ארכיון הקטגוריה: הרצאות ופעילויות להורים

התינוק בן שנה לא מתישב ולא נעמד. האם מותר להעמיד אותו?

פעוטות רבים בגילאי שנה עדין אינם מתיישבים ואינם זוחלים. לרוב בדיקת הרופא תקינה- יתכן שתמצא גמישות יתר, והמלצת הרופא תהיה לפנות לפיזיותרפיה התפתחותית.

הפיזיותרפיסט/ית ההתפתחותי/ת פוגש/ת את ההורים וממליצ/ה להם, בין השאר (ללמד את הפעוט כיצד להתיישב למשל) להעמיד את הפעוט על רגליו בתמיכה מול רהיט – והורים רבים נלחצים ומיד שואלים שתי שאלות:

1)האם מותר להעמיד את התינוק לפני שנעמד?

2) האם זה לא יגרום לו 'לדלג' על שלבים?

התשובה הקצרה היא 1) כן  2) לא.

התשובה המלאה הינה שההתפתחות מתרחשת בצורה הדרגתית אולם שלבי ההתפתחות המוטורית פעמים רבות חופפים האחד לשני ואף אינם לפי סדר קבוע של 'מדרגות'. יש תינוקות שייעמדו לפני שיזחלו, ויש תינוקות שיתיישבו, יזחלו וייעמדו באותו יום או בתקופה קצרה יחד.

קצת רקע ואז נחזור לעניין העמידה: חשוב הוא שתינוקות ופעוטות יהיו מאוד פעילים ותנועתיים לאורך היום. התינוק אמור לבצע חזרות רבות של היכולות המוטוריות שלו. היכולות האלו הינן חלק מכלל ההתפתחות שלו – במשחק, בקוליות ובקשר עם האחר.

בגילאי  9-13 חודשים התינוק אמור להיות בעל יכולת לשנות בעצמו את המנח שלו(למשל להתיישב ולשוב לשכיבה, ובהמשך סביב גיל שנה להעמד ולשוב לישיבה). אם נראה כי הוא עדיין לא בכיוון, ניתן לגשת להערכה וטיפול התפתחותי של איש מקצוע מורשה משרד הבריאות- פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת.

אם יש לנו פעוט שאינו מאוד תנועתי, הפיזיותרפיה ההתפתחותית תציע לכם פעילויות ורעיונות איך לעודד את התינוק, דרך הנאה וענין לבצע חזרות רבות ככל האפשר של המיומנויות המוטוריות, תוך התייחסות לרכישת אבני הדרך גם בקוליות ושפה, תקשורת עם האחר ומשחק תואם גיל.

אבל למה להעמיד לפני שנעמד?

תרגול במנח זקוף לפעוט בן שנה מאפשר יתרונות רבים בהבטים רב תחומיים:

  • מערכת שיווי המשקל עובדת עם שרירי היציבה העמוקים ! דרך מנח זקוף הפעוט מקבל בקולטנים הנמצאים באוזנו תחושה חשובה של המנח המועדף עלינו בני האדם: מנח זקוף. כתוצאה מכך הוא מפעיל יותר את שרירי היציבה שלו – כלומר המנח משפיע על היציבה! ולא נחכה עד ש'יתחזק' כדי שיקבל את המנח הזקוף.
  • מבחינת תרגול שיווי משקל הוא חש את תנודות גופו (חשוב מאוד להבין מהפיזיותרפיסטית ההתפתחותית המטפלת באיזה חלק בגופו יש לתמוך או לגעת, כדי לתת לו ביטחון ויציבות ולסייע לו לפעול- כלומר לא להיתלות עלינו או על הרהיט). הדרך בה אנו מארגנים את הסביבה לעמוד, לפי ההדרכה הספציפית המתקבלת – מאוד משפיע על התוצאה. ידוע כי התינוק וגופו מגיבים אחרת לסביבות שונות ולמשימה שונה.
  • בהבט החברתי הפעוט מקבל הזדמנות להיות במנח זקוף יחד עם בני גילו ובני משפחתו. מנח זה מספק לפעוט בן שנה אושר גדול ותחושת הצלחה, כמעט כל התינוקות שאנו מתרגלים איתם העמדה בחדר הטיפולים כל כך נרגשים ורוצים להמשיך עוד ועוד. המוטיבציה להישאר במנח זה עוזרת לחיזוק הגוף תוך כדי משחק תואם גיל – למשל לעמוד מול הספה ולהפיל ממנה את הצעצועים שמונחים עליה לרצפה…
  • בהמשך למשחקים שהפיל מהספה, כשהתינוק משחק בעמידה הוא משכלל את התפיסה שלו במרחב והבנה של המרחב. המשחק מקבל תפנית והזדמנות לאתגרים חדשים.
  • בהבט התקשורתי מנח זקוף מאפשר גם לראות את הסביבה בצורה חדשה ואף לתקשר אתה אחרת. המנח הזקוף מסייע לסרעפת לרדת ולפתח נשימה ופיתוח קוליות חדשה- בדיוק בגיל שבו מתחילות מילים ראשונות.
  • השלד של הפעוט נבנה כעת, ומנח העמידה מאפשר לעצמות של הפעוט להתפתח ולהשתנות, בהתאם לתהליכים הטיפוסיים שלהן.

האם יש סיכוי שהתינוק שלי יוותר על זחילה?

  • בדרך כלל לא, המנח הזקוף יחזק אותו, ישמח אותו ויוסיף לו מוטיבציה וענין ובהמשך ככל הנראה יזחל וכנראה גם יילך לאורך רהיט ('שיוט') באותו הזמן (מסיבות ביומכניות של השרירים שלו)
  • בנוסף, הפיזיותרפיסטית תמשיך לתרגל את השכיבה והישיבה (ובעיקר ההתישבות והיציאה ממנה. פוסט נושא כאן)

ואם התינוק שלי לא נעמד כי אינו מוכן לעמידה? ואם יש קשיים רבים בהעמדה שלו?

  • זו הסיבה שהפניתי אתכם לפיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת. הערכה ספציפית של ילדיכם, תוך התייחסות לכל תחומי החיים (רקע של ההריון והלידה, מסגרת חינוכית, אחים בבית, האם נמצא הרבה בפעילות או לא, איפה טכנית הוא משחק בבית ועוד…) תאפשר הדרכה ספציפית ומותאמת לפעוט. שימו לב שפניתם למטפל עם רישיון משרד הבריאות. איש מקצוע התפתחותי מוסמך, בעל ידע רב תחומי בהתפתחות טיפוסית ולא טיפוסית, אשר יספק לכם תמיכה והדרכה לפעילות שאותה הפעוט שלכם צריך. אין פה טיפול ב 'שיטה' אחת: המקצוע מאפשר שלל טכניקות ולכל ילד ההמלצות יהיו מעט שונות.

בתמונה: דוגמא להעמדה בתמיכה מסויימת של רהיט וידי ההורה. לכל תינוק תנתן הדרכה שונה בהתאם לתכונותיו, אופיו וסביבתו (התייחסות התפתחותית רב תחומית) 

התינוק שלי בוכה איך שאנחנו מגיעים לטיפול. אני חושב שהפיזיותרפיסט/ית לא טוב/ה.

  • המטרה בפיזיותרפיה התפתחותית היא לעודד מוטיבציה וענין ודרכם לשפר את התנועה. אנו מאוד משתדלים להנות עם התינוקות, להציע משחקים חדשים וחדרים מענינים ולעשות לכם ולתינוק כיף תוך כדי הפעילות.
  • אבל,  לפעמים התינוק חושש מהחדר החדש, מההתבוננות בו, משהייה במנחים שאינם מוכרים (לעמוד?!), מדרישה להיות בתנועה או לנסות משהו חדש.
  • ולעיתים…ההורים חוששים והתינוק מגיב גם אליהם.
  • ולכן, אם אתם מרגישים שההדרכה שניתנת לכם ברורה, לא נורא אם התינוק פחות משתף פעולה בחדר הטיפולים. מה שחשוב הוא שאתם תבינו ותיישמו בבית (וגם במעון אם אפשר קצת להדריך את הצוות!) את הרעיונות החדשים, בנחת בלי לחץ – אבל בהרבה התמדה !

מקווה שעניתי לכם על השאלות! ואם יש עוד, תגיבו פה בתגובות או בדף שלי בפייסבוק.

פוסט שימושי בנושא טיפים לשיפור עמידה בבית בשימוש באביזרי יום יום – פה

לעדכונים קבועים – הרשמו לבלוג!

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

חציית קו אמצע בתינוקות

הפעם חברתי הפיזיותרפיסטית מיכל נעם הצטרפה לכתוב איתי פוסט מרגיע לכל ההורים לתינוקות! ננסה לעשות קצת סדר בבלגן ולאפשר אויר לנשימה לאימהות ואבות מודאגים, שנאמר להם שתינוקם אינו חוצה את קו האמצע או אינו מפעיל את 'מערכת ההצלבות'. כמה טיפים בסיום, כמובן.

פוסט זה הוא חלק מקבוצת פוסטים שבאו לתת ידע ולהרגיע הורים (ולספק מידע מבוסס מחקר) במקרה הצורך:

פוסט בנו

חציית קו אצמע

אז הדאיגו אתכם עם מושג בשם 'מערכת ההצלבות' ? נא להרגע. זוהי מערכת built in בגופינו…בהקבלה למערכת הפעלה שבאה עם המחשב אנו נולדים עם מערכת הצלבות מובנית – המוח!! אונה ימנית אחראית על צד שמאל ושמאלית על צד ימין.

אז…. מהו קו האמצע? קו האמצע, הינו קו דמיוני החוצה את גופינו, מלמעלה למטה, מחלק בצורה שווה את צד ימין ושמאל.

מהי חציית קו אמצע? היכולת לבצע תנועות עיניים, ידיים או רגליים (גם לשון..) מעבר לקו האמצע של הגוף. היכולת להעביר יד מעבר לקו זה דורשת תאום ותכנון ברמה המוחית – מתחיל בחצי השנה השנייה לחיים (מתחיל כבר בזחילה, במעבר מישיבה לזחילה, בהושטת יד לצד הנגדי בישיבה…)

ראשית, בואו נבין את רצף ההתפתחות המוטורית בקצרה: כשהתינוק נולד, תנועותיו הראשוניות הינן בעיקר במישור 'כיפוף ויישור'. סביב גיל חצי שנה, מתפתחת תנועה נוספת במישור הצדי– למשל בסיבוב 'מחוגה' בשכיבה על הבטן ולאחריו מצטרפת ה'רוטציה' בגוו (כאשר האגן מיוצב והכתפיים מסתובבות לצד או ההיפך- הכתפיים מיוצבות והאגן נע לאחד הצדדים) – זו מהווה בסיס חשוב ברכישת היכולת לחצות את קו האמצע…

מתי מתחילה חציית קו האמצע? חציית קו האמצע מתחילה כשהתינוק משכלל את היכולת להעביר חפצים בין ידיו. נוכל להבחין בה לרוב סביב גילאי 9-12 חודשים, למשל כשהתינוק יושב ומשחק, ומקיש משחקים בידיו (חפץ בחפץ). הוא נשען בישיבה על יד אחת והושטת השנייה לעבר המשחק במין 'אלכסון' (זה משמעותי להשגת תנועה במרחב – ביכולת של התינוק לעבור מישיבה לעמידת שש בצורה יעילה). פיתוח יכולת זו תבשיל ותשתכלל בהמשך, לאורך שנות חייו הראשונות.

האם ההורה צריך לאמן את הילד שלו בתחום? אם קראתם שעליכם להצליב לתינוק ידיים ורגליים כדי לפתח לו את מערכת ההצלבות, דעו כי זו מתפתחת באופן טבעי אצל תינוק טיפוסי שמגדלים אותו בסביבה טיפוסית שמעודדת תנועה. המלצות וטיפים להורים לגבי סביבה שכזו – בעוד שתי פסקאות.

מה קורה אם התינוק שלי חוצה קו אמצע רק בשכיבה על הגב לדוגמא, ולא בישיבה? לא לדאוג! זהו תהליך ואנו לא מצפים לראות אותו בכל מנח של התינוק, בגילאים צעירים כל כך.

האם צריך לבדוק חציית קו אמצע בתינוק בשנה הראשונה לחייו? כמו תמיד, יש בארץ למיטב דעתנו, הצפה של ההורים במונחים 'מקצועיים' ושימוש בהם בכל מיני הערכות לתינוקות על ידי אנשים שאינם בעלי רישיון מקצועי של משרד הבריאות. התשובה היא שבדרך כלל לא. מגיעים אלינו לקליניקות הורים עם דאגות ולחץ רב, עקב משפטים ששמעו בסביבתם כמו 'התינוק אינו חוצה קו אמצע בשכיבה על הבטן על כדור פיזיו'. חשוב לדעת שההתפתחות הינה מורכבת ממאפיינים רבים. אם כבר לפנות לבדיקה – בואו נתחיל ברופא הילדים, ובהחלט ניתן בפיזיותרפיסט התפתחותי, איש מקצוע מוסמך ומורשה שיעריך את התינוק באופן רב תחומי, יראה את כל היכולות היפות של התינוק, ויתייחס לקשיים שעולים בצורה מקצועית ובמקרה הצורך ישלב הערכה וטיפול עם אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים נוספים (במקרה זה מרפאים בעיסוק התפתחותיים שעובדים עם תינוקות).

ומה הטיפול? ראשית הטיפול מתייחס לקשיים תפקודיים שעולים אצל הילד, ולא למושגים 'נטו'. כלומר, אנו מבינים שלתינוקות וילדים יש קצב ורצף התפתחות שונים, ויש טווחי זמן רחבים שמאפשרים שונות בהתפתחות. אם נבחין בקשיים תכל'ס, אליהם נתייחס. וכמובן הטיפול כולל הדרכה למשחקים משותפים כיפים שמתאימים לגילו ולתחומי העניין של הילד והפעוט.

כיצד הסביבה יכולה לקדם? להורה בפרט, ולמשפחה והסביבה הקרובה בכלל, יש תפקיד ביצירת סביבה מקדמת התפתחות. זו מאפשרת לתינוק להתנסות ולשכלל את יכולותיו.

אז הנה הם באים: טיפים להורים לתינוקות:

  • מתן סביבה המאפשרת תנועה לתינוק השוכב על גבו ובטנו. צעצועים במיקומים שונים ולא רק מלפנים.

  • בתינוקות צעירים, בחצי השנה הראשונה לחיים, לפני שהם נעים במרחב בעצמם – מתן מגע באופן קבוע לתינוק, שנעים לו והוא נהנה ממנו – עוזר לתינוק להרגיש את גופו ולהכיר אותו (למשל עיסוי תינוקות, מגע תוך שיר או משחק) שנחמד לשני הצדדים שנמצאים באינטראקציה. שימו לב- מגע לתינוק שלא פנוי באותו רגע, או הצלבת יד ורגל מהירה/פתאומית/פאסיבית ללא הזדמנות לזמן עיבוד המידע החדש- לא יקדמו למידה.

  • תינוק יושב- מתן משחקים בצדי הגוף ולא רק בין רגליו, מאפשרת לתינוק להעביר משקל לצדדים ולהתנסות בחציית קו האמצע.

  • הושבת התינוק בתמיכה על ההורה, פותחת מישור חדש ועמו עולם שלם של למידה ומאפשרת הזדמנויות לחציית קו האמצע

  • הושבה מותאמת בכיסא אוכל, מאפשרת לתינוק חוויה תחושתית ותפיסתית חדשה, וכך יוכל להאכיל עצמו ולחקור את האוכל בידיו – בצורה שמזמנת חצייה ספונטנית של קו האמצע. זו תלך ותשתכלל עם השנים, גם בציור ובפעילויות שונות של ידיו.

חשוב מאוד לזכור כי קשת ההתפתחות התקינה הינה רחבה וכי לא כל "עיכוב" או איחור דורשים התייחסות טיפולית. ולכן, אם יש לכם שאלה הנוגעת להתפתחות תינוקכם או שברצונכם לקבל הדרכה בנושא משחק ויצירת סביבה מוטורית מקדמת אנא התייעצו עם פיזיותרפיסט/ית ילדים הקרובה למקום מגורכם.

תודה רבה למיכל נעם על השתתפותה בפוסט חשוב זה! מיכל נעם הינה פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית מורשית, בעלת רישיון ישראלי ואמריקאי. מטפלת בתינוקות וילדים באזור תל אביב והמרכז. בעלת תואר שני מאוניברסיטת NYU (ניו יורק) בארה"ב והינה חברה בהנהלת העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל. בעלת הכשרות רבות בהתפתחות הילד. לאתר של מיכל לחצו כאן  ולדף הפייסבוק שלה (שמלא בטיפים טובים והרגעות להורים) – כאן

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בצפון

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בכפר יהושע

מקווה שנהנתם! מוזמנים להישאר בקשר ולהרשם לבלוג (במשבצת משמאל לפוסט או מתחתיו מהנייד), וכן לעקוב בדף הפייסבוק שלי.  חדש! יש לי גם פינטרסט! להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

סקי ומחשבות על למידת מיומנות מוטורית חדשה אצל ילדים

בחופשת חנוכה הזו בחרנו להתנסות בחוויות למידה של מיומנויות מוטוריות חורפיות חדשות, 

תוך שאני מנסה מאוד לשמור על קצב מול הילדים שלי (האתגר האמיתי….), לא יכלתי להפסיק ולהתפעל מיכולות הלמידה המוטורית של ילדים.

למידת מיומנות חדשה של תנועה דורשת הבנה, מוטיבציה, חזרות ותרגול.

למידה מוטורית מאתגרת

למדתי המון מצפייה בילדיי: הם בכלל לא הבינו מה המדריך אומר להם! אבל היתה התלהבות ורצון (מוטיבציה!), הם התבוננו בו ובאחרים, הקשיבו לגוף שלהם, והצליחו להסביר לי מה הם עושים (כשהם הסבירו לי במילים שלהם, הם יכלו להפנים את הלמידה).

למידה מוטורית היא מושג מקצועי, שמאחוריו תאוריה ומחקר רב.  מוגדר בתור 'סדרת תהליכים פנימיים הקשורים לתרגול או התנסות המובילה באופן יחסי לשינויים קבועים ביכולת להתנהגות מיומנת'

ובמילים אחרות – כאשר תהליכים מורכבים במוח מתרחשים בתגובה להתנסות ו/או תרגול של יכולת מסויימת המובילים לשינויים במערכת העצבים המרכזית המאפשרים את הפקת היכולת המוטורית החדשה.

ישנם שלבים שונים שמהווים את תהליך הלמידה המוטורית, עד שהופכת לשוטפת ואוטומטית ממש. רוב הישראלים בחופשות הסקי ממש מתפעלים מילדים ומבוגרים מקומיים שגולשים בצורה אלגנטית ושוטפת, שנראה כי אינם משקיעים כלל מחשבה ומאמץ בגלישה במסלולים מאתגרים. אבל עלינו לזכור כי למקומיים יש שנים של תרגול וחשיפה, לעומת מי שמגיע אחת לתקופה.

ומפה מחשבות על העבודה בקליניקה:

גם בפיזיותרפיה ההתפתחותית, כשאנחנו מלמדים ומתרגלים מיומנויות חדשה עם הילדים (ריצה, קפיצה, גלגול ועוד), אנו ראשית זקוקים למוטיבציה! וכמובן לתרגול רב, וגם בהחלט ניתן לשלב בהמשך שיח על הפעילות- אנו יכולים לחשוב עליה, לדמיין אותה ולתקן טעויות דרך ניתוח התנועה (גם בגיל ארבע, עובד נהדר).

ועוד כמה תובנות שקשורות לבית:  אנחנו כהורים לפעמים זקוקים לפעמים לזכור שלא לכל ילד לוקח אותו הזמן ללמוד מיומנות מוטורית חדשה.

כדאי לתת לתרגול מקום וזמן, ופניות. למשל ללכת הרבה לגן השעשועים, לדלג באופן קבוע יחד על המדרכה, לאפשר לילדים לתרגל באופן קבוע רכיבה על אופנים, גלגיליות ועוד. 'פעם ב' לא תמיד מספיק לילדים.. רובנו זקוקים לתרגול רב, והתוצאות – יגיעו, בינתיים לעודד, להתלהב  ועם ההצלחה תעלה עוד ועוד המוטיבציה!

ומה עושים בארצנו מעוטת השלג בחורף? כשפחות מדלגים ויוצאים לגן השעשועים? מומלץ לצאת להליכות מרגיעות כשהשמש יוצאת לביקור, לתרגל קפיצות בשלוליות (בטח, עם מגפיים), אפשר לקנות הביתה טרמפולינה קטנה ולאפשר לילדים לקפוץ בנחת בהשגחה, להניח חישוקים למסלול קפיצות בבית, ועוד ועוד….

חורף נעים וחמים,

גליה

לדף הפייסבוק שלי – פה

ביבליוגרפיה: Physical Therapy for Children.  Campbell, S.K. et al. 2006. pgs. 76-90

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

 

אופני איזון – ולמה זה פשוט אדיר

Untitledאופני איזון הם בעצם אופניים ללא פדלים. בהמשך ישיר לבימבה, אופני האיזון מספקים לילד הכנה מצויינת ללמידה ותרגול עתידיות לרכיבה על אופניים. דרך תרגול שיווי המשקל וניווט האופניים, סיכוי גדול שנצליח להמנע בעתיד מהצורך לרוץ אחרי הילד תוך אחיזת מקל המטאטא המפורסם..

זהו פוסט המשך בסדרת 'האבולוציה של הבימבה' – מבימבה לאופניים:

פוסטים נוספים בסדרה:

  • למה בימבה? על בימבות למיניהן בכל הגילאים
  • קשיי התנהלות של ילדים עם בימבות ואופניים – פוסט טיפולי – בקרוב!

מהם היתרונות בקניית אופני איזון לעומת אופניים עם פדלים וגלגלי עזר?

  1. לרוב רוכשים אופני BMX גבוהים מדי כדי שהילד יוכל לפדל בנוחות. החסרון בכך הוא שכשהילד באמת יצטרך ללמוד לרכב על אופניים על פדלים, הדרך המהירה ביותר לעשות זאת היא באופניים נמוכים שבהם כפות רגלי הילד נוגעות לחלוטין ברצפה.
  2. הפידול של אופניים עם גלגלי עזר מעייף, לא מאוד מתגמל (קשה לעשות פניות חדות ולרכב מהר) – ולכן יתכן שלא תשתמשו בהם באופן יומיומי
  3. אופני איזון לא תופסים מקום וניתן לקחת אותם בסל התחתון של עגלת התינוק של האח, בבגאז' האוטו, ולאחסן בקלות
  4. אופני איזון מספקים לילד הכנה מושלמת לרכיבה על האופניים בעתיד – תרגול שיווי משקל, שליטה בכידון, ועוד
  5. אופני איזון מספקים חיזוק ופעילות שרירית מצויינת, תוך יציבה טובה (לעומת מנחים מאומצים לעיתים קרובות באופניים עם גלגלי העזר)

אז מתי מומלץ לרכוש לילד את אופני האיזון?

אני יודעת שהחנויות מלאות באופני איזון קטנטנים, ייעודיים לגילאים צעירים, מגיל שנתיים ואף לפני. אולם, אני ממליצה להתאפק ולהמתין לפחות יום הולדת 3 (למוטוריים ביותר), ולשאר הילדים עד גיל ארבע. עד לגילאים אלו הוצעו בפוסט הקודם למה בימבה, הצעות לבימבות מגוונות וכייפיות.

מדוע? מפני שאם הילד לא בשל לרכיבה כזו, הוא יכול לזנוח מהר את האופני איזון (שהיו אולי יקרים), ולא לשוב אליהם יותר בעתיד. ולפעמים כשכבר ירצה, הם כבר לא יהיו מותאמים לגודלו.

מתלבטים לגבי התזמון מתי להתחיל? תמיד אפשר לנסות את אופני האיזון של החבר, זה כמובן יוצר אקסטרא עניין, (תכלס)..

איך רוכבים על אופני איזון?

ראשית חשוב שהילד יגיע עם כפות הרגליים שלו בנוחות אל הרצפה. שווה גם לתת לילד להתנסות ולבדוק בחנות לפני שקונים.

כדאי לדעת – רוב הילדים בתחילת הדרך הולכים עם אופני האיזון בין הרגליים, ולאט לאט מתחילים להתכופף ולשבת על המושב (זה בסדר שהוא טיפה נמוך, על הברך להיות מעט כפופה!). בהמשך תנועת הדחיפה הופכת שוטפת ורציפה, והם דוחפים שתי רגליים יחד/ רגל רגל לסרוגין ומדי פעם מרימים אותן, ומרגישים את האתגר בהשארת האופניים במרכז (כיף אדיר!)

כלומר, חשוב לאפשר לילד להתנסות בהם באופן קבוע (פשוט לקחת אותם בבגאז') ובכל הזדמנות, גן שעשועים, פארק וכו' להציע לו אותם. ההתחלה לפעמים קצת איטית, וצריך סבלנות וכמובן – בלי ללחוץ ומומלץ להמנע ממשפטי 'ריגשי' ('האופני איזון עלו הרבה כסף אתה חייב לנסות').

איזה סוג מומלץ? מאלומיום או מעץ?

לגבי הסוג עצמו – לפעמים אין בחירה, מה שיש זה מה שיש (וזה גם מצויין! כי יש!). אבל, לטובת ההורים שמכינים רשימת משאלות ליום הולדת: הנה ההמלצות הבאות-

אופני איזון מעץ

P60803-1424אופני האיזון מהעץ הם ככל הנראה המקור, ואני מחבבת אותם מאוד.

הם אמנם כבדים יותר, ועלולים להוות בכך מכשול לילדים מסויימים בגילאי שלוש (כי קשה להרים אותם כשנוטים הצידה)- אולם בגיל ארבע הן נפלאים ממש מבחינת המשקל- הם מסייעים לילד לשמור על איזון טוב יותר מאופניים בעלי משקל 'נוצה'.

שווה לשקול אופני עץ במקרים הבאים:

  • ילד מעל גיל ארבע
  • ילד מגיל ארבע שבמיוחד אנו רוצים לשפר את יכולות שיווי המשקל שלו
  • ילד גבוה (לעומת אופני האלומיום שבחלקם הגדול נמוכים)

חסרונות – לפעמים הכיסא שאינו ממש מרופד, לא נוח לילד (אפשר לרפד קצת לבד).

אופני איזון מאלומיניום

אופני האיזון מאלומיניום מגיעים במידות שונות, לילדים בגילאים שונים ובגובה שונה. הם קלים (גם להורה שסוחב 🙂 ) ולפעמים המושב שלהם מרופד טוב יותר משל אופני העץ.

מתאימים לילדים שאוהבים מהירות, מחפשים אתגרים ובכלל מאוד מוטוריים.

חסרונות – לרוב נמוכים מדי, גם אם המושב בגובה משתנה, צריך לוודא שיספיק לכמה שנים  לילדכם.

אופני האיזון בתמונה הם של חברת סטריידר. יש חברות נוספות:

לעומת הדגמים הפשוטים יותר שיימצאו ברוב חנויות הצעצועים, בחנויות אופניים 'מקצועיות' תוכלו למצוא אופני איזון מאלומיניום של חברות שונות, גבוהים יותר, יציבים יותר, חלקם עם בלמים, מגיני ידיים, מושב מרופד ועוד (כמובן שהכל מתבטא במחיר..)

בטיחות…בטיחות –

אלו אופניים לכל דבר! קסדה חובה! מומלץ לתרגל במקומות בטוחים – פארקים, מדשאות, רחבות גדולות. לא מומלץ לתת לילד שובב לרכב עליהם ברחובות צפופים עם מדרכות מלאות באנשים – מזל שנוח לשאת אותם עד הפארק.

כמה זמן עם האופניים? כיצד עוברים לאופניים רגילים ?

ניתן לתת לילד שמנווט אופני איזון בצורה מיומנת, וממש בקלות- אופניים נמוכים עם פדלים (כדאי מאוד שרגליו ידרכו לגמרי ברצפה). סיכוי גבוה שיצליח מהר לרכב לבדו.

לא, אין מה לדחוף אותו ! להפך, הוא יודע את השלב האמצעי, הוא צריך להבין בעצמו את ההתחלה והסיום וגם את הברקס שעושה הפידול ההפוך. שימו אותו באזור עם ילדים רוכבים, מסביבם – צופה בהם ותנו לו לנסות.

הערה מעניינת- יש ילדים שכבר בגיל חמש וחצי עברו בקלות לאופניים עם פדלים ועדיין יעדיפו את האיזון. לא להיבהל או להתבעס, אופני האיזון מאפשרים לילדים ביטחון מצד אחד, ומהצד השני מהירות וקצב כאלו, עד שקשה להתחרות בהם…

מקווה שהפוסט ענה על כמה שאלות, מוזמנים להגיב עליו, לשתף תמונות, סרטונים פה באתר או בדף הפייסבוקי שלי – בקישור הזה.

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

למה בימבה ?

בימבה מהווה את אחד הצעצועים האהובים והשימושיים שיש לתינוקות. הכירו את 'האבולוציה של הבימבה' : ובמילים אחרות: מה יתרונותיה, ומהן ההמלצות החל מקבלת הבימבה הראשונה ועד לרכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר

פוסט זה הינו חלק מרצף של פוסטים בנושא: האבולוציה של הבימבה

הפוסטים הבאים –

  • פוסט בנושא אופני איזון – והמעבר לאופניים
  • פוסט בנושא קשיי התנהלות של ילדים עם אופניים – בקרוב!

ראשית, למה בימבה?

התרומה שמספקת הבימבה להתפתחות התינוק והילד ממש מעלות אותה לראש רשימת המתנות של יום הולדת שנה:

  • בימבה מספקת לפעוט גרייה תחושתית משמעותית של תנועה במרחב – גם מבחינת כיוון ומהירות ואף תחושה עמוקה במפרקי גופו
  • בימבה משכללת תאום עיניים- רגליים וידיים
  • בימבה מחזקת שרירים ברגליים ובעיקר בגוו (באמצע הגוף – גב ובטן)
  • מאפשרת תרגול של ניווט במרחב ופיתוח תפיסה מרחבית
  • מתרגלת תגובות שיווי משקל ותגובות הגנה של הגוף באבדן שיווי משקל
  • מהווה הכנה לרכיבה על אופניים – מלמדת שליטה בכידון ובו זמנית תנועת ראש ורגליים שונה (כשחלקים שונים בגוף עובדים יחד, אולם בתנועות שונות האחד מהשני)

מתי מתחילים לרכב על בימבה ?

אפשר להתחיל כשהתינוק/פעוט מתחיל ללכת סביב רהיטים בחופשיות (כלומר גם כשעדיין לא הולך, אלא אוחז בידיו ברהיטים והולך ביניהם). אין ספק שזה תלוי בילד ובסביבתו – לעיתים פוגש בימבה כבר ממש בבגיל צעיר בבית, מהאחים, או בחצר בימבות בגן – ומתחיל לזחול איתן.

איך לבחור בימבה?

מגוון הבימבות עצום – יש בימבות בכל הצבעים, המותגים והחומרים (עץ, פלסטיק, אלומיניום ועוד). יש מנגנות, מאירות, מתקפלות, עם ובלי מקל או משענת הניתנת לדחיפה מאחור. יש הבאות עם טבעת הגנה באזור הכיסא.

  • עדיף להשגיח בעצמנו ולוותר על טבעת ההגנה שמסביב לכיסא. המטרה היא שהילד ירכב על הבימבה אבל חשוב מאוד לדעת לעלות ולרדת ממנה בחופשיות. גם על הרגליות (אם קיבלתם) לוותר. להתחיל עם בימבה כשהילד כבר יכול להסיע ולשמור על עצמו יושב בה.
  • אין באמת טעם בלחצנים וניגונים, במיוחד אם המחיר משחק תפקיד. עדיף לחסוך את הכסף ולהשתמש בו להמשך (יש פה התקדמות מבימבה לבימבה ל'מתקדמים', לא לשכוח..)
  • חפשו בימבה בגובה שבו העקבים של הילד יהיו על הרצפה, כדי שהדחיפה תהיה יעילה יותר
  • עדיף להתחיל עם בימבה יציבה, יש מעץ מאוד נחמדות – עדיף להתחלה ארבעה גלגלים ליציבות ונוח שיש משענת שהילד יכול לאחוז בה ולדחוף אותה בהליכה לפנים
  • יש בימבות רגילות, פשוטות ביותר – עם מקל נשלף להורה. נוח מאוד לצאת עם כזו לטייל. לעומת כל ה'תלת אופן' למיניהן, פה הילד דוחף בעצמו ואתם ההורים רק משגיחים ביד 'חלשה' ופחות מנווטים או דוחפים.
  • כשהכיסא יכול לעלות ואפשר לשים צעצועים ב'סליק' – זו אטרקציה שלא נס ליחה (ו-כן, המפתחות של האוטו אולי יהיו שם.. אל תשכחו בפעם הבאה שייעלמו לכם ( 😉 )

אז יש בימבה והילד בעניין. מה עכשיו?

כמה דגשים:

  • רוב הפעוטות רוכבים בתחילה לאחור. המתינו בסבלנות ואפשרו להם לחקור את הבימבה ככל האפשר, ועם הזמן יצליחו גם לנווט לפנים.
  • חלק מלמידה מוטורית (למידה מוטורית זה העיסוק של פיזיותרפיה התפתחותית) היא לשכלל את הידע שלמדת בסביבות שונות. ולכן לא מספיק שהילד רוכב על הבימבה בסלון. יתכן ואף נדמה לכם שכבר מיצה. קחו את הבימבה לסביבות בטוחות אחרות כגון גן שעשועים, חצר וכו' וככל הנראה תרוויחו הנאה והתרגשות מחודשים
  • אין ספק שרכיבה משותפת עם פעוטות נוספים מקפיצה את החוויה והעניין – קבעו עם הורים מהגן אחהצ ותרוויחו הנאה רבה, והזדמנות למשחקים חדשים ולמידה מהחברים.
  • הורים רבים שואלים אותי מה השלב הבא, איזה כלי רכב חדש לרכוש – לאחר שהפעוט כבר מנווט בבימבה בחופשיות (כמו כל יכולת מוטורית –  גם לרדת ולעלות מהבימבה, וגם לנווט אותה לוקח זמן). אנא, הצטיידו בסבלנות ואם הילד נהנה מהבימבה, תנו לו להתנסות בה ככל האפשר בלי לנסות להעביר אותו ישר 'לשלב הבא'

ובכל זאת, מה השלב הבא?

  1. ג'וק – בימבת חוץ כייפית שנוח לקפל ולשים בבגאז – בימבה ג'וק. שימו לב שלפעמים הגלגלים כ"כ מהירים שהיא
    עלולה להיות ממש לא מתאימה לצעירים מדי, או ההיפך: בזכות המהירות שלה הילד עוד בגיל שנתיים וחצי מעדיף רק אותה. 
  2. סביב גיל שנתיים וחצי – אני מאוד אוהבת את בימבת אופנוע 'יטבתה' – מאתגרת מבחינת שיווי משקל, מספקת יציבה חדשה לילד ובכלל ממש אהובה על ילדים. Untitled
  3. בימבה רחבה 'בימבה כיף' (לא אני המצאתי את השם..) – יכולה להיות כייפית בין גיל שנתיים וחצי לארבע (שאז יש לי המלצות נוספות). חיסרון – קצת כבד להסתובב איתה, ראיתי הורים שקשרו להגה שלה חבל כדי למשוך בעת הצורך – רעיון. 
  4. וכמובן אפשר גם טרקטורים ומכוניות גדולות עם פדלים (ממש לא ממונעים, כמובן שהמטרה שלנו פה היא תנועה ולא ישיבה פאסיבית!)
  5. ומה השלב הבא? גם קורקינט, אבל זה לא הנושא…. בתחום הבימבות, לגמרי אופני איזון!! עליהם תוכלו לקרוא בפוסט הזה (ובכלל אתם מוזמנים להרשם לבלוג ותקבלו במייל התראה על פוסטים חדשים )

רוצים לשאול שאלות ספציפיות על הילד שלכם והבימבות שלו? רוצים להראות את הילד שלכם מנווט בבימבה שלו? מוזמנים להעלות בתגובות או בדף הפייסבוק שלי – פותחת פוסט בנושא בדיוק בקישור הזה, בדף הפייסבוק שלי.

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.