התינוק בן שנה לא מתישב ולא נעמד. האם מותר להעמיד אותו?

פעוטות רבים בגילאי שנה עדין אינם מתיישבים ואינם זוחלים. לרוב בדיקת הרופא תקינה- יתכן שתמצא גמישות יתר, והמלצת הרופא תהיה לפנות לפיזיותרפיה התפתחותית.

הפיזיותרפיסט/ית ההתפתחותי/ת פוגש/ת את ההורים וממליצ/ה להם, בין השאר (ללמד את הפעוט כיצד להתיישב למשל) להעמיד את הפעוט על רגליו בתמיכה מול רהיט – והורים רבים נלחצים ומיד שואלים שתי שאלות:

1)האם מותר להעמיד את התינוק לפני שנעמד?

2) האם זה לא יגרום לו 'לדלג' על שלבים?

התשובה הקצרה היא 1) כן  2) לא.

התשובה המלאה הינה שההתפתחות מתרחשת בצורה הדרגתית אולם שלבי ההתפתחות המוטורית פעמים רבות חופפים האחד לשני ואף אינם לפי סדר קבוע של 'מדרגות'. יש תינוקות שייעמדו לפני שיזחלו, ויש תינוקות שיתיישבו, יזחלו וייעמדו באותו יום או בתקופה קצרה יחד.

קצת רקע ואז נחזור לעניין העמידה: חשוב הוא שתינוקות ופעוטות יהיו מאוד פעילים ותנועתיים לאורך היום. התינוק אמור לבצע חזרות רבות של היכולות המוטוריות שלו. היכולות האלו הינן חלק מכלל ההתפתחות שלו – במשחק, בקוליות ובקשר עם האחר.

בגילאי  9-13 חודשים התינוק אמור להיות בעל יכולת לשנות בעצמו את המנח שלו(למשל להתיישב ולשוב לשכיבה, ובהמשך סביב גיל שנה להעמד ולשוב לישיבה). אם נראה כי הוא עדיין לא בכיוון, ניתן לגשת להערכה וטיפול התפתחותי של איש מקצוע מורשה משרד הבריאות- פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת.

אם יש לנו פעוט שאינו מאוד תנועתי, הפיזיותרפיה ההתפתחותית תציע לכם פעילויות ורעיונות איך לעודד את התינוק, דרך הנאה וענין לבצע חזרות רבות ככל האפשר של המיומנויות המוטוריות, תוך התייחסות לרכישת אבני הדרך גם בקוליות ושפה, תקשורת עם האחר ומשחק תואם גיל.

אבל למה להעמיד לפני שנעמד?

תרגול במנח זקוף לפעוט בן שנה מאפשר יתרונות רבים בהבטים רב תחומיים:

  • מערכת שיווי המשקל עובדת עם שרירי היציבה העמוקים ! דרך מנח זקוף הפעוט מקבל בקולטנים הנמצאים באוזנו תחושה חשובה של המנח המועדף עלינו בני האדם: מנח זקוף. כתוצאה מכך הוא מפעיל יותר את שרירי היציבה שלו – כלומר המנח משפיע על היציבה! ולא נחכה עד ש'יתחזק' כדי שיקבל את המנח הזקוף.
  • מבחינת תרגול שיווי משקל הוא חש את תנודות גופו (חשוב מאוד להבין מהפיזיותרפיסטית ההתפתחותית המטפלת באיזה חלק בגופו יש לתמוך או לגעת, כדי לתת לו ביטחון ויציבות ולסייע לו לפעול- כלומר לא להיתלות עלינו או על הרהיט). הדרך בה אנו מארגנים את הסביבה לעמוד, לפי ההדרכה הספציפית המתקבלת – מאוד משפיע על התוצאה. ידוע כי התינוק וגופו מגיבים אחרת לסביבות שונות ולמשימה שונה.
  • בהבט החברתי הפעוט מקבל הזדמנות להיות במנח זקוף יחד עם בני גילו ובני משפחתו. מנח זה מספק לפעוט בן שנה אושר גדול ותחושת הצלחה, כמעט כל התינוקות שאנו מתרגלים איתם העמדה בחדר הטיפולים כל כך נרגשים ורוצים להמשיך עוד ועוד. המוטיבציה להישאר במנח זה עוזרת לחיזוק הגוף תוך כדי משחק תואם גיל – למשל לעמוד מול הספה ולהפיל ממנה את הצעצועים שמונחים עליה לרצפה…
  • בהמשך למשחקים שהפיל מהספה, כשהתינוק משחק בעמידה הוא משכלל את התפיסה שלו במרחב והבנה של המרחב. המשחק מקבל תפנית והזדמנות לאתגרים חדשים.
  • בהבט התקשורתי מנח זקוף מאפשר גם לראות את הסביבה בצורה חדשה ואף לתקשר אתה אחרת. המנח הזקוף מסייע לסרעפת לרדת ולפתח נשימה ופיתוח קוליות חדשה- בדיוק בגיל שבו מתחילות מילים ראשונות.
  • השלד של הפעוט נבנה כעת, ומנח העמידה מאפשר לעצמות של הפעוט להתפתח ולהשתנות, בהתאם לתהליכים הטיפוסיים שלהן.

האם יש סיכוי שהתינוק שלי יוותר על זחילה?

  • בדרך כלל לא, המנח הזקוף יחזק אותו, ישמח אותו ויוסיף לו מוטיבציה וענין ובהמשך ככל הנראה יזחל וכנראה גם יילך לאורך רהיט ('שיוט') באותו הזמן (מסיבות ביומכניות של השרירים שלו)
  • בנוסף, הפיזיותרפיסטית תמשיך לתרגל את השכיבה והישיבה (ובעיקר ההתישבות והיציאה ממנה. פוסט נושא כאן)

ואם התינוק שלי לא נעמד כי אינו מוכן לעמידה? ואם יש קשיים רבים בהעמדה שלו?

  • זו הסיבה שהפניתי אתכם לפיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת. הערכה ספציפית של ילדיכם, תוך התייחסות לכל תחומי החיים (רקע של ההריון והלידה, מסגרת חינוכית, אחים בבית, האם נמצא הרבה בפעילות או לא, איפה טכנית הוא משחק בבית ועוד…) תאפשר הדרכה ספציפית ומותאמת לפעוט. שימו לב שפניתם למטפל עם רישיון משרד הבריאות. איש מקצוע התפתחותי מוסמך, בעל ידע רב תחומי בהתפתחות טיפוסית ולא טיפוסית, אשר יספק לכם תמיכה והדרכה לפעילות שאותה הפעוט שלכם צריך. אין פה טיפול ב 'שיטה' אחת: המקצוע מאפשר שלל טכניקות ולכל ילד ההמלצות יהיו מעט שונות.

בתמונה: דוגמא להעמדה בתמיכה מסויימת של רהיט וידי ההורה. לכל תינוק תנתן הדרכה שונה בהתאם לתכונותיו, אופיו וסביבתו (התייחסות התפתחותית רב תחומית) 

התינוק שלי בוכה איך שאנחנו מגיעים לטיפול. אני חושב שהפיזיותרפיסט/ית לא טוב/ה.

  • המטרה בפיזיותרפיה התפתחותית היא לעודד מוטיבציה וענין ודרכם לשפר את התנועה. אנו מאוד משתדלים להנות עם התינוקות, להציע משחקים חדשים וחדרים מענינים ולעשות לכם ולתינוק כיף תוך כדי הפעילות.
  • אבל,  לפעמים התינוק חושש מהחדר החדש, מההתבוננות בו, משהייה במנחים שאינם מוכרים (לעמוד?!), מדרישה להיות בתנועה או לנסות משהו חדש.
  • ולעיתים…ההורים חוששים והתינוק מגיב גם אליהם.
  • ולכן, אם אתם מרגישים שההדרכה שניתנת לכם ברורה, לא נורא אם התינוק פחות משתף פעולה בחדר הטיפולים. מה שחשוב הוא שאתם תבינו ותיישמו בבית (וגם במעון אם אפשר קצת להדריך את הצוות!) את הרעיונות החדשים, בנחת בלי לחץ – אבל בהרבה התמדה !

מקווה שעניתי לכם על השאלות! ואם יש עוד, תגיבו פה בתגובות או בדף שלי בפייסבוק.

פוסט שימושי בנושא טיפים לשיפור עמידה בבית בשימוש באביזרי יום יום – פה

לעדכונים קבועים – הרשמו לבלוג!

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

שאלות פשוטות, תשובות מורכבות….

"ד"ר – אני רק שאלה"

שאלות פשוטות, תשובות מורכבות- שאלות של הורים באינטרנט
בנושאים הקשורים להתפתחות ילדיהם ותשובות של אנשי מקצוע

הפוסט הזה מתייחס לפורומים של הורים לילדים, לשאלות שהורים שואלים ואנחנו הפיזיותרפיסטיות ההתפתחותיות עונות בו.

אני עונה באופן קבוע לשאלות שהורים שואלים אותי בדף שלי בפייסבוק (כמעט כולם בהודעות פרטיות) והיתה לי הזכות לקחת חלק בהקמת הדף 'פיזיותרפיה התפתחותית' בפייסבוק, בו יש אלפי צופים כל יום ועשרות שאלות בשבוע.

אנחנו הפיזיותרפיסטיות מתלבטות לא אחת לגבי מענה בפורומים. יש בנושא אגב, גוף מחקר לא קטן, וגם אותו סקרנו והצגנו בשני כנסים.
מאמר מעניין בתחום הדרכה לחינוך לבריאות התייחס בצורה פנטסטית לשאלות שהורים שואלים, ככה על הדרך, לגבי נושאים הקשורים להתפתחות ילדם.
אומרת הכותבת- 'אין שאלות פשוטות, ואין תשובות פשוטות '
התפתחות מורכבת מכל כך הרבה אלמנטים, לא ניתן לתת 'תשובת בזק' חד משמעית, ככה 'על הדרך' ( 2000, Horowitz).

אז יש לנו תמיד דיון פנימי בין הפיזיותרפיסטים בענין תשובות בפורומים. אני משתדלת, כמו חבריי/ותי למקצוע, לענות בדף שלי ובפורום המקסים שלנו 'פיזיותרפיה התפתחותית', מפני שהורים זקוקים למענה… ומגיע להם לדעת שיש למי לפנות.

אבל – אין 'תשובת מחץ', אין פתרון מידי. כדי להבין את הילד ואת המאפיינים הייחודיים שלו, יש להעמיק את ההתבוננות וההכרות עמו ועם משפחתו.
לשמחתנו, אנחנו יצורים מורכבים 🙂

ובהחלט לעיתים אין תשובה מידית לכל שאלה, גם לזמן וגם להתבוננות והערכה יסודית יש תפקיד חשוב במענה נכון ומקצועי.

ואולי…………..

יש שאלות שעדיף שישארו פתוחות?

כי לא פעם ולא פעמיים התקדמותו של הילד הייתה מעל כל ציפייה, בטח בזכותו ובזכות משפחתו, ואולי גם כתוצאה מהטיפול ההתפתחותי שקיבל.

לסיכום, שמחה לענות, לא תמיד התשובה שתינתן תספק את הרצון המידי של ההורה לתשובה ברורה. ויתכן שאף עדיף ככה.

שנה טובה וגמר חתימה טובה! גליה.

חציית קו אמצע בתינוקות

הפעם חברתי הפיזיותרפיסטית מיכל נעם הצטרפה לכתוב איתי פוסט מרגיע לכל ההורים לתינוקות! ננסה לעשות קצת סדר בבלגן ולאפשר אויר לנשימה לאימהות ואבות מודאגים, שנאמר להם שתינוקם אינו חוצה את קו האמצע או אינו מפעיל את 'מערכת ההצלבות'. כמה טיפים בסיום, כמובן.

פוסט זה הוא חלק מקבוצת פוסטים שבאו לתת ידע ולהרגיע הורים (ולספק מידע מבוסס מחקר) במקרה הצורך:

פוסט בנו

חציית קו אצמע

אז הדאיגו אתכם עם מושג בשם 'מערכת ההצלבות' ? נא להרגע. זוהי מערכת built in בגופינו…בהקבלה למערכת הפעלה שבאה עם המחשב אנו נולדים עם מערכת הצלבות מובנית – המוח!! אונה ימנית אחראית על צד שמאל ושמאלית על צד ימין.

אז…. מהו קו האמצע? קו האמצע, הינו קו דמיוני החוצה את גופינו, מלמעלה למטה, מחלק בצורה שווה את צד ימין ושמאל.

מהי חציית קו אמצע? היכולת לבצע תנועות עיניים, ידיים או רגליים (גם לשון..) מעבר לקו האמצע של הגוף. היכולת להעביר יד מעבר לקו זה דורשת תאום ותכנון ברמה המוחית – מתחיל בחצי השנה השנייה לחיים (מתחיל כבר בזחילה, במעבר מישיבה לזחילה, בהושטת יד לצד הנגדי בישיבה…)

ראשית, בואו נבין את רצף ההתפתחות המוטורית בקצרה: כשהתינוק נולד, תנועותיו הראשוניות הינן בעיקר במישור 'כיפוף ויישור'. סביב גיל חצי שנה, מתפתחת תנועה נוספת במישור הצדי– למשל בסיבוב 'מחוגה' בשכיבה על הבטן ולאחריו מצטרפת ה'רוטציה' בגוו (כאשר האגן מיוצב והכתפיים מסתובבות לצד או ההיפך- הכתפיים מיוצבות והאגן נע לאחד הצדדים) – זו מהווה בסיס חשוב ברכישת היכולת לחצות את קו האמצע…

מתי מתחילה חציית קו האמצע? חציית קו האמצע מתחילה כשהתינוק משכלל את היכולת להעביר חפצים בין ידיו. נוכל להבחין בה לרוב סביב גילאי 9-12 חודשים, למשל כשהתינוק יושב ומשחק, ומקיש משחקים בידיו (חפץ בחפץ). הוא נשען בישיבה על יד אחת והושטת השנייה לעבר המשחק במין 'אלכסון' (זה משמעותי להשגת תנועה במרחב – ביכולת של התינוק לעבור מישיבה לעמידת שש בצורה יעילה). פיתוח יכולת זו תבשיל ותשתכלל בהמשך, לאורך שנות חייו הראשונות.

האם ההורה צריך לאמן את הילד שלו בתחום? אם קראתם שעליכם להצליב לתינוק ידיים ורגליים כדי לפתח לו את מערכת ההצלבות, דעו כי זו מתפתחת באופן טבעי אצל תינוק טיפוסי שמגדלים אותו בסביבה טיפוסית שמעודדת תנועה. המלצות וטיפים להורים לגבי סביבה שכזו – בעוד שתי פסקאות.

מה קורה אם התינוק שלי חוצה קו אמצע רק בשכיבה על הגב לדוגמא, ולא בישיבה? לא לדאוג! זהו תהליך ואנו לא מצפים לראות אותו בכל מנח של התינוק, בגילאים צעירים כל כך.

האם צריך לבדוק חציית קו אמצע בתינוק בשנה הראשונה לחייו? כמו תמיד, יש בארץ למיטב דעתנו, הצפה של ההורים במונחים 'מקצועיים' ושימוש בהם בכל מיני הערכות לתינוקות על ידי אנשים שאינם בעלי רישיון מקצועי של משרד הבריאות. התשובה היא שבדרך כלל לא. מגיעים אלינו לקליניקות הורים עם דאגות ולחץ רב, עקב משפטים ששמעו בסביבתם כמו 'התינוק אינו חוצה קו אמצע בשכיבה על הבטן על כדור פיזיו'. חשוב לדעת שההתפתחות הינה מורכבת ממאפיינים רבים. אם כבר לפנות לבדיקה – בואו נתחיל ברופא הילדים, ובהחלט ניתן בפיזיותרפיסט התפתחותי, איש מקצוע מוסמך ומורשה שיעריך את התינוק באופן רב תחומי, יראה את כל היכולות היפות של התינוק, ויתייחס לקשיים שעולים בצורה מקצועית ובמקרה הצורך ישלב הערכה וטיפול עם אנשי מקצוע התפתחותיים מורשים נוספים (במקרה זה מרפאים בעיסוק התפתחותיים שעובדים עם תינוקות).

ומה הטיפול? ראשית הטיפול מתייחס לקשיים תפקודיים שעולים אצל הילד, ולא למושגים 'נטו'. כלומר, אנו מבינים שלתינוקות וילדים יש קצב ורצף התפתחות שונים, ויש טווחי זמן רחבים שמאפשרים שונות בהתפתחות. אם נבחין בקשיים תכל'ס, אליהם נתייחס. וכמובן הטיפול כולל הדרכה למשחקים משותפים כיפים שמתאימים לגילו ולתחומי העניין של הילד והפעוט.

כיצד הסביבה יכולה לקדם? להורה בפרט, ולמשפחה והסביבה הקרובה בכלל, יש תפקיד ביצירת סביבה מקדמת התפתחות. זו מאפשרת לתינוק להתנסות ולשכלל את יכולותיו.

אז הנה הם באים: טיפים להורים לתינוקות:

  • מתן סביבה המאפשרת תנועה לתינוק השוכב על גבו ובטנו. צעצועים במיקומים שונים ולא רק מלפנים.

  • בתינוקות צעירים, בחצי השנה הראשונה לחיים, לפני שהם נעים במרחב בעצמם – מתן מגע באופן קבוע לתינוק, שנעים לו והוא נהנה ממנו – עוזר לתינוק להרגיש את גופו ולהכיר אותו (למשל עיסוי תינוקות, מגע תוך שיר או משחק) שנחמד לשני הצדדים שנמצאים באינטראקציה. שימו לב- מגע לתינוק שלא פנוי באותו רגע, או הצלבת יד ורגל מהירה/פתאומית/פאסיבית ללא הזדמנות לזמן עיבוד המידע החדש- לא יקדמו למידה.

  • תינוק יושב- מתן משחקים בצדי הגוף ולא רק בין רגליו, מאפשרת לתינוק להעביר משקל לצדדים ולהתנסות בחציית קו האמצע.

  • הושבת התינוק בתמיכה על ההורה, פותחת מישור חדש ועמו עולם שלם של למידה ומאפשרת הזדמנויות לחציית קו האמצע

  • הושבה מותאמת בכיסא אוכל, מאפשרת לתינוק חוויה תחושתית ותפיסתית חדשה, וכך יוכל להאכיל עצמו ולחקור את האוכל בידיו – בצורה שמזמנת חצייה ספונטנית של קו האמצע. זו תלך ותשתכלל עם השנים, גם בציור ובפעילויות שונות של ידיו.

חשוב מאוד לזכור כי קשת ההתפתחות התקינה הינה רחבה וכי לא כל "עיכוב" או איחור דורשים התייחסות טיפולית. ולכן, אם יש לכם שאלה הנוגעת להתפתחות תינוקכם או שברצונכם לקבל הדרכה בנושא משחק ויצירת סביבה מוטורית מקדמת אנא התייעצו עם פיזיותרפיסט/ית ילדים הקרובה למקום מגורכם.

תודה רבה למיכל נעם על השתתפותה בפוסט חשוב זה! מיכל נעם הינה פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית מורשית, בעלת רישיון ישראלי ואמריקאי. מטפלת בתינוקות וילדים באזור תל אביב והמרכז. בעלת תואר שני מאוניברסיטת NYU (ניו יורק) בארה"ב והינה חברה בהנהלת העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל. בעלת הכשרות רבות בהתפתחות הילד. לאתר של מיכל לחצו כאן  ולדף הפייסבוק שלה (שמלא בטיפים טובים והרגעות להורים) – כאן

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בצפון

מיכל נעם בביקור ב'לשבת לקום' בכפר יהושע

מקווה שנהנתם! מוזמנים להישאר בקשר ולהרשם לבלוג (במשבצת משמאל לפוסט או מתחתיו מהנייד), וכן לעקוב בדף הפייסבוק שלי.  חדש! יש לי גם פינטרסט! להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

סקי ומחשבות על למידת מיומנות מוטורית חדשה אצל ילדים

בחופשת חנוכה הזו בחרנו להתנסות בחוויות למידה של מיומנויות מוטוריות חורפיות חדשות, 

תוך שאני מנסה מאוד לשמור על קצב מול הילדים שלי (האתגר האמיתי….), לא יכלתי להפסיק ולהתפעל מיכולות הלמידה המוטורית של ילדים.

למידת מיומנות חדשה של תנועה דורשת הבנה, מוטיבציה, חזרות ותרגול.

למידה מוטורית מאתגרת

למדתי המון מצפייה בילדיי: הם בכלל לא הבינו מה המדריך אומר להם! אבל היתה התלהבות ורצון (מוטיבציה!), הם התבוננו בו ובאחרים, הקשיבו לגוף שלהם, והצליחו להסביר לי מה הם עושים (כשהם הסבירו לי במילים שלהם, הם יכלו להפנים את הלמידה).

למידה מוטורית היא מושג מקצועי, שמאחוריו תאוריה ומחקר רב.  מוגדר בתור 'סדרת תהליכים פנימיים הקשורים לתרגול או התנסות המובילה באופן יחסי לשינויים קבועים ביכולת להתנהגות מיומנת'

ובמילים אחרות – כאשר תהליכים מורכבים במוח מתרחשים בתגובה להתנסות ו/או תרגול של יכולת מסויימת המובילים לשינויים במערכת העצבים המרכזית המאפשרים את הפקת היכולת המוטורית החדשה.

ישנם שלבים שונים שמהווים את תהליך הלמידה המוטורית, עד שהופכת לשוטפת ואוטומטית ממש. רוב הישראלים בחופשות הסקי ממש מתפעלים מילדים ומבוגרים מקומיים שגולשים בצורה אלגנטית ושוטפת, שנראה כי אינם משקיעים כלל מחשבה ומאמץ בגלישה במסלולים מאתגרים. אבל עלינו לזכור כי למקומיים יש שנים של תרגול וחשיפה, לעומת מי שמגיע אחת לתקופה.

ומפה מחשבות על העבודה בקליניקה:

גם בפיזיותרפיה ההתפתחותית, כשאנחנו מלמדים ומתרגלים מיומנויות חדשה עם הילדים (ריצה, קפיצה, גלגול ועוד), אנו ראשית זקוקים למוטיבציה! וכמובן לתרגול רב, וגם בהחלט ניתן לשלב בהמשך שיח על הפעילות- אנו יכולים לחשוב עליה, לדמיין אותה ולתקן טעויות דרך ניתוח התנועה (גם בגיל ארבע, עובד נהדר).

ועוד כמה תובנות שקשורות לבית:  אנחנו כהורים לפעמים זקוקים לפעמים לזכור שלא לכל ילד לוקח אותו הזמן ללמוד מיומנות מוטורית חדשה.

כדאי לתת לתרגול מקום וזמן, ופניות. למשל ללכת הרבה לגן השעשועים, לדלג באופן קבוע יחד על המדרכה, לאפשר לילדים לתרגל באופן קבוע רכיבה על אופנים, גלגיליות ועוד. 'פעם ב' לא תמיד מספיק לילדים.. רובנו זקוקים לתרגול רב, והתוצאות – יגיעו, בינתיים לעודד, להתלהב  ועם ההצלחה תעלה עוד ועוד המוטיבציה!

ומה עושים בארצנו מעוטת השלג בחורף? כשפחות מדלגים ויוצאים לגן השעשועים? מומלץ לצאת להליכות מרגיעות כשהשמש יוצאת לביקור, לתרגל קפיצות בשלוליות (בטח, עם מגפיים), אפשר לקנות הביתה טרמפולינה קטנה ולאפשר לילדים לקפוץ בנחת בהשגחה, להניח חישוקים למסלול קפיצות בבית, ועוד ועוד….

חורף נעים וחמים,

גליה

לדף הפייסבוק שלי – פה

ביבליוגרפיה: Physical Therapy for Children.  Campbell, S.K. et al. 2006. pgs. 76-90

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.

 

טרמפולינה לתינוקות רכים בהבט סנסומוטורי

 

מזל טוב! יש לכם תינוק חדש קטנטן בן שבוע או יותר, ואתם מתלבטים אם אפשר כבר להניח בטרמפולינה לתינוקות? ובכלל, האם זה נקרא להושיב? כי אמרו שאסור להושיב? קצת סדר בהתלבטויות- בהבט התפתחותי

אז.. האם מותר להשתמש בטרמפולינה לתינוקות רכים ?

ראשית מומלץ כי לפני הקנייה והשימוש לקרוא את הוראות היצרן והמלצותיו. סלקלים וטרמפולינות הינם ציוד המותאם לפי היצרנים לתינוקות מגיל לידה. 

אז מדוע ישנם האומרים שלא בריא?

ישנן סיבות שונות, אולם אני כפיזיותרפיסטית התפתחותית אציג את הבעייתיות בהושבה בטרמפולינות / סלקל של תינוק צעיר (בחודשיו הראשונים) בהקשר התפתחותי סנסו-מוטורי:

בשבועות הראשונים התינוק עדיין ללא יכולת לשליטת ראש מספקת. המנח השיפועי של הטרמפולינה/סלקל דורש שליטה וייצוב בצוואר, מה שעלול לחזק אסימטריה צווארית (או ליצור אסימטריה). תינוק/ת בני שבועיים, ואף חודשיים וחצי יכולים להיות מידי פעם בסלקל ובטרמפולינה- הכל עניין של מינון. 

אנו מעדיפים שהתינוק יהיה מוחזק על ידי ההורה, וכן על משטחים מאוזנים שמאפשרים לו להתנסות ולהפעיל את גופו ובכך לחוש וללמוד את יכולותיו המתפתחות. גם בשימוש במנשא בגילאים הרכים, חשוב לשים לב לדגשים שקשורים לשליטת וייצוב הראש.

אז אולי עדיף להשכיב תינוק קטנטן בתוך פוף?

לא, לא ממש. הפוף אולי חביב ומאוד ממותג כ'עוטף ומדמה רחם' אולם מבחינה התפתחותית הפוף אינו כזה. הוא אפשרי לשימוש בגילאים הצעירים (אם ממש רוצים), אולם לא הייתי משאירה תינוק על פוף ללא השגחה מלאה ורציפה. כמו כן לא מומלץ לשים תינוקות בפוף בזמן שהם אמורים להיות בפעילות, זהו אינו משטח מותאם לכך. לא לתנועה ולא לחקירה.

אם כך, מהן ההמלצות לשימוש בטרמפולינה לתינוקות?

חשוב להקפיד לבחון שאין העדפה ברורה לסיבוב הצוואר לצד אחד, ו/או שאוזן אחת תמיד נוטה לעבר הכתף, בצד אחד בלבד.

אם שמתם לב כי ישנה העדפה ברורה למבט לצד אחד – פנו לפיזיותרפיסטית התפתחותית במהרה (עוד על טורטיקוליס בפוסט הזה). ככל שהטיפול מתחיל בגיל צעיר יותר – כך ייטב (לא לדאוג! הטיפול אינו כואב ובעיקר כולל המון ידע והדרכה חשובה להורים!). שימו לב שמי שמטפל בתינוק שלכם הינו פיזיותרפיסט התפתחותי עם רשיון משרד הבריאות (לפי משרד הבריאות פיזיותרפיסט מוגדר 'התפתחותי' אם עבד מ"ס שנים במכון להתפתחות הילד תחת הדרכה וכן השתלם בשעות רבות של לימודי המשך ייעודיים)

ובכלל, כדרך קבע, כל משפחה שמגיעה אלי לקליניקה (לצורך להדרכה התפתחותית כללית או טיפול) – אני מקפידה לצאת ולבדוק כיצד התינוק נראה בסלקל, ולהציע להורים המלצות להתאמות בטיחותיות לפי הצורך. 

לסיכום, טרמפולינה היא מקום ל – מנוחה (במקרה שהתינוק בעניין), ולא מקום בו מבלה את עיקר זמנו, אלא לפרק זמן קצר. מומלץ לזכור שטוב לתינוק להיות הרבה על ידיו של ההורה בשבועות הראשונים, ועל משטח פעילות בהמשך, כדי להפעיל את גופו בצורה מתאימה, ולקבל תחושה וחווית תנועה.

פוסט זה הינו חלק מקבוצת פוסטים בנושא ציוד לתינוקות וילדים:

למידע התפתחותי נוסף מוזמנים להרשם לבלוג, ולבקר ולעקוב אחרי הדף שלי בפייסבוק, פה.

להתראות, גליה

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.