שבהם הוא בשיא הערות שלו- ומשוחחים איתו, נוגעים בו במגע עמוק ומשמעותי, מחייכים אליו – ומחכים לתגובה ממנו: יוצרים דו שיח קטן. לא יאמן כיצד האינטראקציות האלו יוצרות קשרים משמעותיים במוח ובונות את מערכת העצבים המרכזית – תכף אשלח אתכם ללינק מדהים בנושא

הורים רבים ליילודים 'מפספסים' את רגעי הקסם האלו, שבהם התינוק ערני ביותר, ומנסים ליצור את השיחות איתו בזמן ההרגעה שלו, כשהוא כבר לא רגוע (ואולי קצת רעב או עייף). כמובן שאז זה פחות מצליח, וכמובן התינוק לא ממש פנוי ללמידה. שווה לנסות לא להניח את התינוק הקטן בכל פעם שהוא רגוע, כדי 'להספיק משהו', כי אלו החלונות הטובים ביותר ליצור תקשורת, ולתת לתינוק ללמוד את עצמו ואת העולם. דרך האינטראקציה התינוק לומד לא רק תקשורת, הוא מפתח את יכולותיו הרב תחומיות – ואף מכשיר חדשני לא יוכל לספק לתינוק את דרך הלמידה הזו.

DSC_0067

התינוקת בתמונה מציגה תגובה ראשונית ידועה בה כשהראש מסובב לצד- היד של הצד אליו פנה הראש תסתובב, והיד השניה תהיה כפופה. לכן נאהב לפנות לתינוק בזמן פעילות מהמרכז ונעודד קשר עין כשהראש במרכז (קשה לקטנטנים ושווה את ההשקעה!)

אז בואו ונרד מרפלקסים של תינוקות , ונהנה מכל רגע 🙂

ואם יש לכם שאלות בנוגע לפעילות מותאמת בתינוקות קצת יותר גדולים – בידקו בבלוג, ואולי תמצאו את מה שחיפשתם 🙂 וגם מוזמנים לבקר בדף שלי בפייסבוק – פה

כמו שהבטחתי – הנה לינק לסרטון מדהים בנושא

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

 

התפתחות מוטורית – זחילת גחון אסימטרית

מהי זחילה אסימטרית? והאם היא מציגה בעיה בהתפתחות התינוק?

בפוסט זה אנמק מדוע זוהי בדרך כלל זחילה טיפוסית, ולמה כדאי לשים לב. בנוסף, ארבעה טיפים לצירוף היד והרגל 'הסוררות' לתנועה.

פוסט זה הינו חלק מקבוצת פוסטים בנושאים הקשורים להתפתחות מוטרית בתינוקות. פוסטים נוספים:

שאלה שאני נשאלת עליה באופן קבוע:

  • התינוק שלי זוחל זחילת גחון לא סימטרית – מה לעשות?

  • הבת שלי בת חצי שנה והחלה לזחול. ממה ששמתי לב רגל אחת שלה תמיד נראית כאילו נגררת או מקופלת פנימה … האם זה תקין? מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב?

פעמים רבות הזחילה הראשונית על הגחון נראית לא סימטרית. יד אחת דוחפת, רגל אחת ישרה ו'נגררת' מאחור.

התמונה נראית להורה מדאיגה ומייד מתחילים לחפש באינטרנט אינפורמציה בנושא – ומכאן מתחילה 'חגיגה' של דאגות.

זחילה אסימטרית ראשונית

אין כמו לינה בשטח במאהל אירוח בדואי מרווח, לעידוד זחילה..

חשוב לציין:

תינוקות רבים מתחילים בזחילת גחון אסימטרית שכזו, מתוך הרצון העז להניע את גופם במרחב לעבר משחק, וככל תנועה, גם זו עוד תתפתח ותשתכלל.

מה שנרצה לבדוק, הוא אם קיימת סימטריה בשאר התנועות של התינוק. אם התינוק נראה פעיל וסימטרי בשאר תנועותיו, כלומר:

  • מניע שתי ידיים ושתי רגליים באופן זהה על הגב ועל הבטן
  • אינו מעדיף להתבונן רק לצד אחד
  • לא נראה ששוכב בצורה 'מעוגלת' לצד אחד על הגב/בטן
  • הסתובב על הבטן בסיבובי ציר לשני הצדדים
  • התהפך דרך שני הצדדים

סיכוי סביר שעם התפתחות התנועה, תצטרף לה הרגל השניה, וגם היד. רוב התינוקות משנים את הזחילה עם הזמן, וחלקם הגדול, בסופו של דבר עולים על שש ובכך משלבים את שתי הידיים והרגליים.

אם כך, האם יש צורך לעודד זחילה סימטרית? ואם כן, כיצד ניתן  לעודד סימטריה בזחילה?

בגדול, זה יקרה מעצמו במרבית המקרים. תינוקות רבים מתחילים בזחילות שונות ומגוונות, על פי תכונות הגוף שלהם, ועם הזמן משתתפים עוד ועוד שרירים והתנועה מתפתחת. ולכן חלקם יפתחו זחילת גחון אסימטרית כי זה מה שנוח להם ומתאים לגופם כרגע, כאסטרטגיה תנועתית להגיע ממקום למקום.

ניתן לראות כיצד שינוי בסביבה (למשל הגבההת המשחקים על ידי יצירת מדרגה קטנה), יוצר התגייסות גופנית חדשה אצל התינוק והוא מגיב גופנית באופן חדש ומנסה תנועה חדשה- במקרה זה נוכל לעודד את התינוק לתנועה סימטרית.

אז כן, נרצה לשתף את הצד השני בפעילות, אבל לחלוטין צריך לזכור שברגע האמת, כשהתינוק רוצה להגיע עכשיו ומהר למשחק שממש אוהב (פלאפון/מפתחות מישהו?!) – יתכן שישוב לזחילת הגחון האסימטרית גם אם כבר מתנדנד על שש.

הנה 4 רעיונות קלים, זמינים שכל הורה יכול ליישם בכיף : 

  1. עידוד לעלייה על שש ונדנוד הגו (הסעיפים הבאים יסייעו לכך).
  2. מעבר מעל מכשולים – מעודד מאוד פעילות של שני צידי הגוף. המכשול הטוב והבטוח ביותר הינו רגל ההורה היושב על משטח פעילות (תמיד עדיף מעל משטח בטוח) ומעודד את הילד לעבור מעל הרגל (אפשר לעזור בפעמים הראשונות!).
  3. עידוד להתרוממות לעמידת ברכיים מול רהיט (למשל חבילת חיתולים, שהיא מרופדת ונוחה, ומי יודע, אולי יתחיל פתאום לזחול כך. לפרוט נוסף ראו דוגמאות מצולמות בפוסט הזה)
  4. עם התקדמות הזחילה, נאפשר לתינוק זחילה במעלה מדרגות (גם המרופדות של הג'ימבורי יקלו על ההורים הדאגנים, זה בסדר)

כל הדוגמאות הנ"ל ניתנו לעשייה בבית, ללא צורך ברכישת ציוד וללא ריצה להדרכה פרטנית. אולם, אם בכל זאת אתם מרגישים כי יש צורך בעין בוחנת ומקצועית – כדאי להתייעץ עם רופא הילדים. בנוסף ניתן לפנות לפיזיותרפיסט התפתחותי (מדוע דווקא פיזיותרפיסט התפתחותי? ראו הרחבה בפוסט הזה)

עלייה על הברכיים לעבר משחק - שתי הברכיים בפעולה

עלייה על הברכיים לעבר משחק – שתי הברכיים בפעולה

 לסיכום, אנו שמחים עם כל התפתחות והתקדמות ביכולת התינוק לעצמאות ובחירה באיזה משחק לשחק, ואיפה. אמנם יש מספר נקודות שאנו ההורים יכולים לשים לב אליהן, אבל בסך הכל, בית המאפשר לתינוק תנועה, מרחב, וגם מעט אתגרים מענינים, יסייע ויקדם במרבית המקרים את התפתחות התנועה והחקירה אצל התינוק.
זחילת גחון אסימטרית או לא: מה שבעצם משמעותי הוא שהתינוק מתפתח יפה, מניע היטב את ארבעת הגפיים ומראה תבניות תנועה מגוונות- ולא אסימטריה כללית בגופו. העיקר שיוכל להגיע בעצמו להוריו כשהוא מעוניין בכך, וכמובן לצעצועים; לפתח את החשיבה, התפיסה, והתקשורת עם המשפחה. זחילה היא בסה"כ הדרך!

לשאלות, התלבטויות והערות- ניתן להגיב פה, או בדף הפייסבוק שלי – פה.

התפתחות מוטורית: על התיישבות וישיבה של תינוקות

כיצד מתיישבים תינוקות? האם צריך להושיב תינוקות? ואם כן – מאיזה גיל וכיצד? האם יש צורך בפיזיותרפיה התפתחותית במקרה שהתינוק עדיין אינו מתיישב בגיל עשרה חודשים?

בפוסט זה אנסה 'לשפוך אור' בנושא כל כך עקרוני, בהתפתחות מוטורית בתינוקות. מהם יתרונות הישיבה, מתי מומלץ לסייע לתינוק ומה תפקיד הפיזיותרפיה ההתפתחותית בענין.

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

 

נושא זה הינו אחד מקבוצת פוסטים שכתבתי, העוסקים בהתפתחות מוטורית של תינוקות, הנה הקישורים אליהם:

יש בארץ טאבו מסויים בנושא הושבת תינוקות שאינם יושבים. כדי לתת תמונה יותר 'בינלאומית', אציין שבארה"ב מדריכים את ההורים להושיב תינוקות בגילאים צעירים מאוד. ממש.

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מסתכלת בראייה רחבה על כל הבטי ההתפתחות, ולכן תרצה לאפשר לכל תינוק, בכל גיל, להשתתף בפעילות שמתאימה לבני גילו, בהתאם ליכולותיו  המוטוריות הייחודיות. משחק בישיבה מאפשר לשתי הידיים לעבוד יחד- למחוא כפיים, להכניס צעצוע לקופסא ולהוציא, לאכול לבד ועוד ועוד. לישיבה יתרונות התפתחותיים רבים – לאכילה, לנשימה ולקולות שמפיק, יתרונות קוגנטיבים – וכן שכלול היכולת להתמצאות במרחב (הכל מבוסס ידע ומחקר בינלאומי- זו לא 'שיטה': עומד ידע קליני ומחקר רב בינלאומי מאחורי הכתוב, של מקצועות רבים החוקרים התפתחות מוטורית של תינוקות, ביניהם פיזיותרפיה התפתחותית ופסיכולוגיה התפתחותית).

כיצד תינוק מתיישב? דרך הצד/מעמידה/מעמידת שש/ מעמידת ברכיים מול רהיט. יש לתינוקות מגוון שיטות להתיישב ויש תינוקות שיתיישבו רק לאחר שהם כבר נעמדו, ואף הולכים לאורך רהיטים (הליכה הצידה), הכל 'חוקי' ויש מגוון רחב של סגנונות התפתחות. הרבה מתיישבים דרך הצד, ופוסט הזה של שכיבה על הצד יש תמונות שממש מראות כיצד(מוזמנים לקרוא!).

האם יש צורך לעודד התישבות של תינוק?

עדיף שתינוק ילמד להתישב בעצמו: תינוק שלמד להתיישב לבד, לא ישאר 'תקוע' בישיבה; תמיד יוכל לבחור באופן עצמאי אם רוצה לשבת, לשכב בחזרה, לעבור לזחילה….ולכן העצמאות בתנועה כל כך משמעותית לתינוקות. איך תינוק מתיישב? לא, לרוב ממש אין צורך באימונים ותרגילים… רק הרבה הזדמנויות לעבוד לבד עם הגוף, והרמות של התינוק דרך הצד על ידי ההורה. כן…זה הכל!

אבל, מה קורה אם התינוק עדיין לא התיישב?

כפי שניתן לראות גם מהנסיון הקליני, וגם מהספרות הבינלאומית בנושא – סביב גיל תשעה חודשים, אם התינוק עדיין אינו מתישב בעצמו – כדאי ומומלץ לאפשר לו הזדמנויות לפעילות בישיבה מדי פעם. אבל- בואו נתייחס לאופן בו כדאי לעשות זאת:

לא מומלצת לא הושבה פאסיבית כזו, כשמסביב לתינוק פזורות כריות (זו ממש לא דרך טובה לפתח התיישבות עצמאית  וזו גם אינה דרך לתינוק לדעת להכנס ולצאת לבד למצב של ישיבה), מומלץ להושיב בכיסא אוכל לפרקי זמן קצרים (צריך כיסא שהתינוק נראה שיושב בו טוב) לצורך אכילה- עצמאית ומשולבת בהאכלת המטפ. בנוסף, להושיב עלינו, ובין רגלינו – לצורך משחק עם שתי ידיים – למשל הקשת חפץ בחפץ, הכנסה והוצאה של צעצוע מתוך קופסא, מחיאות כפיים וכו'.

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

לא לכל התינוקות ההתיישבות מגיעה כל כך בקלות: יש תינוקות, בעלי התפתחות תקינה אבל…קצת איטית. אלו עדיין לא מתיישבים בגיל תשעה, עשרה חודשים. לתינוקות אלו, אנחנו מעדיפים בפיזיותרפיה התפתחותית, שילמדו להתיישב, ולא רק יושבו באופן פאסיבי. פעמים רבות מגיעים אלי לטיפול תינוקות שגם בגילאי 11 חודשים עדיין לא הושבו מעולם (אפילו את האוכל אכלו בחצי שכיבה, שזה ממש חבל…).  אחת ממטרות הטיפול הראשוניות הינה לאפשר עצמאות לתינוק- בין השאר התישבות. אני מתרשמת מהי הדרך המתאימה ביותר ללמד את התינוק להתיישב בעצמו, וההשפעה היא מהירה ויוצרת קפיצה מרשימה בהתפתחות המוטורית, ובתחושת עצמאות וגאווה אצל התינוק.

לסיכום, טוב לתינוק בן 9-10 חודש' לדעת להתיישב בעצמו, לצורך עצמאות (החופש להחליט מתי בא לו להיות באיזו תנוחה) ולצורך משחק שמתאים ליכולותיו הקוגנטיביות.

גליה בטיפול

תינוק מקסים בחדר הטיפולים של 'לשבת לקום', אנחנו מתרגלים הפעם התיישבות מהצד

תינוק בגילאי 9-11 חודשים שעדיין לא התיישב בעצמו, אפשר בהחלט להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת לצורך הדרכה והדגמה כיצד לסייע לו להתיישב. יתכן ויהיה צורך ספציפי לחזק שרירים מסויימים, ודרך משחק והנאה נוכל לסייע לו ליצור בעצמו (הכי טוב!) את התנועה החדשה.  לעיתים קרובות מאוד מרגע שמגיע תינוק בגילאים אלו אליי לטיפול- מרגע שהתחלנו להושיבם לפעילות (אני וההורים, תמיד עובדים יחד) – כמובן דרך התייחסות ספציפית לכל תינוק והדרכה מותאמת אליו באופן ייחודי- מגיעה 'קפיצה גדולה' מוטורית.

לעיתים מפגש אחד או שניים עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת ישפיע לטובה, ולכן אני שמחה להציע מפגשי הערכה והדרכה, להורים שמעוניינים לשאול, להתייעץ, ולקבל הדרכה ספציפית לתינוקם (לפרטים לחצו כאן).

גם במפגשי האמהות והתינוקות של 'לשבת לקום', בראשית כל חודש אנו מתמקדות בשאלות ותשובות בנושא התפתחות מוטורית, לטובת נושאים כגון התיישבות וישיבה בתינוקות.

אשמח לשמוע ממכם בתגובות,

ואתם מוזמנים לקרוא עוד על התפתחות מוטורית של תינוקות פה בבלוג (אפשר להרשם ולקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים), וכן בדף הפייסבוק שלי- בקישור הזה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

התפתחות מוטורית- מנח 'אוירון' בתינוקות, בהקשר התפתחותי

אין ספק שמגיע ל'מנח אוירון' לקבל פוסט נפרד בסדרת הפוסטים שנוגעים בהתפתחות המוטורית של תינוקות (בסיכום אפנה אתכם לשאר הפוסטים). מנח 'אוירון' בתינוקות הינו 'תחנה' מוטורית דרמטית בהתפתחות מוטורית של תינוקות: בואו נתייחס קצת לשלב הזה, המופיע אצל תינוקות רבים, ולצערי מעט מושמץ לאחרונה:

בפוסט הותיק בנושא עידוד שכיבה על הבטן לתינוקות (שזכה לאלפי צפיות, שיתופים רבים ולייקים, תודה!), הראיתי איך מומלץ להתחיל את עניין השכיבה על הבטן, בלי לחץ, בלי 'אימונים' וחוגים יוקרתיים, פשוט כל פעם קצת, וכמובן בעזרת הידיים המכוונות שלנו.

סביב גיל שלושה חודשים לערך (כמובן שהגיל אינו המשמעותי ביותר כי אם ההתנסות והיכולת שמשתנה בין תינוקות), יש תינוקות רבים שכבר שכבו יפה על הבטן, הרימו את הראש בנחת, ופתאום : אוי, עכשיו פתאום קשה לו יותר, הידיים 'בורחות' לו, הוא מתלונן….. מה קרה שם פתאום???

נו, אז הוא באוירון - אז מה? דווקא נחמד!

נו, אז הוא באוירון – אז מה? דווקא נחמד!

לא, לא קרה כלום. יש פשוט שינויים ביכולותיו של התינוק, ועם ההתקדמות הלאה, מגיעה תמיד קצת 'ירידה' טבעית ביכולות לצורך עלייה בהן, ושכלולן (עוד על כך אצל ד"ר קרן אדולף, החוקרת התפתחות מוטורית בתינוקות, ומחקריה מפורסמים במאמרים וספרים מקצועיים רבים).

אז מה בעצם קורה כשהתינוק מתחיל מנח שנראה כמו 'אוירון'? ומה לעשות?

א. לשמוח שהוא זה שעושה פילאטיס, ולא אני ברגע זה (האמת, ברצינות רגע- צריך לחזור לפעילות גופנית. אבל אצל מדריכה מקצועית שמבינה פילאטיס/התעמלות לאחר לידה – יש אגב הרבה פיזיותרפיסטיות שמוסמכות לכך)

ב. לדעת ולזכור שזהו שלב טבעי, רוב התינוקות עוברים אותו, והוא אפילו חשוב מבחינה שרירית. 

ג. אם קשה לו – לסייע לו מדי פעם להביא את הידיים קדימה, אבל להפסיק לנסות לשים אותן תחת גופו; הוא ממילא לא יאפשר זאת… אלא בבסיס מעט רחב יותר מהכתפיים שלו.

ד. הכי חשוב- יצירת סביבה שמעודדת ומקדמת תנועה (וזאת בניגוד ל'תרגילים' לתינוק, שהורים מקבלים מכל כיוון לצערי) – ובכך תעזור לו להתקדם ולהצליח בעצמו, מתוך המוטיבציה הפנימית שלו- להמשיך הלאה ולהתפתח בכיף. 

רעיונות תכ'לס:

לשים משחקים מוגבהים ממולו, אפשר משחקים עומדים (כמו 'חיות קופצות'), אפשר להניח את המשחק שאוהב על חבילת חיתולים שהיא מדרגה מרופדת.

וגם בדיוק ההיפך: משחקים מתחת לראשו כמו צעצוע רך או מראה לעודד התבוננות מטה. 

הנה כמה רעיונות מצולמים: 

IMG_20140105_125308

 

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

ואם עדיין יש קושי, ונראה שהתינוק לא מצליח להתגבר ולהתרומם, עדיף להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת, כי לפעמים הדרכה אחת עושה את כל השינוי, ללא 'אבחנות יתר' וסדרת 'אימונים' וטיפולים שלא לצורך.

אם צריך, ורק אם צריך, אני מספקת הדרכה וטיפול – טיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקים לתינוק 'רעיונות חדשים' לתנועה, הכל תוך משחק ועניין, המתאים במיוחד ליכולותיו בתחום התקשורת, המשחק והמוטוריקה הגסה (היתרון באיש מקצוע בעל הכשרה התפתחותית מקיפה).

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

מקווה שקיבלתם רעיונות חדשים.. שאלות, תגובות והרהורים:  מוזמנים בתגובות של הפוסט (גם לייק/שיתוף לפוסט אפשר:)  )

פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים בנושא התפתחות מוטורית של תינוקות:

מוזמנים להרשם לבלוג (משמאל למעלה בדף) ולהתעדכן על פוסטים חדשים.

בנוסף, בדף הפייסבוק שלי יש קישורים ורעיונות באופן קבוע, הנה פה 

תודה לדוגמנים!!! לתינוק המתוק של עדי לוסקי, שגיא המקסים, על הדוגמנות המופלאה. עדי היא מרפאה בעיסוק התפתחותית ובקרוב יתפרסם פוסט משותף שלנו לתינוקות וילדים – ממש שימושי, יש למה לצפות. בינתיים אפשר להחכים מכתבות מעניינות שלה בדף הפייסבוק שלה – מוזמנים! ותודה לתינוקת המקסימה של שרון מזעקי צאיג – הקלינאית תקשורת הנהדרת מחיפה שכתבה איתי פוסט על הקראת ספרים לילדים, ממש מהרגע הראשון – פה 

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.