ארכיון תגית: התפתחות מוטורית

התפתחות מוטורית: על התיישבות וישיבה של תינוקות

כיצד מתיישבים תינוקות? האם צריך להושיב תינוקות? ואם כן – מאיזה גיל וכיצד? האם יש צורך בפיזיותרפיה התפתחותית במקרה שהתינוק עדיין אינו מתיישב בגיל עשרה חודשים?

בפוסט זה אנסה 'לשפוך אור' בנושא כל כך עקרוני, בהתפתחות מוטורית בתינוקות. מהם יתרונות הישיבה, מתי מומלץ לסייע לתינוק ומה תפקיד הפיזיותרפיה ההתפתחותית בענין.

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

תינוקת מתישבת משכיבה על הצד

 

נושא זה הינו אחד מקבוצת פוסטים שכתבתי, העוסקים בהתפתחות מוטורית של תינוקות, הנה הקישורים אליהם:

יש בארץ טאבו מסויים בנושא הושבת תינוקות שאינם יושבים. כדי לתת תמונה יותר 'בינלאומית', אציין שבארה"ב מדריכים את ההורים להושיב תינוקות בגילאים צעירים מאוד. ממש.

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מסתכלת בראייה רחבה על כל הבטי ההתפתחות, ולכן תרצה לאפשר לכל תינוק, בכל גיל, להשתתף בפעילות שמתאימה לבני גילו, בהתאם ליכולותיו  המוטוריות הייחודיות. משחק בישיבה מאפשר לשתי הידיים לעבוד יחד- למחוא כפיים, להכניס צעצוע לקופסא ולהוציא, לאכול לבד ועוד ועוד. לישיבה יתרונות התפתחותיים רבים – לאכילה, לנשימה ולקולות שמפיק, יתרונות קוגנטיבים – וכן שכלול היכולת להתמצאות במרחב (הכל מבוסס ידע ומחקר בינלאומי- זו לא 'שיטה': עומד ידע קליני ומחקר רב בינלאומי מאחורי הכתוב, של מקצועות רבים החוקרים התפתחות מוטורית של תינוקות, ביניהם פיזיותרפיה התפתחותית ופסיכולוגיה התפתחותית).

כיצד תינוק מתיישב? דרך הצד/מעמידה/מעמידת שש/ מעמידת ברכיים מול רהיט. יש לתינוקות מגוון שיטות להתיישב ויש תינוקות שיתיישבו רק לאחר שהם כבר נעמדו, ואף הולכים לאורך רהיטים (הליכה הצידה), הכל 'חוקי' ויש מגוון רחב של סגנונות התפתחות. הרבה מתיישבים דרך הצד, ופוסט הזה של שכיבה על הצד יש תמונות שממש מראות כיצד(מוזמנים לקרוא!).

האם יש צורך לעודד התישבות של תינוק?

עדיף שתינוק ילמד להתישב בעצמו: תינוק שלמד להתיישב לבד, לא ישאר 'תקוע' בישיבה; תמיד יוכל לבחור באופן עצמאי אם רוצה לשבת, לשכב בחזרה, לעבור לזחילה….ולכן העצמאות בתנועה כל כך משמעותית לתינוקות. איך תינוק מתיישב? לא, לרוב ממש אין צורך באימונים ותרגילים… רק הרבה הזדמנויות לעבוד לבד עם הגוף, והרמות של התינוק דרך הצד על ידי ההורה. כן…זה הכל!

אבל, מה קורה אם התינוק עדיין לא התיישב?

כפי שניתן לראות גם מהנסיון הקליני, וגם מהספרות הבינלאומית בנושא – סביב גיל תשעה חודשים, אם התינוק עדיין אינו מתישב בעצמו – כדאי ומומלץ לאפשר לו הזדמנויות לפעילות בישיבה מדי פעם. אבל- בואו נתייחס לאופן בו כדאי לעשות זאת:

לא מומלצת לא הושבה פאסיבית כזו, כשמסביב לתינוק פזורות כריות (זו ממש לא דרך טובה לפתח התיישבות עצמאית  וזו גם אינה דרך לתינוק לדעת להכנס ולצאת לבד למצב של ישיבה), מומלץ להושיב בכיסא אוכל לפרקי זמן קצרים (צריך כיסא שהתינוק נראה שיושב בו טוב) לצורך אכילה- עצמאית ומשולבת בהאכלת המטפ. בנוסף, להושיב עלינו, ובין רגלינו – לצורך משחק עם שתי ידיים – למשל הקשת חפץ בחפץ, הכנסה והוצאה של צעצוע מתוך קופסא, מחיאות כפיים וכו'.

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

תינוקת יושבת בגיל שמונה חודשים

לא לכל התינוקות ההתיישבות מגיעה כל כך בקלות: יש תינוקות, בעלי התפתחות תקינה אבל…קצת איטית. אלו עדיין לא מתיישבים בגיל תשעה, עשרה חודשים. לתינוקות אלו, אנחנו מעדיפים בפיזיותרפיה התפתחותית, שילמדו להתיישב, ולא רק יושבו באופן פאסיבי. פעמים רבות מגיעים אלי לטיפול תינוקות שגם בגילאי 11 חודשים עדיין לא הושבו מעולם (אפילו את האוכל אכלו בחצי שכיבה, שזה ממש חבל…).  אחת ממטרות הטיפול הראשוניות הינה לאפשר עצמאות לתינוק- בין השאר התישבות. אני מתרשמת מהי הדרך המתאימה ביותר ללמד את התינוק להתיישב בעצמו, וההשפעה היא מהירה ויוצרת קפיצה מרשימה בהתפתחות המוטורית, ובתחושת עצמאות וגאווה אצל התינוק.

לסיכום, טוב לתינוק בן 9-10 חודש' לדעת להתיישב בעצמו, לצורך עצמאות (החופש להחליט מתי בא לו להיות באיזו תנוחה) ולצורך משחק שמתאים ליכולותיו הקוגנטיביות.

גליה בטיפול

תינוק מקסים בחדר הטיפולים של 'לשבת לקום', אנחנו מתרגלים הפעם התיישבות מהצד

תינוק בגילאי 9-11 חודשים שעדיין לא התיישב בעצמו, אפשר בהחלט להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת לצורך הדרכה והדגמה כיצד לסייע לו להתיישב. יתכן ויהיה צורך ספציפי לחזק שרירים מסויימים, ודרך משחק והנאה נוכל לסייע לו ליצור בעצמו (הכי טוב!) את התנועה החדשה.  לעיתים קרובות מאוד מרגע שמגיע תינוק בגילאים אלו אליי לטיפול- מרגע שהתחלנו להושיבם לפעילות (אני וההורים, תמיד עובדים יחד) – כמובן דרך התייחסות ספציפית לכל תינוק והדרכה מותאמת אליו באופן ייחודי- מגיעה 'קפיצה גדולה' מוטורית.

לעיתים מפגש אחד או שניים עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת ישפיע לטובה, ולכן אני שמחה להציע מפגשי הערכה והדרכה, להורים שמעוניינים לשאול, להתייעץ, ולקבל הדרכה ספציפית לתינוקם (לפרטים לחצו כאן).

גם במפגשי האמהות והתינוקות של 'לשבת לקום', בראשית כל חודש אנו מתמקדות בשאלות ותשובות בנושא התפתחות מוטורית, לטובת נושאים כגון התיישבות וישיבה בתינוקות.

אשמח לשמוע ממכם בתגובות,

ואתם מוזמנים לקרוא עוד על התפתחות מוטורית של תינוקות פה בבלוג (אפשר להרשם ולקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים), וכן בדף הפייסבוק שלי- בקישור הזה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

התפתחות מוטורית- מנח 'אוירון' בתינוקות, בהקשר התפתחותי

אין ספק שמגיע ל'מנח אוירון' לקבל פוסט נפרד בסדרת הפוסטים שנוגעים בהתפתחות המוטורית של תינוקות (בסיכום אפנה אתכם לשאר הפוסטים). מנח 'אוירון' בתינוקות הינו 'תחנה' מוטורית דרמטית בהתפתחות מוטורית של תינוקות: בואו נתייחס קצת לשלב הזה, המופיע אצל תינוקות רבים, ולצערי מעט מושמץ לאחרונה:

בפוסט הותיק בנושא עידוד שכיבה על הבטן לתינוקות (שזכה לאלפי צפיות, שיתופים רבים ולייקים, תודה!), הראיתי איך מומלץ להתחיל את עניין השכיבה על הבטן, בלי לחץ, בלי 'אימונים' וחוגים יוקרתיים, פשוט כל פעם קצת, וכמובן בעזרת הידיים המכוונות שלנו.

סביב גיל שלושה חודשים לערך (כמובן שהגיל אינו המשמעותי ביותר כי אם ההתנסות והיכולת שמשתנה בין תינוקות), יש תינוקות רבים שכבר שכבו יפה על הבטן, הרימו את הראש בנחת, ופתאום : אוי, עכשיו פתאום קשה לו יותר, הידיים 'בורחות' לו, הוא מתלונן….. מה קרה שם פתאום???

נו, אז הוא באוירון - אז מה? דווקא נחמד!

נו, אז הוא באוירון – אז מה? דווקא נחמד!

לא, לא קרה כלום. יש פשוט שינויים ביכולותיו של התינוק, ועם ההתקדמות הלאה, מגיעה תמיד קצת 'ירידה' טבעית ביכולות לצורך עלייה בהן, ושכלולן (עוד על כך אצל ד"ר קרן אדולף, החוקרת התפתחות מוטורית בתינוקות, ומחקריה מפורסמים במאמרים וספרים מקצועיים רבים).

אז מה בעצם קורה כשהתינוק מתחיל מנח שנראה כמו 'אוירון'? ומה לעשות?

א. לשמוח שהוא זה שעושה פילאטיס, ולא אני ברגע זה (האמת, ברצינות רגע- צריך לחזור לפעילות גופנית. אבל אצל מדריכה מקצועית שמבינה פילאטיס/התעמלות לאחר לידה – יש אגב הרבה פיזיותרפיסטיות שמוסמכות לכך)

ב. לדעת ולזכור שזהו שלב טבעי, רוב התינוקות עוברים אותו, והוא אפילו חשוב מבחינה שרירית. 

ג. אם קשה לו – לסייע לו מדי פעם להביא את הידיים קדימה, אבל להפסיק לנסות לשים אותן תחת גופו; הוא ממילא לא יאפשר זאת… אלא בבסיס מעט רחב יותר מהכתפיים שלו.

ד. הכי חשוב- יצירת סביבה שמעודדת ומקדמת תנועה (וזאת בניגוד ל'תרגילים' לתינוק, שהורים מקבלים מכל כיוון לצערי) – ובכך תעזור לו להתקדם ולהצליח בעצמו, מתוך המוטיבציה הפנימית שלו- להמשיך הלאה ולהתפתח בכיף. 

רעיונות תכ'לס:

לשים משחקים מוגבהים ממולו, אפשר משחקים עומדים (כמו 'חיות קופצות'), אפשר להניח את המשחק שאוהב על חבילת חיתולים שהיא מדרגה מרופדת.

וגם בדיוק ההיפך: משחקים מתחת לראשו כמו צעצוע רך או מראה לעודד התבוננות מטה. 

הנה כמה רעיונות מצולמים: 

IMG_20140105_125308

 

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

המשחק המוגבה יוצר עניין ורצון לנסות דברים חדשים אצל התינוק

ואם עדיין יש קושי, ונראה שהתינוק לא מצליח להתגבר ולהתרומם, עדיף להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת, כי לפעמים הדרכה אחת עושה את כל השינוי, ללא 'אבחנות יתר' וסדרת 'אימונים' וטיפולים שלא לצורך.

אם צריך, ורק אם צריך, אני מספקת הדרכה וטיפול – טיפולי הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקים לתינוק 'רעיונות חדשים' לתנועה, הכל תוך משחק ועניין, המתאים במיוחד ליכולותיו בתחום התקשורת, המשחק והמוטוריקה הגסה (היתרון באיש מקצוע בעל הכשרה התפתחותית מקיפה).

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

הפיזיותרפיה ההתפתחותית מספקת לתינוק 'רמזים' ורעיונות, מהם מנסה בעצמו תנועות חדשות

מקווה שקיבלתם רעיונות חדשים.. שאלות, תגובות והרהורים:  מוזמנים בתגובות של הפוסט (גם לייק/שיתוף לפוסט אפשר:)  )

פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים בנושא התפתחות מוטורית של תינוקות:

מוזמנים להרשם לבלוג (משמאל למעלה בדף) ולהתעדכן על פוסטים חדשים.

בנוסף, בדף הפייסבוק שלי יש קישורים ורעיונות באופן קבוע, הנה פה 

תודה לדוגמנים!!! לתינוק המתוק של עדי לוסקי, שגיא המקסים, על הדוגמנות המופלאה. עדי היא מרפאה בעיסוק התפתחותית ובקרוב יתפרסם פוסט משותף שלנו לתינוקות וילדים – ממש שימושי, יש למה לצפות. בינתיים אפשר להחכים מכתבות מעניינות שלה בדף הפייסבוק שלה – מוזמנים! ותודה לתינוקת המקסימה של שרון מזעקי צאיג – הקלינאית תקשורת הנהדרת מחיפה שכתבה איתי פוסט על הקראת ספרים לילדים, ממש מהרגע הראשון – פה 

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.