שאלה שאני נשאלת עליה לא מעט בשנים האחרונות… היא חוזרת בוורסיות שונות-  ‘לתינוק שלי יש עדיין רפלקס מורו – מה עושים’ או – ‘כיצד אני מעלימ/ה רפלקסים של התינוק שלי ?’ 

בסיום הפוסט אתן המלצה לפעילות לתינוקות קטנטנים, שהינה מותאמת ומשמעותית ביותר להתפתחותם (וגם מוכחת מחקרית). החשוב ביותר – אין צורך בשום סדנה או קורס יוקרתי כדי לבצע אותה, ואין צורך ברכישה מוקדמת של ציוד.

נראה כי קיים שיח כזה על ‘העלמת רפלקסים של תינוקות’ – חשוב להקדים ולומר שהיום (טוב, כבר עשרות שנים), מתייחסים לרוב התנועות האופייניות ליילודים פחות כ-‘רפלקסים’ ויותר כ’תגובות ראשוניות’.

לא! לא ניתן ל’העלימן’! ולא, אין תרגול שאפשר/צריך לעשות כדי שיעלמו. הן מאפיינות חלק ממגוון התנועות איתן נולד התינוק הצעיר (ולא, אין ‘מלאי רפלקס’ שאותו צריך לסיים, כפי ששמעתי שנאמר לאחת האמהות)

בהמשך חלק מה’רפלקסים’ יעלמו מהעין ולעומת זאת נוכל להבחין במספר תגובות חדשות. וגם הן ישתנו עם התפתחותו הכללית, ובמיוחד עם הבשלת מערכת העצבים של התינוק. ניתן לקרוא עליהן בכל ספר בסיסי התפתחותי לאנשי מקצוע ולמתענינים בקהל.

תגובות אלו קיימות, ככל הנראה, להגן על היילוד והתינוק במצבים שונים, והן חוזרות ומופיעות באופן זהה פחות או יותר, בתנאים מסויימים ש’מפיקים’ את התגובה. ניתן להתרשם מהן לצורך הערכת התפתחותה של מערכת העצבים המרכזית אצל התינוק. בטיפת חלב, ובבדיקות השגרתיות של רופא הילדים נערכות בדיקות כלליות של התינוק
ואכן, לעיתים קרובות בדיקתן על ידי אנשי מקצוע (מקצועות הבריאות המורשים!) מסייעת להתרשמות על פעילותה של מערכת העצבים. האם על כל הורה להכיר את הרפלקסים ולבדוק אותם בעצמו (כי מציעים להם בלא מעט כתבות להורים באתרים הפופולריים) ?? אני ממליצה ש….לא. זאת מכיוון שיש צורך במיומנות בבדיקה, וכן גורמים רבים משפיעים על איכותה. ולכן גם רופא הילדים והפיזיותרפיסט ההתפתחותי מפנים לנוירולוג התפתחותי כשעולה חשד מה.

ולכן כשההורים חוששים כי משהו לא נראה תקין – שווה לפנות לאיש מקצועות הבריאות (שמכיר את ה’נורות האדומות’ למקרים מגוונים, וידע להפנות הלאה אם צריך). ולשאלה למי יש רשיון לטפל בתינוקות שלנו כתבתי בעבר בפוסט הזה

נושא נוסף ולא פחות חשוב –  השיח כבר התרחב הרבה מעבר ל’תנועות רפלקסיביות של היילוד’  — כיום אנו כבר יודעים שלתינוק הרך שרק נולד יש תנועות נוספות- שאינן ‘רפלקסים’, או ‘תגובות ראשוניות’. אלו הן תנועות ספונטניות, לא רצוניות, ואף הן מאפשרות חלון להבנת הבשלתה של מערכת העצבים המרכזית. מי שעבר הכשרה  יכול ללמוד מניתוח התנועות האלו הרבה מאוד על מצבו הנוירולוגי של היילוד, ויעידו על כך מחקרים רבים רבים בנושא (כדי ללמוד את השיטה עליך להיות איש מקצועות הבריאות המורשים הספציפיים ) General movements

ועכשיו אולי תשאלו –

אז אם לא צריך ‘להעלים לתינוק רפלקסים’, אז מה צריך לעשות עם התינוק היילוד? איך ‘מבשילים אותו’?

הנה ההמלצה העיקרית לפעילות משותפת עם תינוקות רכים:

בהתחלה, בשבועות הראשונים – מאפשרים לו סביבה חמה, תומכת, מלאה בגרייה מותאמת (לא מציפה ולא דלה מדי). היופי הוא לנסות לתפוס את רגעי הקסם האלו, שבהם הוא בשיא הערות שלו- ומשוחחים איתו, נוגעים בו במגע עמוק ומשמעותי, מחייכים אליו – ומחכים לתגובה ממנו: יוצרים דו שיח קטן. לא יאמן כיצד האינטראקציות האלו יוצרות קשרים משמעותיים במוח ובונות את מערכת העצבים המרכזית – תכף אשלח אתכם ללינק מדהים בנושא

הורים רבים ליילודים ‘מפספסים’ את רגעי הקסם האלו, שבהם התינוק ערני ביותר, ומנסים ליצור את השיחות איתו בזמן ההרגעה שלו, כשהוא כבר לא רגוע (ואולי קצת רעב או עייף). כמובן שאז זה פחות מצליח, וכמובן התינוק לא ממש פנוי ללמידה. שווה לנסות לא להניח את התינוק הקטן בכל פעם שהוא רגוע, כדי ‘להספיק משהו’, כי אלו החלונות הטובים ביותר ליצור תקשורת, ולתת לתינוק ללמוד את עצמו ואת העולם. דרך האינטראקציה התינוק לומד לא רק תקשורת, הוא מפתח את יכולותיו הרב תחומיות – ואף מכשיר חדשני לא יוכל לספק לתינוק את דרך הלמידה הזו.

אז בואו ונרד מרפלקסים של תינוקות , ונהנה מכל רגע 🙂

ואם יש לכם שאלות בנוגע לפעילות מותאמת בתינוקות קצת יותר גדולים – יש גם עבורכם סדנאות! לחצו כאן לפרטים.

כמו שהבטחתי – הנה לינק לסרטון מדהים בנושא

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.