הפעם אני שמחה להציג פוסט אורח שנכתב עם שרון מזעקי-צאיג, קלינאית תקשורת התפתחותית, בנושא הקראת סיפורים לתינוקות וילדים.

הזמנתי הפעם את שרון כדי להתייחס ליתרונות הקראת הסיפורים לתינוקות וילדים. ניתן רעיונות מה מתאים לגילאים שונים (כבר לתינוקות), ולסיום נשלח אתכם לרשימות המלצות נוספות עבורכם, וגם כדי שתוסיפו בעצמכם המלצות לשאר הקוראים…

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים אורחים שנכתבים יחד עם אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים נוספים:

• לחצו פה לפוסט על משחק ומשמעותו, גם בחדר הטיפולים, שנכתב עם סוזנה – מרפאה בעיסוק התפתחותית.
• פוסט על קשיי גמילה ותפקיד הפיזיותרפיסטית רצפת אגן לילדים – שנכתב עם יעל שלי – פה
• פוסט שנכתב עם מיכל נעם על חציית קו אמצע בתינוקות – פה 

חלק ניכר מהחוכמה והמסורת, עוברת דרך סיפורים. סיפורים שבעבר סופרו בעל פה, על ידי אימהות לילדיהן וסבים לנכדיהם, כיום מוחבאים בתוך ספרים- אגדות, רגשות, מחשבות ורגעים שונים בעולמם של הילדים.

הספרים מסייעים בהבנה טובה יותר של המתרחש סביבנו, עוזרים לנו לפתח דמיון ויצירתיות, מעשירים את השפה שלנו ומלמדים אותנו לאהוב את הקריאה עוד לפני שלמדנו באמת לקרוא.

רגע, מתי מתחילים?

כמה שיותר מוקדם! תינוקות רכים בני שלושה חודשים ייהנו מהניגון של הסיפור, מהחזרתיות ומהאינטראקציה האינטימית שנוצרת עם המבוגר (גם הגדולים יותר נהנים מכך! אולם זה מתחיל מוקדם. ממש…).

ככה זה אצל תינוקות של קלינאיות תקשורת…

כיצד בוחרים ספר ? המגוון כל כך הרבה גדול…

קודם כל חושבים על גיל הילד- ילדים צעירים יעדיפו סיפורים קצרצרים עם איור גדול ומעט מילים (“יש לי שיר”, “הטיול של רוזי”, “לבד על המרבד”).

מארז מקסים לפעוטות של מיריק שניר- מומלץ בחום

ככל שגדלים והשפה של הילד מפתחת כך גם האורך של הסיפור עולה. ילדים בני שנה עד שנתיים יאהבו ספרים שיש בהם חזרות (כמו ב”תירס חם” או “מעשה בחמישה בלונים”) או ספרים פעילים עם חלונות נפתחים (כמו “פינוקי”). ילדים בני 3-6 יחפשו בספר עלילה- בהתחלה פשוטה ואחר כך יותר מפותלת (כמו “לילה חשוך אחד” , “לקוף יש בעיה”. לגדולים יותר: ‘אבא עושה בושות’ ועוד…). תחומי ההתעניינות של הילד אף הם יסייעו בבחירת הספר המתאים: מפלצות, חיות או מסעות. לעיתים הספר יכול לסייע לנו, ההורים, בהסברים של נושאים מורכבים, כלידת אח או גמילה מחיתולים.

ומה עוד אפשר לעשות חוץ מלקרוא שוב ושוב?

מומלץ לשוחח תוך כדי הסיפור- לשאול מה רואים בתמונה, מה הקשר בין התמונה לסיפור, לפרש מילים חדשות ולא מוכרות, ולחשוב ביחד על חוויות דומות שהילד עבר. מומלץ לנסות להמציא סוף חדש, וכן לעודד את הילד לספר בעצמו סיפור שהוא מכיר. ליצירתיים שביננו: ניתן למצוא באינטרנט תמונות של דמויות הסיפור, להדפיס, לגזור ולהכין הצגה משלכם.

חוויה שאולי זכורה לנו כילדים, והיום פחות שכיחה- הספרייה! מקום מצויין לנהל שיח עם ילדינו: על הדרך נבחר ספר, וכן נוכל לגלות את העדפותיו, להעשיר את עולמו ולהפגיש אותו עם דברים שאהבנו כילדים (ובנוסף חסכוני ותופס פחות מקום בבית, מלקנות את כל סטימצקי…).

אנחנו מכירים את האימרה “תקרא, תצליח”, אנחנו מוסיפות: “תקראו, תצחקו, תבלו יחד, תהנו”. מי ייתן שכולנו כמו הרבה מהגיבורים נחייה באושר ועושר!

דבר הפיזיותרפיסטית 🙂 – שרון: תודה! חשוב ומעניין… שמתי לב שאתן הקלינאיות תקשורת, הופכות כל הקראת סיפור לדו שיח הדדי ומורחב, אני באופן אישי הייתי תמיד (אולי כמו פיזיו ‘קלאסית’), טיפה יותר ‘תכל’ס’… טוב שיש לי אתכן בסביבה (למשל בטיפולים משותפים בתינוקות וילדים), ללמוד וליישם גם בבית. 

הצגה שרצה אצלנו באופן קבוע

שרון מזעקי צאיג, היא קלינאית תקשורת ומומחית בהתפתחות הילד (MA), שותפה בקליניקת ‘שלבים’ בחיפה

לדף הפייסבוק של שלבים: 

 את שרון הכרתי כשלמדנו יחד את לימודי התואר השני, בתכנית הבינתחומית להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. זוהי תכנית בה לומדים מגוון מקצועות הבריאות המורשים, העובדים בהתפתחות הילד. יחד עשינו את מסלול התזה הארוך, ונותרנו חלק מחבורה מגובשת של קולגות 🙂 שנהנות להפגש, להתייעץ ולשתף פעולה מקצועית..

לכבוד הפוסט הזה אני פותחת בדף הפייסבוק שלי פוסט בנושא ספרים ייחודיים ואהובים, מוזמנים לעשות לייק לדף ולהתעדכן,

ניתן להרשם לעדכונים בבלוג – מצד שמאל למעלה בדף – בדרך עוד כמה פוסטים אורחים של קולגות ממקצועות הבריאות ההתפתחותיים.

כמובן, תגובות הערות והארות יתקבלו בברכה! להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.