ארכיון הקטגוריה: מקצועות התפתחותיים באים לבקר

חציית קו אמצע בתינוקות

הפעם חברתי הפיזיותרפיסטית מיכל נעם הצטרפה לכתוב איתי פוסט מרגיע לכל ההורים לתינוקות! ננסה לעשות קצת סדר בבלגן ולאפשר אויר לנשימה לאימהות ואבות מודאגים, שנאמר להם שתינוקם אינו חוצה את קו האמצע או אינו מפעיל את 'מערכת ההצלבות'. כמה טיפים בסיום, כמובן.

פוסט זה הוא חלק מקבוצת פוסטים שבאו לתת ידע ולהרגיע הורים (ולספק מידע מבוסס מחקר) במקרה הצורך:

פוסט בנו

חציית קו אצמע

אז הדאיגו אתכם עם מושג בשם 'מערכת ההצלבות' ? נא להרגע. זוהי מערכת built in בגופינו…בהקבלה למערכת הפעלה שבאה עם המחשב אנו נולדים עם מערכת הצלבות מובנית – המוח!! אונה ימנית אחראית על צד שמאל ושמאלית על צד ימין.

אז…. מהו קו האמצע? קו האמצע, הינו קו דמיוני החוצה את גופינו, מלמעלה למטה, מחלק בצורה שווה את צד ימין ושמאל.

מהי חציית קו אמצע? היכולת לבצע תנועות עיניים, ידיים או רגליים (גם לשון..) מעבר לקו האמצע של הגוף. היכולת להעביר יד מעבר לקו זה דורשת תאום ותכנון ברמה המוחית – מתחיל בחצי השנה השנייה לחיים (מתחיל כבר בזחילה, במעבר מישיבה לזחילה, בהושטת יד לצד הנגדי בישיבה…)

ראשית, בואו נבין את רצף ההתפתחות המוטורית בקצרה: כשהתינוק נולד, תנועותיו הראשוניות הינן בעיקר במישור 'כיפוף ויישור'. סביב גיל חצי שנה, מתפתחת תנועה נוספת במישור הצדי– למשל בסיבוב 'מחוגה' בשכיבה על הבטן ולאחריו מצטרפת ה'רוטציה' בגוו (כאשר האגן מיוצב והכתפיים מסתובבות לצד או ההיפך- הכתפיים מיוצבות והאגן נע לאחד הצדדים) – זו מהווה בסיס חשוב ברכישת היכולת לחצות את קו האמצע…

מתי מתחילה חציית קו האמצע? חציית קו האמצע מתחילה כשהתינוק משכלל את היכולת להעביר חפצים בין ידיו. נוכל להבחין בה לרוב סביב גילאי 9-12 חודשים, למשל כשהתינוק יושב ומשחק, ומקיש משחקים בידיו (חפץ בחפץ). הוא נשען בישיבה על יד אחת והושטת השנייה לעבר המשחק במין 'אלכסון' (זה משמעותי להשגת תנועה במרחב – ביכולת של התינוק לעבור מישיבה לעמידת שש בצורה יעילה). פיתוח יכולת זו תבשיל ותשתכלל בהמשך, לאורך שנות חייו הראשונות.

האם ההורה צריך לאמן את הילד שלו בתחום? אם קראתם שעליכם להצליב לתינוק ידיים ורגליים כדי לפתח לו את מערכת ההצלבות, דעו כי זו מתפתחת באופן טבעי אצל תינוק טיפוסי שמגדלים אותו בסביבה טיפוסית שמעודדת תנועה. המלצות וטיפים להורים לגבי סביבה שכזו – בעוד שתי פסקאות.

מה קורה אם התינוק שלי חוצה קו אמצע רק בשכיבה על הגב לדוגמא, ולא בישיבה? לא לדאוג! זהו תהליך ואנו לא מצפים לראות אותו בכל מנח של התינוק, בגילאים צעירים כל כך.

האם צריך לבדוק חציית קו אמצע בתינוק בשנה הראשונה לחייו? כמו תמיד, יש בארץ למיטב דעתנו, הצפה של ההורים במונחים 'מקצועיים' ושימוש בהם בכל מיני הערכות לתינוקות על ידי אנשים שאינם בעלי רישיון מקצועי של משרד הבריאות. התשובה היא שבדרך כלל לא. מגיעים אלינו לקליניקות הורים עם דאגות ולחץ רב, עקב משפטים ששמעו בסביבתם כמו 'התינוק אינו חוצה קו אמצע בשכיבה על הבטן על כדור פיזיו'. חשוב לדעת שההתפתחות הינה מורכבת ממאפיינים רבים. אם כבר לפנות לבדיקה – בואו נתחיל ברופא הילדים, ובהחלט ניתן בפיזיותרפיסט התפתחותי, איש מקצוע מוסמך ומורשה שיעריך את התינוק באופן רב תחומי, יראה את כל היכולות היפות של התינוק, ויתייחס לקשיים שעולים בצורה מקצועית ובמקרה הצורך ישלב הערכה וטיפול עם אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים נוספים (במקרה זה מרפאים בעיסוק התפתחותיים שעובדים עם תינוקות).

ומה הטיפול? ראשית הטיפול מתייחס לקשיים תפקודיים שעולים אצל הילד, ולא למושגים 'נטו'. כלומר, אנו מבינים שלתינוקות וילדים יש קצב ורצף התפתחות שונים, ויש טווחי זמן רחבים שמאפשרים שונות בהתפתחות. אם נבחין בקשיים תכל'ס, אליהם נתייחס. וכמובן הטיפול כולל הדרכה למשחקים משותפים כיפים שמתאימים לגילו ולתחומי העניין של הילד והפעוט.

כיצד הסביבה יכולה לקדם? להורה בפרט, ולמשפחה והסביבה הקרובה בכלל, יש תפקיד ביצירת סביבה מקדמת התפתחות. זו מאפשרת לתינוק להתנסות ולשכלל את יכולותיו.

אז הנה הם באים: טיפים להורים לתינוקות:

  • מתן סביבה המאפשרת תנועה לתינוק השוכב על גבו ובטנו. צעצועים במיקומים שונים ולא רק מלפנים.

  • בתינוקות צעירים, בחצי השנה הראשונה לחיים, לפני שהם נעים במרחב בעצמם – מתן מגע באופן קבוע לתינוק, שנעים לו והוא נהנה ממנו – עוזר לתינוק להרגיש את גופו ולהכיר אותו (למשל עיסוי תינוקות, מגע תוך שיר או משחק) שנחמד לשני הצדדים שנמצאים באינטראקציה. שימו לב- מגע לתינוק שלא פנוי באותו רגע, או הצלבת יד ורגל מהירה/פתאומית/פאסיבית ללא הזדמנות לזמן עיבוד המידע החדש- לא יקדמו למידה.

  • תינוק יושב- מתן משחקים בצדי הגוף ולא רק בין רגליו, מאפשרת לתינוק להעביר משקל לצדדים ולהתנסות בחציית קו האמצע.

  • הושבת התינוק בתמיכה על ההורה, פותחת מישור חדש ועמו עולם שלם של למידה ומאפשרת הזדמנויות לחציית קו האמצע

  • הושבה מותאמת בכיסא אוכל, מאפשרת לתינוק חוויה תחושתית ותפיסתית חדשה, וכך יוכל להאכיל עצמו ולחקור את האוכל בידיו – בצורה שמזמנת חצייה ספונטנית של קו האמצע. זו תלך ותשתכלל עם השנים, גם בציור ובפעילויות שונות של ידיו.

חשוב מאוד לזכור כי קשת ההתפתחות התקינה הינה רחבה וכי לא כל "עיכוב" או איחור דורשים התייחסות טיפולית. ולכן, אם יש לכם שאלה הנוגעת להתפתחות תינוקכם או שברצונכם לקבל הדרכה בנושא משחק ויצירת סביבה מוטורית מקדמת אנא התייעצו עם פיזיותרפיסט/ית ילדים הקרובה למקום מגורכם.

תודה רבה למיכל נעם על השתתפותה בפוסט חשוב זה! מיכל נעם הינה פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית מורשית, בעלת רישיון ישראלי ואמריקאי. מטפלת בתינוקות וילדים באזור תל אביב והמרכז. בעלת תואר שני מאוניברסיטת NYU (ניו יורק) בארה"ב והינה חברה בהנהלת העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל. בעלת הכשרות רבות בהתפתחות הילד. לאתר של מיכל לחצו כאן  ולדף הפייסבוק שלה (שמלא בטיפים טובים והרגעות להורים) – כאן

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בצפון

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בכפר יהושע

מקווה שנהנתם! מוזמנים להישאר בקשר ולהרשם לבלוג (במשבצת משמאל לפוסט או מתחתיו מהנייד), וכן לעקוב בדף הפייסבוק שלי.  חדש! יש לי גם פינטרסט! להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

ספרים רבותיי ספרים! או- למה חשוב לספר סיפורים ? פוסט אורח

הפעם אני שמחה להציג פוסט אורח שנכתב עם שרון מזעקי-צאיג, קלינאית תקשורת התפתחותית, בנושא הקראת סיפורים לתינוקות וילדים.

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים אורחים שנכתבים יחד עם אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים נוספים.

  • ליחצו פה לפוסט על משחק ומשמעותו, גם בחדר הטיפולים, שנכתב עם סוזנה – מרפאה בעיסוק התפתחותית.

הזמנתי הפעם את שרון, קלינאית תקשורת התפתחותית, שיחד נתאר את יתרונות הקראת הסיפורים לילדים, ניתן רעיונות מה מתאים לגילאים שונים (כבר לתינוקות), ולסיום נשלח אתכם לרשימות המלצות נוספות עבורכם, וגם כדי שתוסיפו בעצמכם המלצות לשאר הקוראים…

חלק ניכר מהחוכמה והמסורת, עוברת דרך סיפורים. סיפורים שבעבר סופרו בעל פה, על ידי אימהות לילדיהן וסבים לנכדיהם, כיום מוחבאים בתוך ספרים- אגדות, רגשות, מחשבות ורגעים שונים בעולמם של הילדים.

הספרים מסייעים בהבנה טובה יותר של המתרחש סביבנו, עוזרים לנו לפתח דמיון ויצירתיות, מעשירים את השפה שלנו ומלמדים אותנו לאהוב את הקריאה עוד לפני שלמדנו באמת לקרוא.

רגע, מתי מתחילים? כמה שיותר מוקדם! תינוקות רכים בני שלושה חודשים ייהנו מהניגון של הסיפור, מהחזרתיות ומהאינטראקציה האינטימית שנוצרת עם המבוגר (גם הגדולים יותר נהנים מכך! אולם זה מתחיל מוקדם. ממש…).

ככה זה אצל תינוקות של קלינאיות תקשורת...

ככה זה אצל תינוקות של קלינאיות תקשורת…

כיצד בוחרים ספר ? המגוון כל כך הרבה גדול…

קודם כל חושבים על גיל הילד- ילדים צעירים יעדיפו סיפורים קצרצרים עם איור גדול ומעט מילים ("יש לי שיר", "הטיול של רוזי", "לבד על המרבד").

מארז מקסים לפעוטות של מיריק שניר- מומלץ בחום

מארז מקסים לפעוטות של מיריק שניר- מומלץ בחום

ככל שגדלים והשפה של הילד מפתחת כך גם האורך של הסיפור עולה. ילדים בני שנה עד שנתיים יאהבו ספרים שיש בהם חזרות (כמו ב"תירס חם" או "מעשה בחמישה בלונים") או ספרים פעילים עם חלונות נפתחים (כמו "פינוקי"). ילדים בני 3-6 יחפשו בספר עלילה- בהתחלה פשוטה ואחר כך יותר מפותלת (כמו "לילה חשוך אחד" , "לקוף יש בעיה". לגדולים יותר: 'אבא עושה בושות' ועוד…). תחומי ההתעניינות של הילד אף הם יסייעו בבחירת הספר המתאים: מפלצות, חיות או מסעות. לעיתים הספר יכול לסייע לנו, ההורים, בהסברים של נושאים מורכבים, כלידת אח או גמילה מחיתולים.

ומה עוד אפשר לעשות חוץ מלקרוא שוב ושוב?

מומלץ לשוחח תוך כדי הסיפור- לשאול מה רואים בתמונה, מה הקשר בין התמונה לסיפור, לפרש מילים חדשות ולא מוכרות, ולחשוב ביחד על חוויות דומות שהילד עבר. מומלץ לנסות להמציא סוף חדש, וכן לעודד את הילד לספר בעצמו סיפור שהוא מכיר. ליצירתיים שביננו: ניתן למצוא באינטרנט תמונות של דמויות הסיפור, להדפיס, לגזור ולהכין הצגה משלכם.

חוויה שאולי זכורה לנו כילדים, והיום פחות שכיחה- הספרייה! מקום מצויין לנהל שיח עם ילדינו: על הדרך נבחר ספר, וכן נוכל לגלות את העדפותיו, להעשיר את עולמו ולהפגיש אותו עם דברים שאהבנו כילדים (ובנוסף חסכוני ותופס פחות מקום בבית, מלקנות את כל סטימצקי…).

אנחנו מכירים את האימרה "תקרא, תצליח", אנחנו מוסיפות: "תקראו, תצחקו, תבלו יחד, תהנו". מי ייתן שכולנו כמו הרבה מהגיבורים נחייה באושר ועושר!

דבר הפיזיותרפיסטית 🙂 – שרון: תודה! חשוב ומעניין… שמתי לב שאתן הקלינאיות תקשורת, הופכות כל הקראת סיפור לדו שיח הדדי ומורחב, אני באופן אישי הייתי תמיד (אולי כמו פיזיו 'קלאסית'), טיפה יותר 'תכל'ס'… טוב שיש לי אתכן בסביבה (למשל בטיפולים משותפים בתינוקות וילדים), ללמוד וליישם גם בבית. 

הצגה שרצה אצלנו באופן קבוע

הצגה שרצה אצלנו באופן קבוע

שרון מזעקי צאיג, היא קלינאית תקשורת ומומחית בהתפתחות הילד (MA), שותפה בקליניקת 'שלבים' בחיפה

לדף הפייסבוק של שלבים: 

תודה שרון שהתארחת אצלי בבלוג! לשמחתי שרון מגיעה לעיתים למפגש אורח במסגרת מפגשי האמהות של לשבת לקום, כך גם אמהות לתינוקות בעלי התפתחות טיפוסית, מרוויחות הדרכה בנושאים חשובים כגון התפתחות השפה, והמלצות בנושא הקראת ספרים לתינוקות וילדים (שימו לב- חוזרת אלינו בפברואר 2014 ).

 אוסיף ככה על הדרך, שאת שרון הכרתי כשלמדנו יחד את לימודי התואר השני, בתכנית הבינתחומית להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. זוהי תכנית בה לומדים מגוון מקצועות הבריאות המורשים, העובדים בהתפתחות הילד. יחד עשינו את מסלול התזה הארוך, ונותרנו חלק מחבורה מגובשת של קולגות 🙂 שנהנות להפגש, להתייעץ ולשתף פעולה מקצועית..

לכבוד הפוסט הזה אני פותחת בדף הפייסבוק שלי פוסט בנושא ספרים ייחודיים ואהובים, מוזמנים לעשות לייק לדף ולהתעדכן,

ניתן להרשם לעדכונים בבלוג – מצד שמאל למעלה בדף – בדרך עוד כמה פוסטים אורחים של קולגות ממקצועות הבריאות ההתפתחותיים.

כמובן, תגובות הערות והארות יתקבלו בברכה! להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

על תזונת ילדים: מפגש ערב לאמהות

שיתוף פעולה כייפי נוסף!

DSC_0429

כפיזיותרפיסטית התפתחותית, ההתייחסות לתינוקות ופעוטות תמיד רב תחומית. לכן העבודה נעשית בשיתוף צוות רב מקצועי, באופן קבוע. לכן כשפיתחתי את פורמט מפגשי האמהות והתינוקות של 'לשבת לקום', נכנסו באופן קבוע מפגשי אורח, של אנשי מקצוע התפתחותיים (מקצועות מוכרים, עם רשיון טיפולי ממשרד הבריאות, העובדים במכונים להתפתחות הילד).

אמהות רבות שבו לעבודה, וביקשו שנמשיך בצורה זו או אחרת את האפשרות למפגשים (כיף אצלנו, אין מה לומר…), וכך נוצר הפורמט החדש של מפגשי הערב:

אחת לחודשיים ניפגש לארוחת ערב קלה ומיוחדת, ונשמע הרצאה מעניינת (כרגיל רק אנשי מקצוע מוכר, התפתחותיים)

המפגש הראשון יהיה ב- 26.12.13 בשעה 20:00 ב'משק 25' בכפר יהושע, נושא המפגש: תזונת תינוקות וילדים, עד גיל 10 שנים. האורחת היא הדיאטנית הקלינית תרצה שני, אשר תכין עבורנו הרצאה ושיחה מעניינת בנושא, כולל סרטונים ומקום לשאלות. אני אתייחס לחשיבות ארגון הסביבה הפיזית של הילד לאכילה טובה (מבחינה ארגונומית ויציבתית), למי שזוכר, כתבתי בעבר פוסט על כיסאות אוכל לילדים (לא תינוקות! ילדים)…

 אמהות המפגש יוכלו לנצל את הערב הכייפי הזה שפירגנו לעצמם, למפגש נעים, ארוחת ערב קלה וכייפית, וסיבוב בחנות המשגעת 'משק 25', בכפר יהושע.

משק 25

'משק 25' בכפר יהושע

 

אני יודעת שיש אמהות מרחוק שמתכננות להגיע, יהיה שווה! כולן מוזמנות להצטרף!  יש צורך להרשם מראש, לצורך שמירה על אוירה מיוחדת, כמות המוזמנות מוגבלת..

עלות המפגש נוחה במיוחד! 60 ש"ח. להרשמה שילחו לי מייל ל- galia.daube@gmail.com, או כיתבו לי בפייסבוק (גם בדף הארוע). ניתן כמובן להתקשר אליי – 0523779518

כמה מילים מתרצה שני על עבודתה הענפה: מעל 25 שנים דיאטנית, בעשור האחרון התמחיתי בנושא תזונת ילדים בעיקר בגיל הרך. כדיאטנית ילדים אני עובדת עם משפחות ליצירת תזונה בריאה לילדים. ובמקביל עורכת הרצאות וסדנאות לצוותי הגיל הרך לקידום נושא האכילה והאכלה. אחת ההתמחויות שלי היא נושא בררנות האכילה בכלל ובררנות על רקע של ויסות חושי בפרט הנו נושא חדש יחסית בתחום ומספר המחקרים בו קטן. עם זאת כל יום אני פוגשת עוד ועוד ילדים, נוער ומבוגרים. היום יודעים שניתן לטפל בילדים ולקדם את הנושאים האלה, כך שהשפעתם על צמצום מגוון המזונות תקטן.

לאחרונה אני מייעצת למשפחות מכל רחבי הארץ דרך הסקייפ ומלווה אותם בהתמודדות ובשינוי של סוגיות הקשורות לאכילה והאכלה. הייעוץ דרך הסקייפ מאפשר לי תצפיות האכלה ואכילה של הילד בסביבתו הביתית. בצורה זו אנחנו יכולים למקד את הבעיות ולטפל בצורה מיטבית.

הובלתי צוות של דיאטניות שהכין נייר עמדה מטעם עמותת עתיד (עמותת הדיאטניות והדיאטנים בישראל) בנושא "הרגלי אכילה  וקשרי האכלה  לגדילה והתפתחות בריאה בילדות, בגילאים 6-0 שנים" והתפרסם בסוף אפריל 2013.

אני גאה על שיתוף הפעולה עם תרצה שני, ושמחה על שתתארח אצלנו! וכרגיל נהנית משיתוף הפעולה הנעים עם החנות המדהימה, 'משק 25'

אמהות יקרות – אשמח לראותכן, מוזמנות להפיץ את הארוע בין חברותיכן !  להתראות, גליה

להרשמה: מייל ל- galia.daube@gmail.com, או כיתבו לי בפייסבוק (גם בדף הארוע). טלפון:  0523779518

לשבת לקום - פיזיותרפיה התפתחותית בעמק יזרעאל

 

משק 25

משק 25

משחק – זה רציני לגמרי

הפעם מתארחת בבלוג חברה וקולגה- סוזנה יעקב גולדמן – מרפאה בעיסוק התפתחותית(תואר ראשון ושני במקצוע), אשר תציג את נושא המשחק, ויחד נרחיב את ההתיחסות למשחק בעבודתינו הטיפולית, בריפוי בעיסוק ובפיזיותרפיה התפתחותית.

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים בהם מתארחים אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים, ממקצועות העובדים יחד בטיפול ההתפתחותי בתינוקות וילדים.

וכך כותבת סוזנה: 

במה כדאי לשחק, ומדוע?

סוזנה: המשחק הוא חלק משמעותי מהילדות ומהווה את העיסוק המרכזי בו. התינוקות והילדים משחקים רוב היום (כשלא נותנים להם לראות טלוויזיה). המשחק הוא מקור הנאה, אתגר ולימוד. מקומו של המשחק והפעילות היא גדולה וחשובה להתפתחות של כל ילד. דרך משחק הילד לומד על העולם. הוא לומד להכיר את יכולותיו וסביבתו. באמצעות המשחק הילד לומד, רוכש ומבסס מיומנויות שונות:

מיומנויות מוטוריות – התינוק רוכש מיומנויות מוטוריות מגוונות על מנת לשחק החל מהושטת יד ועד מיומנויות מוטוריות עדינות ומורכבות בידיו כמו לכתוב. תוך כדי המשחק ועל מנת לשחק מתפתחות ומשתפרות מיומנויות של שיווי משקל, קואורדינציה, זריזות, חיזק שרירים וסיבולת. בכל התקדמות מוטורית נראה שינוי והתפתחות במשחק. תינוק שיושב ישחק באופן שונה מתינוק שלמד ללכת. התפתחות מוטורית של הילד מזמנת שינוי והתפתחות של המשחק.

מיומנויות קוגניטיביות – המשחק טומן בחובו אתגרים אשר דורשים פתרון בעיות כמו איך להפעיל את הצעצוע, איך להגיע למשחק גבוה (למשל להביא כיסא, לטפס), להסיק מסקנות ולשנות את דרך הפעולה בהתאם למצב.

מיומנויות חברתיות ותקשורתיות – משחק משותף מחייב להתייחס אל האחר, לחכות בתור, לבקש עזרה, לשתף, לחלוק, אמפתיה לאחר ועוד.

ההכנה ללמידה בבית הספר או כפי שמכנים זאת הכנה לכיתה א' (ההכנה מתחילה מרגע הלידה) הטובה ביותר היא במשחק. הלמידה באמצעות המשחק תהיה חווייתית ומשמעותית לילד. אציג מספר משחקים פשוטים שניתן לשחק בבית, המתאימים במיוחד (ולא רק ) לילדים העולים בימים אלו לכיתה א':

משחקים אשר יחזקו את האצבעות וישפרו את אחיזת העיפרון לקראת כתיבה:

  • משחק דוקים
  • מילוי דף צביעה במריחת פלסטלינה עם האצבע
  • נעיצה על קלקר סיכות פלסטיק קטנות וצבעוניות (קונים בחנויות יצירה)
  • הרמת גפרורים עם פינצטה- להרים על דף ואז ניתן ליצור אותיות עם הגפרורים.
  • משחקי קופסא כמו צוללות 

משחקים ללימוד כתיבת אותיות:

  • לכתוב אותיות על הגב ולנחש
  • לכתוב אותיות על חול בים
  • לעצב אותיות מפלסטלינה
  • שבלונות אותיות באפיה
  • משחקי קופסא כמו: משחק מילים ראשון שלי

משחקים ללימוד סריקה והעתקה מהלוח:

  • בעמוד בספר למצוא אות או מילה.
  • העתקת ציורים מדף מולנו- ההורה והילד מציירים על דף ואז מתחלפים תולים את הדף והשני מעתיק את הציור.
  • מי יודע מי מכיר מילה שמתחילה ב.. (ג כמו גדר) מתוך דף תמונות אשר תלוי ממול הילד.

וכך ככל העולה על הדמיון….

ילדים עם קשיים שונים (יציבה, תפקודי ידיים, סרבול מוטורי, קושי תחושתי, תפיסתי, תקשורתי…), פעמים רבות אינם חווים חוויות חיוביות במהלך משחק. המשחק יכול לכלול כל פעילות בשגרת יומו של הילד בגן ובחברה. הקשיים יכולים להיות בפעילויות כמו יצירה, ציור, הדבקה (למשל קושי תחושתי לגעת בדבק), ומשחקי כדור שונים (כגון כדורגל, שהוא גם בעל ערך חברתי). במצבים אלו עלול להיות קושי בבצוע, הימנעות מהשתתפות בפעילות וחוסר הנאה בפעילות. ילדים אלו מופנים לריפוי בעיסוק ושם מטרתנו לחשוף אותם לפעילויות אלו בצורה מהנה ובטוחה. בריפוי בעיסוק מסייעים לתינוק ולילד להתפתח ולרכוש מיומנויות שונות. המשחק במפגש הטיפולי יהיה מותאם לשלב ההתפתחותי של הילד, לתחומי העניין שלו ולדרישות הסביבה. המשחק במפגש הטיפולי הינו גורם מהנה עבור הילד אך טומן בחובו גם אתגר ואפשרות להתפתחות. הפעילות עצמה כלומר המשחק בחדר יאפשר רכישת מיומנויות שונות והשגת מירב הפוטנציאל של הילד בכל התחומים.

בטיפול ההתפתחותי, הנערך על ידי אחד מהסקטורים השונים, כריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה או קלינאות תקשורת, המטפל יספק את הסביבה הטובה להורה להיות באופן נעים וחוויתי עם ילדו, להתחבר לילד שבו- ובכך לקדם ולסייע להתפתחות הטבעית של הילד.שכן לעיתים, כל מה שצריך היא 'דחיפה' קטנה מצד איש מקצוע.  

סוזנה יעקב גולדמן – מרפאה בעיסוק התפתחותית

ועכשיו תגובת הפיזיותרפיסטית 🙂 

גליה: סוזנה, תודה רבה על הרחבת הנושא 'משחק', נושא שהיום נמצא גבוה בסדר ההוצאות הכספיות של ההורים עבור ילדיהם, ויתכן שלא תמיד באופן מוצדק…. קיימת נטיה לרכוש משחקים אשר מתוארים כ'התפתחותיים' וכ'מפתחים', בעוד הדוגמאות שציינת כאן עבורינו פשוטות לחלוטין, ובעיקר מצריכות מאיתנו ההורים מעט תשומת לב, ומשחק 'תוך כדי' היום יום….כמעט ללא כוונה. זוהי גם הדרך בה הפיזיותרפיה ההתפתחותית מתייחסת ליכולת ההורה לסייע לתינוק להתפתח וללמוד, ממש 'כדרך אגב', ולאו דווקא ב'שעת כושר' מוגדרת אשר יכולה להתפס כמעמיסה הן על ההורים והן על ילדיהם, וקשה לעמוד בה בקצב המשוגע של החיים….

אהבתי במיוחד את ההתייחסות שלך ליכולות השונות של תינוק יושב לעומת תינוק שוכב – היכולת שלו לשחק שונה, ולכן גם היכולת ללמוד ולהתפתח עולה כאשר יש לתינוק שתי ידיים חופשיות למשחק.  ואכן, הפיזיותרפיה ההתפתחותית אינה רק סביב 'מוטוריקה גסה', והיא מתייחסת לתינוק ולילד שהגיע להערכה וטיפול לא רק בהבט המוטורי, אלא באופן הוליסטי ושלם. בנוסף תינוק שגילו כתשעה עשרה חודשים ועדיין אינו מתיישב, הפיזיותרפיסט/ית ההתפתחותי/ת ילמדו את ההורים (לאחר הערכה מתאימה, כמובן), כיצד הדרך הנכונה ביותר לתינוק המסויים, לחוות ישיבה לצורך שימוש בשתי ידיו. שכן ידוע ומוכח כי לישיבה השפעה משמעותית על המשחק, התקשורת, הוצאת קולות, יכולות תפיסה, מצב ריגשי ועוד אצל התינוק ….

 

בילדים גדולים יותר, כאשר יש מקום לטיפולי פיזיותרפיה (חיזוק חגורת כתפיים, חיזוק גב, וכמובן בעיות התפתחותיות מורכבות יותר), אנו חושבים יחד, המטפל והילד- מהם מטרות הטיפול עבורו: במה הוא רוצה לשחק ולא מצליח? במה הוא מתקשה? ותוך כדי הטיפול משלבים משחקים המתאימים לגיל, כדי להפוך את הטיפול המוטורי לרלוונטי ליום יום של הילד ומשפחתו.

הטיפול ההתפתחותי האידאלי, במצב שאכן יש קושי בהתפתחות התינוק, מתבצע על ידי מטפל התפתחותי מורשה (לרוב בתינוקות מבוצע על ידי פיזיותרפיה התפתחותית), אשר מבין ובעל ידע רחב בהבטים רבים של ההתפתחות – ופעמים רבות בשילוב ובשיתוף של מרפאה בעיסוק, ועל פי הצורך משולבים גם אנשי מקצוע נוספים, כקלינאית תקשורת וטיפול ריגשי.

אני מודה לך סוזנה על השתתפותך אצלי בבלוג, אשר משקפת את העבודה המשולבת של המקצועות שלנו ביום יום במכונים הטיפוליים, וגם בקליניקות עצמאיות- הפיזיותרפיה ההתפתחותית והריפוי בעיסוק.

אם יש לכם שאלות בנוגע לנושאים שהועלו פה, לסוזנה או אליי, אתם מוזמנים להעלות פה בתגובות, ושתינו נענה בשמחה.

בנוסף, אתם מוזמנים להרשם לעדכונים אצלי בבלוג- למעלה מצד שמאל בדף, וכמובן להכנס לדף שלי בפייסבוק, לעשות לייק ולהתעדכן ברעיונות וטיפים..

שתהיה שנת לימודים טובה לכל הילדים, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.